את מבשלת תוך כדי העבודה שלך?…

[ה ה]

חושבת שזה הגיוני לחלוטין,

יש זמנים שהתינוקים ישנים / רגועים, למה שלא תנצל את הזמן?

אם הילדים בוכים והיא לא מטפלת בהם כי היא עסוקה בבישולים- אז זה בעיה.

אם הם בגילאי שנה וחצי + אולי היא אופה יחד איתם – סוג של פעילות.

בקשר לתינוקים שבוכים – אם זה לא הילד שלך אז קחי בחשבון שיש כאלו (לא הרבה) שבוכים כל הזמן, גם כשהמטפלת מטפלת בהן כל הזמן.

[רבקי טייך]

לי אישית זה מפריע מאד

גם מטפלת שהולכת לקניות בשכונה אחרת מתי שהילדים ישנים (משאירה עם סייעת )

אבל אין כמעט מטפלות שלא עושות כלום בזמן העבודה

[ה ה]

את יכולה לברר את זה מראש עם המטפלת, ולהתנות את שליחת הילד בכך שהיא לא עובדת בזמן הזה,

אני בספק אם תמצאי מטפלת שתיקח לך את הילד.

מטפלת שמביאה ממלאת מקום – זה האופציה היחידה שלה לקחת חופש מהעבודה, וזה נורמלי,

אם היא מביאה סייעת במקומה (לא עזרה במקום) כל שני וחמישי, אז בהחלט זה לא לעניין.

[רבקה צ'צ'יק]

אני גם חושבת שזה מקובל (תקין? לא יודעת…)

ולכן אני שולחת את הילדים שלי למעון 🙂

[לאה ס]

זהו ששמעתי תינוק בוכה, (הם ממש קטנים שם) אם כי לא צורח, והוא נרגע מעצמו באיזה שהוא שלב, וזה עשה לי רע לחשוב- אילו זה היה הילד שלי..

אבל את צודקת מאד באפשרות שזה תינוק שבוכה הרבה אז ממילא לא ניגשים אליו בכל בכי.

בקיצור, אני מנסה להרגיע את עצמי שזה בסדר, כי היא באמת מטפלת נהדרת ואני לא רוצה נקיפות מצפון על זה שלא טוב לקטן שלי שם..

[חוה שטיין]

אני ממש לא מקבלת את זה.

קודם כל אם נדבר על מיקסר? איך היא יכולה לשמוע אם ילד בוכה??

ואם את אומרת שיש ילדים שבוכים גם כשהמטפלת אתם כל הזמן – זאת באמת בעיה רצינית.

מטפלת צריכה לדעת כיצד להרגיע ילד בוכה.

ילד יכול לבכות יום שלם מקסימום שבועיים ראשונים עד חודש – אמרתי הרבה.

אין סיבה הגיונית שילד יבכה בוקר שלם וייבב כל היום.

אני אישית גרה בקרבת גן ואני יכולה לשמוע תינוקים בוכים בוקר שלם ברצף.

אותי זה קורע.

בשביל מה את מטפלת? אולי אם היא לא משתלטת על 10 שתיקח רק 6 ילדים ולא יותר?

לא יודעת, יש מלא פתרונות!

לא מקבלת עובדה של ילד שבוכה בוקר שלם.

מה כן, יש שעה שבה כל הילדים ישנים. אז היא יכולה לבשל, אבל בעבודה שקטה כך שתוכל לשמוע ילד בוכה.

לא מיקסר…

[ה ה]

התגובה שלך ממש עושה לי חשק לשאול אותך כמה ילדים יש לך ,

והאם אי פעם ניסית לשמור על כמה תינוקים למשך 5-7 שעות ,

יש תינוקים שלא גומרים לצרוח , בעלי רפלוקס, כאבי בטן- גזים, כאבי אוזניים ושיניים, מצוננים שישנים שינה מידי קלה ועוד ועוד ועוד…

לפעמים מצליחים לעלות על הבעיה ולטפל בה, לפעמים אוסטאופת עוזר , ולפעמים ככה הם עד שהם גדלים (או גם אז… 😔)

[רבקה צ'צ'יק]

נכון שיש צרחנים, אבל…

התינוקת הנוכחית שלי (השישית שלי…) היא לא מהילדים הקלים.

