בואו נדבר על כסף – – –

[רבקי גרינוולד]

כמו כל דבר שקיבלנו בעולם הזה

כסף הוא אמצעי ולפיכך הוא ניסיון- האם נשתמש בו כמו שצריך למטרה שהקב"ה רוצה

גם יופי חיצוני, גם כשרונות וחכמה הם כאלה. הם הכלים שהנשמה קיבלה כשירדה לעולם כי זה בדיוק מה שהיא צריכה כדי למלא את תפקידה. והשאלה היא אם האדם משתמש בכלים כדי למלא את תפקידו.

[הדסה ש]

.

[ר פ]

כבר מזמן חשבתי שכסף- הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו וקיבלנו עליו כמעט אפס הדרכה.

מה נקרא קמצנות?

מהי חסכנות?

מתי זה נקרא "אם צריך אז ד' ישלח"?

ומתי כדאי להסתפק במועט.

זה נושא שכל אחד מגיע עליו עם תפיסות שונות,

ואנחנו נפגשים בו באופן יומיומי…

משפט יפה שאני שמעתי על כסף,

"כסף הוא לא כ"כ טוב,

כמו שרע בלעדיו"…

[הדסה ש]

ואני שמעתי משפט של ר' גד'ל אייזנר:
מרבה נכסים מרבה דאגה, ומי שאין לו נכסים יש לו הרבה דאגות…

אני מרגישה שחשוב שהנושא הזה נפתח כי זה המקום שאני חווה בו לעיתים הכי קרובות את הפער בין מה שמדברים למה שמרגישים…

[רות רוט]

אם הולכים על משפטים יפים – אז כבר אמר מי שאמר: כסף הוא כמו זבל, אבל אשרי מי
שמילא את אשפתו מהם…
ננסה להעמיק קצת בכסף מול פרנסה וכלכלה (ולא ב"נכסים" וב"עושר").
כדי לקבל את ההשקפה האמיתית על ההשתדלות, אז צריך קודם להבין בשביל מה אנחנו
משתדלים.
שאלת השאלות היא: בשביל מה צריך כסף?
טוב, אז התשובה ברורה: בשביל לשלם במכולת, בשביל לשלם חשבון חשמל, מים ושכ"ד
(או משכנתא), בשביל לשלם הוצאות בניו לתלמוד תורה ובגדים לכבוד יום טוב…
אם מישהו היה מבטיח לך – הכל! חשמל, מים, דירה לגור, בגדים ואוכל – כל מה
שצריך,
האם עדיין היית מנסה להשיג כסף?
בואו נחשוב על זה לרגע…

[א.ג. – תוכן. עיצוב. אומנות.]

ומה זה "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים?"

יש איזושהי משמעות לסיפוק שחש אדם כאשר הוא מקבל תמורה על עבודה שהתאמץ בה.

[תמי אפשטיין]

כן. כסף הוא יותר מערכו. הוא מכיל הרבה פונקציות חוץ מהאפשרות לקנות בעזרתו. לרוב הוא מביא עימו מעמד, יכולות, תחושת שליטה מזויפת ועוד

[ריקי ריקי]

לדעתי הבעיה עם הכסף (ועם כל דבר בחיים) זה שאנחנו רוצים ממנו יותר ממה שצריך, ובעניין הזה כמובן- כל המוסיף גורע.

כמו שנאמר- קרוץ מחומר מה מועיל לו, חומד ומתאוה את שאינו שלו, מה שיש לו אינו שלו, קנין שאינו שלו למה הוא לו.

בשביל מה אנחנו אוגרים? בואו נראה.

צריך כסף כדי לקנות לחם וחלב? ברור.

צריך כסף כדי לשלם חשבונות? ברור.

צריך כסף כדי לשלם למטפלת, למעון, לחיידר, לישיבה? ברור.

צריך כסף כדי להתרענן או להתפנק מדי פעם? ברור.

אבל האם צריך כסף כדי לקנות 20 סוגי לחמניות ו-30 סוגי גבינות?

האם צריך כסף בשביל חשבון מים של בריכה אולימפית בחצר?

האם צריך כסף כדי לשלוח כל ילד ל-10 חוגים?

האם צריך כסף כדי לצאת לחופשה בניו יורק ארבע פעמים בשנה?

