שלום רוחמה, אני מזדהה איתך
גם לי לפני כמה חודשים היתה תחושה
שזה שאני עצמאית , לא הוגן שאני כל היום עובדת
וכל הזמן הראש שלי בעבודה ובמחשב
למרות שיש לי חסימה גבוהה מאדדד
חייבת להסביר- אף פעם לא התבלבלתי ותמיד הבית והילדים היו מרכז חיי, גם אז
אבל הרגשתי שזה לא לענין שמידי כמה זמן רצה לראות אם שלחו מייל
או להמשיך לעבד עוד תמונה תוך יחס לילדי
היו לי הרבה נקיפות, ומאיסה בעולם הלא נגמר של הדיגטל
שכל היום יש קבוצות ושולחים כל הזמן ומתייעצים
זה גרם לי דחיה מסוימת
ואז החלטתי, ראשית
כל המיילים שבעבר נרשמתי אליהם, יתכן והתוכן שם מדהים
אבל לי במייל הוא גורם להצפה וגוזל את זמני
ולכן הסרתי את עצמי מרב הרשימות
לתדהמתי זה היה כ 25! התחלתי לנשום
כעבור תקופה קצרה החלטתי שבין 3.30-5.30 האינטרט חסום
בקשתי מהקהילה וחסמו מידית
וראיתי כי טוב
הייתי פנויה באמת יותר לילדי
וזה היה כדאי
ואז החלטתי אין סיבה שכעצאית “אענש” ובקשתי שיחסמו מ 3.30-8.30
זהו, השעות האלו בגדול של ילדי
(אם יש משהו שלא סובל דחיה , כמו ג’מבו מייל שהעליי מזמן וחוושת שלא יספיק, מבקשת חד פעמי שיחסמו מאוחר יותר) אלא אם כן אני יוצאת לצילומים או משהו אחר
ואני לא מתחרטת לרגע
הרוגע שהגיע, והפניות שלי שווים את זה
ממליצה!