ורוב מוחלט של הפעמים שאני באה לקחת אותה מהמעון – היא על הידיים של המטפלת. נכון שיש ימים שהיא בוכה כשאני מגיעה והיא לא על הידיים,

אבל, וזה האבל הגדול – מעולם! לא שמעתי מהמטפלת תלונות… ברגע שהמטפלת נמצאת שם רק בשביל לטפל בשישה תינוקות, ויש מספיק כח עזר – גם התינוק הכי צרחן יקבל את מה שהוא צריך…

(רק אחרי שהלכתי לשאול את המנהלת של המעון למה היא תמיד על הידיים, קיבלתי תשובה עדינה שלא תמיד קל איתה…)

אז לא נכנסת לאף אחת לשיקולים, ובטוחה שיש מטפלות פרטיות מדהימות שמסורות לילדים בכל הלב – אבל אני עדיין מעדיפה לשלוח למעון…

[ה ה]

אני שולחת למעון, והרבה פעמים אפשר לראות תינוק מייבב,

וזה מעון מדהים עם כוח עזר,

אבל

ברור לי שאין מצב של 100% רוגע,

וכן יש ילדים שבוכים כל הזמן, ולפעמים האמא בעצמה אומרת, אין מה לעשות אם הוא לא נרגע, אז תני לו קצת לבכות.

איך הסבתות אצלינו אמרו, הבכי מפתח את הריאות… זה חלק טבעי בגדילה,

ושלא תבינו לא נכון, אני לא חושבת שאצל מטפלת או מעון אמורים להיות צרחות- בשום פנים ואופן לא,

אבל בכיות סבירות מידי פעם – בהחלט יכול ואמור להיות.

[לאה ס]

אני יכולה להבין את 2 הגישות שהעליתם, כי זה באמת קורע לב לשמוע תינוקות צורחים/ מייבבים, אבל אולי חשוב לזכור שאנחנו רואים רק צד אחד של התמונה,

נראה לי שבכל מקרה לא למהר לשפוט מטפלת, אם זה לא אירוע חריג או תדיר- יכול להיות מאד שזה תקין והגיוני..(מקווה בכל אופן😉 ..)

[shani]

כל מקום עם המעלות והחסרונות שלו.

מטפלת פרטית אולי מבשלת כשהילדים אמורים לישון, אבל מי מטפלת בתינוקות במעון? אין היום מעון שלא סובל מחוסר צוות, במיוחד בחורף. ואז מביאים בחורות בנות 15 ללא שום ניסיון לטפל בתינוקות. מישהי סיפרה לי שכשנכנסה למעון לקחת את הילד חשבה שהתבלבלה והגיעה לסמינר…

[נחמי ב.]

נראה לי שאפשר לפתוח דיון נפרד בנושא: האם עדיף מעון או מטפלת?..

לדעתי יש כ”כ הרבה מעלות וחסרונות לכל אחד מהצדדים. שלא יהיה לזה סוף. אני באופן אישי הרבה התלבטתי ולא הגעתי עדיין לתשובה

בינתיים תמיד שולחת למטפלות שמכירה (מעוד שיקולים. כסף. מרחק וכו) ואומרת פרק תהילים.

[Y L]

האמת היא שהעולם הוא לא שחור לבן!!!

אין משהו אחד טוב והשני רע

בכל צד יש מעלות ויש חסרונות

אחרת לא היה את שניהם

שכל אחת תעשה את השיקולים שלה…

אני אישית נוטה למעון-

מה שלא יהיה- זה מפוקח

ומטפלת אף פעם לא נמצאת לבד

יש שם תנאים נוחים לילדים

יש המון פעילות- גימבורי, חיות, חצר מוזיקלית, חצר רטובה ועוד.

לדעתי זה עדיף-גם אטרקציות וגם מטפלת פנויה 100% לילדים

כמובן שגם כאן יש חסרונות…

אגב אין בעברית מילה כזו ‘תינוקים’- רק תינוקות (חדר תינוקות, בגדי תינוקות ועוד)

רק נחת לכולן!!!

[שושי R]

אני מטפלת במעון ואחות של 2 מטפלות פרטיות, ומהנסיון שלי:
*א.* אם המטפלת טובה, והילד ילד טוב אז לא אמור להיות בכי.
אבל, אם התינוק לא רגוע, גם אם המטפלת תחזיק אותו על הידיים יום שלם זה לא
מחייב שהוא לא יבכה….
אני שלחתי את הבת שלי למישהי מקסימה בפרטי והתינוקת לא גמרה לצרוח!
ההמטפלת המליצה לי לחפש לה מטפלת אחרת ושם היא נהנתה והיתה בין הילדים היותר
רגועים. למה? כי כך סידר ה’
*ב.* מבחינת נוהל של מעון הגננת לא אמורה להחזיק על הידיים ילד על חשבון ילדים
אחרים בדכ במצב כזה יקרו להוריםויעבירו את הילד קבוצה או יוציאו אותו מהמעון
*ג. *ממי שכתבה בחורות בנות 15, רק שתדעו שאני כבר עובדת עם ילדות בכיתה ו’
יסודי!!!
בין 2-4 המשרד אצלינו מלא ילקוטים….
*לסיכום, לא משנה לאיפה תשלחי, העיקר שיהיה לגננת הרבה יראת שמים (כן, גם
במעון…) והמון תפילות*
*ואחרי ששלחת, תני אמון בצוות ותעריכי! כי זו עבודה קשה פרך, גם למי שאוהבת
אותה!!!*

[תהילה ב]

יש גם בכי של פינוק. ואני, כאמא הדואגת לחינוך הילד שלה, דואגת לא להתייחס לבכי שכזה. ולצערי, מאז המטפלת החדשה – בכיות הפינוק רק גוברות בתוספת להשתטחויות על הרצפה.