רובנו לא צריכות את זה- יש אנשים שצריכים את זה.

כל השאלה היא איפה עובר הגבול.

כי הצרכים של כל אדם הם אחרים ומשתנים ואינדבידואליים.

כמו בסיפור עם רבא והעני שרצה תרנגולת פטומה, והלל הזקן שרץ לפני העשיר שירד מנכסיו.

וכמובן שיש לנו צורך אמיתי בתחושת "פת בסלו".

אבל יש מקום שבו נגמרים הצרכים, ונגמרים אפילו המותרות, ומתחילה ההפקרות, והמקום הזה שונה אצל כל אחד ואחד.

וזה חלק מהעבודה שלנו בחיים של הסתפקות במועט- לזהות באופן כנה ואמיתי איפה עובר הגבול שלי, עד איפה אני יכולה לוותר בלי להרגיש חוסר מציק, והחל מאיפה זה כבר חמדה ותאווה לשאינו שלי.

[רות רוט]

א.ג. אומנות וכו' – אני רק מנסה להבין אם את מסכימה אותי או שנמשיך להיות
ידידות על אף שאת מתנגדת?
אני מפרשת את הציטוט שהבאת על ענין שלאדם לא נעים להיות אוכל חינם, ולכן הוא
ייהנה מיגיע כפיו. אבל לא חובה דרך כסף, כן? אפשר תמורת סחר חליפין.
אדייק את השאלה שהעליתי:
אם מישהו היה מבטיח לך שתמורת העבודה הוא משלם לך מים, חשמל, וכו', מכסה את מה
שאת רושמת במכולת, דואג להעביר לך סמרטוטים כדי שאת תתפרי מהם בגדי פאר, וזה
יהיה חלק מהעבודה שלך (נניח שאת אוהבת לתפור, כן?) – האם עדיין היית רוצה
שהכסף יעבור דווקא דרך חשבון הבנק שלך, או דרך הידיים שלך?
כלומר, האם אנחנו עובדים בשביל כסף
או עובדים בשביל סיפוק הצרכים
והדרך בימינו להשיג את סיפוק הצרכים – היא כסף?!

[ת]

מה העניין לענות על השאלה הרטורית הזו, שהתשובה שלה ברורה?!

בכל זאת אענה את המובן מאליו:

רשמית אנו עובדות לצורך סיפוק הצרכים, פרנסה בלעז,

ומעשית, ובכן… יש במגע של הכסף משהו ממכר ומושך (לא באמתנו! מטבע ברייתו הוא כזה, שהכל נכספים אליו).

וכמו בכל מידה, גם בתאוות הממון צריך למצוא את האיזון, דרך הזהב, ולתעל אותה (לא רק את הכסף, אלא גם את חמדת הכסף), למטרות חיוביות

[רבקה צור]

פרנסה זה בלשון הקודש ולא בלשון עם זר

[ת]

כן?חפשי לי בתנך את המילה…

מקורה בארמית, אם אינני טועה

[ת]

*יוונית, לאחר בדיקה במיוחד בשבילך:)

[רבקה צור]

זה לשון חז"ל (גם אם המקור הוא מיוונית)

[הדסה ש]

זאת שאלה מעניינת.

כנראה שהנקודה שתציק לי בכזה מקרה של סיפוק צרכים היא חוסר השליטה. גם אם יש לי הכל.

כסף הוא סוג של כח.

[א.ג. – תוכן. עיצוב. אומנות.]

רות, מסכימה איתך בהחלט. א.ג אומנות וכו'…נו את לא זוכרת אותי? הגזמת. שאלי את תמי

[אני פשוט לא רוצה להיות חשופה כאן בשמי ]

[אסתר פת]

רות, מבחינתי אם מישהו מממן אותי-מה אני צריכה כסף?

