כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
אתגר כתיבה – אנכרוניזם, תתיצב! – תגובות
-
אתגר כתיבה – אנכרוניזם, תתיצב! – תגובות
ולהלן האתגר – אתגר כתיבה – אנכרוניזם, תתייצב!
תתפרעו, אבל לא יותר מדי. בכל זאת אנחנו לא במערב הפרוע 😉
-
9 תגובות
-
אגב, הייתה לי טעות במשפטו של פיתגורס. העולם עגול. לא הכדור. תכל’ס כל כדור עגול (כלומר בימינו. בימיהם, מסתבר, לא היה ממש כדור כפי שאנו מכירים)
-
תהילה! אני חייבת לרוץ על האתגר שלך!
בשנת השנ”ה היה מלך אחד, אבל לא היו לו משרתים, בגלל משבר התעסוקה שהחל כבר מהקורונה – אין עובדים בעולם!
מהקושי שלו הוא רק צמח וכתב חיבור מיוחד שכולנו יכולים ללמוד ממנו. להלן החיבור ההיסטורי:
“כאשר אנו רוצים לבנות ממלכה מבוססת שתחזיק מעמד לאורך שנים”, הוא פותח במאמרו, “נדאג קודם לעקוב אחר שיטה ייחודית שפיתחתי לאורך חיי מהניסיון הרב שצברתי בניהול ממלכתי: ראשית נמצא מספרי טלפון של משרתים, לאחר מכן נתקשר אליהם, ולבסוף נציע להם עסקה משתלמת עם אותיות קטנות שמבטלו את כל זכויותיהם”.
בסיום ספרו מבהיר המלך, “שיטה זו כמובן לא נועדה לקדם מכירות, אלא רק להעניק ידע ממני אל העולם. להזמנת הספר “לבנות ממלכה? עשה זאת בעצמך!” במחיר מעולה רק ליומיים הקרובים חייגו עכשיו! 055-6789101112131415″
-
אוי! אתן טובות כל כך.
ס. מגנזי, התפרעת לגמרי מהגמל והלאה!
תמשיכו, איך אני אוהבת שכותבים הומור…
-
האתגר טוווווב, תודה!
-
וואי, מירי, אחשווראש היה טובבבבבב
אהבתי אהבתי אהבתי
🤣
-
תודה נשמה!😊
-
-
@YEHUDIT אהבתי מאד את הכיוון אליו לקחת את האנכרוניזם! מלא מסר!
-
הפלאפון רטט בכיסו של קנז, הוא הציץ בו ונבהל. “לקחו לנו את אבינדב ויפת” כתבה לו שלומית, אשתו. הוא היה חסר אונים, הוא ראה את השוט מתנופף מעל לראשו בידו של איתמר, השוטר היהודי שמונה ע”י המצרים.
הוא חטף מלקות, אוהו איזה מלקות! הכרתו התערפלה, ראשו כאב ונוזל חם נזל על פניו. הוא התמוטט על הרצפה. אם לא אלוקי העברים שמר אותו, לא היה אתנו היום. הוא התרומם באיטיות, הוא חייב להמשיך לעבוד אם הוא רוצה להישאר בחיים, ואז ראה שני תינוקות בתוך הקיר שלידו. מיד הוא זיהה אותם: אבינדב ויפת בני השנה. הוא כבר לא יכול היה לעמוד מנגד, הוא שלף אותם במהירות ורץ לכיוון האוהל בו גרו הוא ושלומית.
אבא הגיע! אבא הגיע! צעקו שמעון ויהוסף בני השלוש, אבל אמם לא שמעה, היא נלקחה על ידי השכנה המצרית לכיוון היער, וציוותה עליה לחטוב עצים, החורף מגיע וצריך לחמם את הבית, של המצרים, לא של העבריים, שלא תתבלבלו.
ליבה של שלומית הלם בתוכה במהלומות חזקות, היא לא ידעה מה יעלה בגורלם של עשרת הילדים האחרים שלה; עוזיה, כתריאל, אברהם, בנימין אלישמע, אחיהוד, יצחק, דן, גדעוני ויוסף, מאבינדב ויפת היא נטתה להתייאש. הפלאפון אצלה זמזם, היא מציצה בו בזמן שהמצרית היתה עסוקה בלהכות עבריה אחרת, ומה שראתה היכה אותה בתדהמה:
אבינדב ויפת זוחלים על הארץ ומכרסמים חול ואבנים להנאתם.
-
Log in to reply.