אז יש הרבה סיבות לבכי, אבל אני הייתי מעריכה את המטפלת גם על זיהוי סוג הבכי והתנהלות נבונה מולו.

נכון, לא מצפה שתחנך אותו, זה לא התפקיד שלה. אבל אם הוא הרביץ לילד – מותר לו להינזף ואם הוא רוצה משהו – מותר להגיד לו לא. את העובדה שזה יגרור בכיות – וודאי. אבל החינוך שלו, שעליו אני עומלת כל כך הרבה בבית, נהרס לי אם קופצים על כל בכי שלו ומנסים להרגיע…

[אתי אדלר]

יש הבדל משמעותי בין 0-שנה לשנים שאחרי.

לדעתי הייתי שולחת למטפלת פרטית והלוואי נשארת בבית עד גיל שנה וחצי. ואז למעון

[ה ה]

גם אם לא הייתי עובדת נראה לי שלא הייתי משאירה ילד בבית אחרי גיל 10 חודשים,

מגיל זה הם זקוקים לחברה, יציאות, התנסות בכל מיני דברים.

הם מחכים כל בוקר ליד הדלת שמישהו יעשה להם טובה ויקח אותם…

[תמי אפשטיין]

תלוי מאד באופי.

אני עובדת מהבית. את הגדולה שלחתי בגיל חצי שנה, כי היא נואשה לחברה. השני חזר לי מהמטפלת כבוי. העברתי למטפלת אחרת, לא היה יותר טוב. השארתי אותו איתי עד גיל 11 חודש ואז שלחתי לפיצי גנון – שם הוא פרח.

השלישי עדינון והיה לו מאד טוב איתי. היה כמעט שנה איתי בבית, והיום נהנה ללכת לגנון. אבל עד שיצא מהבית, בכלל לא ראה עניין כשאחיו יצאו בבוקר. שיחק עם המכוניות ולא התרגש מהיציאות (חודשיים אח”כ זה השתנה כמובן, ושיעזו לצאת בלי לקחת אותו)

[צפורה עהרנרייך]

אני חושבת שכשאת שולחת למטפלת פרטית

את צריכה לסמוך עליה בעיניים עצומות.

אם את מכירה אותה

כאישה יראת שמיים

מסורה ואוהבת ילדים

אין שום סיבה לרחרח אחריה כל הזמן.

הרי אף פעם לא תוכלי לדעת מה קורה בתוך הבית שלה

ושלחת אליה על דעת שאת סומכת עליה שהיא תטפל בתינוק שלך כראות עיניה.

זה הזמן להרפות

וכמובן להתפלל שיהיה לו טוב

כותבת לך כמטפלת לשעבר

ואימא לשתי בנות בפרטי

[מירי גרינשטיין]

בעיניים עצומות? למה? זה הילד שלי, וגם אם אני מכירה את המטפלת היטב כאישה יראת שמים ומתאימה לתפקיד של מטפלת, ונדלקות לי נורות אדומות בהמשך- זה ממש לא הזמן לעצום עיניים. לא אמרתי להוציא את הילד או לעשות דברים קיצוניים, אבל בהחלט לשאול או להעיר למטפלת בעדינות ובצורה מכבדת על מה שמפריע לי. אני מחויבת לילד שלי יותר מאשר למטפלת, עם כל הכבוד…. ואני בהחלט מעריצה גננות ומטפלות על העבודה הנהדרת שלהן! מחמיאה להן המון ומשתדלת גם לפנק במשהו טוב מידי פעם, לא רק בפורים וסוף שנה. ועדיין אני חושבת שלא נכון לעצום עיניים… אה- וגם אני גננת לשעבר לגיל שנתיים. אף פעם לא נפגעתי מאמא שהיתה לה הארה או בקשה. להפך- הודיתי על זה כי כך אני יכולה להיות טובה ומדויקת יותר לילד. הרי האמא מכירה את הילד טוב יותר ממני, ויודעת הרבה יותר טוב ממני מה נכון בשבילו, אז שמחתי שהיא מעבירה לי את זה.

[דינה]

אולי את מירי, קיבלת בהבנה כל הערה, וכך גם צריך להיות,

אבל לא כל מטפלת חסינת פגיעות, צריך מאד להיזהר בזה.

לי הייתה הערה למטפלת של ביתי, ואני שבוע שלם חשבתי איך אפשר לומר לה את זה באופן רגיש עד שמצאתי דרך, וזה גם לא היה חלק במאה אחוז..