כן יש את מה שכתבה א.ג. שאדם נהנה מהסיפוק שביגיעתו

ואני מוסיפה, שכסף זה לפעמים אינדיקציה שהמוצר/שירות שלי שווה ובעל ערך, הנה מוכנים לשלם עליו

אבל אם הייתי יכולה בתיאוריה להיות ממומנת ולעשות מה שאני אוהבת-להנות עם המשפחה שלי, לטפח את הבית, לעסוק בטיפול בהתנדבות ולהנות מהתחביבים שלי – ברור שכן. אין לי שאלה

[רות רוט]

לשון הקודש היא לשון עשירה שמורכבת משכבות שונות. השכבה הראשונה היא התנ"ך,
והשכבות הנוספות נוצרו על ידי חכמים.
בלשון הקודש יש מילים רבות שאולות מלע"ז – לדוג', פרנסה.
כל עוד המילה מופיעה בלשון הקודש הקדומה (להבדיל מהעברית החדשה), היא מילה
בלשון הקודש.
לשון הקודש הקדומה כוללת את התנ"ך, את לשון חכמים (מדרשים, משנה), והלשון
הרבנית. מקווה שלא שכחתי כלום באמצע.
העברית החדשה היא משהו אחר, ושם הבעייתיות היא לא כל כך חידושי המילים, כמו
סילופי משמעות של מילים קיימות, ובפרט חילול מילים קדושות.
אבל זה קשור כבר לפורומים אחרים (או לשיעור לשון…)

[ה]

לי ידוע שלשון הקודש זה לשון התנ"ך שהיא השפה הראשונית והבסיסית בעולם.

[ת]

לא, זה לא מדויק,

ורות רוט צודקת.

כלומר, לשון הקודש בהגדרתנו כיום כוללת בתוכה גם ההתפתחות שלה במשנה, בגמרא ובאגדה, שהושפעה מהשפות הלועזיות בגלויות השונות. זו ההגדרה המקובלת היום ללשון הקודש.

אבל-

מצחיק אותי שלזה נתפסתן…

[רות רוט]

בטח שאני זוכרת אותך בשמך! אבל לא רציתי לחשוף אותך אז כתבתי ככה כדי שתביני
שאני מדברת אלייך…
מקסימום נמשיך להתקשקש לנו במייל 😉
ותודה על ההסכמה. 🤗

[עדיה חדד אמפריה לעשירות]

תשובתי הכללית
וגם לריקי שהסבירה יפה את קו הגבול

שלא כל כסף שאת חוסכת אכל צריך להיאכל עכשיו…

ברור שהזוזים יזוזו.
והאמ?

בדור טירוף-האינפלציה היום כל כסף פיאט [מטבעות]
חייב לזוז!!!
חייב!!

רק השאלה לאן את רוצה שהוא יזוז?????

למיסים??? בכיף…
למוכר שמפתה אותך לקנות 12 סוגי נעלים ו10 חוגים לכל ילד??? בכיף…
את רוצה שהוא ישכב בחשבון בנק ו"יזוז" בערך שלו למטה??? בכיף…

אבל לא באמת הרוות פה משהו ממשי…

אני לדוגמא רוצה שהוא יזוז כמו כדור שלג
בקופת החיסכון לחתונה של הבן שלי.

אני רוצה שהוא יזוז לכיוון המורה הכי טובה
שמלמדת אותי לעבוד טוב יותר כדי להרוויח עוד כסף.

אני רוצה שהוא יזוז במידה מספקת
למוכר המכולת ברחוב שלי
שדואג לגבינה, ואבטיח לבן שלי [שמאוד אוהב (:].

אני רוצה שהוא יזוז לעוד מקדמה
על דירה במשכנתא, שתימכר
שהבת שלי תצטרך חתונה/דירה במקום אחר.

את תחליטי לאן הוא יזוז, ומה משרת את הבית שלך.

[אילה מ]

נראה לי שהמטרה של הדיון יותר היתה בתור מה המשמעות של כסף- כבודו במקומו מונח- אבל נניח שלא יכלת לעשות כלום עם הכסף האם היית רודפת אחריו רק בשביל שיהיה לך כסף, או שבעצם כסף בא לשרת מטרה ובפני עצמו הוא בכלל לא חשוב???

ברור לדעתי שהמטרה היא שיהיה לנו את הדברים הבסיסים שנוכל לחיות (פרנסה), וכמובן אם אפשר יותר (אם זה לא מתנגש בערכים), אבל מעל הערך של הכסף חשוב לנו הבריאות והאושר -וזה למעשה לא רק כסף (גם אבל הכסף הוא השולי פה- יש המון אנשים שיש להם מלא כסף אבל הם מסכנים)

ואגב לא סתם אמרו- הזהרו מבני עניים שמהם תצא תורה

כל אחת חושבת על הערך העליון בחיים- וזה בוודאות לא כסף, כסף כיום הוא דרך לפרנסה והפרנסה זה דרך לחיות כדי שנעשה את תפקידנו בעולם

העולם הזה הוא כמו פרוזדור אף אחד לא לוקח את הכסף שיש לו כשמגיע זמנו להסתלק מהעולם!

[הדסה ש]

לא מסכימה איתך שכסף הוא ענין שולי. קושי כלכלי יכול לחנוק.

העבודה שלנו היא לקחת אותו בפרופורציות הנכונות.

[ה]

קושי כלכלי יכול לחנוק – מאוד!!!!

רדיפה אחרי הכסף – מוציא את האדם מן העולם – שזה פי מיליון חונק!!!

התאווה הקנאה והכבוד – וכסף בשפע שיהיה לי ולילדי ולזרעי מה זה אם לא תאווה וכבוד???

בא נשאל אחרת, כמה כסף אני צריכה בשביל לחיות נורמלי, והיכן עובר הגבול שמשם הכסף הוא כבר תאווה??

[הדסה ש]

כנראה שלא הבנת אותי נכון.

יש לנו השקפה יהודית מאד ברורה על כסף.

היא לא חייבת להיות סגפנית, ולא חייבים להגיד שכסף הוא ענין שולי.

פשוט מרגיש לי דיבורים גבוהים מידי, מנותקים מהמציאות, במחילה.

[ה]

ברור שכסף זה לא דבר שולי,

אבל זה גם לא מטרה לחיים.

ובדיונים האחרונים ניסו להציג את הכסף כאידיאל שיש לשאוף אליו בלי גבול…

אז התגובות היו בהתאם לצד השני.

[אילה מ]

סליחה, אני לא מגדירה את עצמי סגפנית,

אבל אני באמת חושבת שהכסף נועד לשרת את המטרה שלנו בעולם ולא שהמטרה שלנו בעולם לרדוף אחרי כסף.

זה לא אומר שאני לא עובדת- אני עובדת בשביל הכסף אבל לא בשביל שיהיה לי הרבה כסף אלא שיהיה לי פרנסה ואוכל לילדים- להגיד שזה נגמר בזה? ברור שאם אני אגיד ככה זה יהיה שקר, מותר וטוב לחשוב על אופציות להעלאת שכר אבל כל זה באמונה שההשתדלות שלי בסך הכל השתדלות, אם ד ירצה שיהיה יכולת לקנות מה שאני צריכה- ד ידאג לי.

ודיבורים על כסף איך לעשות כסף וכו- סליחה אבל זה נשמע לי גויי מידי, במיוחד שכאילו אני רואה התנסחויות של מה ד רוצה וכו כאילו- אנחנו מדברות בתור נשים מאמינות, אם אתם רואות שיש מה להתיעל כדי להגדיל הכנסה- מותר ואפשר (כמובן עד סף ההשתדלות שאת חושבת שמותר) אבל לא לדבר על "להתעשר" "פרנסה בכבוד בכבוד בכבוד" או כל מיני ביטויים שמראים רדיפה בלי גבול ושכל המטרה נשמעת כסף וכסף וכסף ותאוה ותאוה ותאוה

וזה נראה לי הדיון הזה -לתת את המקום שמגיע לכסף ולעומת מה שבאמת צריך להיות חשוב, כסף הוא שולי- זה דרך להשיג משהו- אבל לא העיקר, ומה שאמור להיות חשוב זה לחשוב- המטרה שלנו בעולם, ילדים, בריאות, משפחה (וכסף לא קונה הכל)

[רות רוט]

אסתר, אני ממש מעריכה אותך.
הלוואי שכולנו נגיע למקום השליו הזה, שאם מישהו מספק לי את כל צרכיי – אני לא
צריכה כסף.
העליתי את השאלה בעיקר כנקודה למחשבה. איזה כיף לך שאין לך כאן שאלה!!!
ותודה לכל אחת ואחת שמפרה את הדיון הזה. כי אני באמת חושבת שזה נושא שחשוב
לדבר עליו ולחשוב עליו ולדייק לעצמנו את ההשקפה.