למדתי בפרוג, אני מכירה קצת את סיעור מוחות, וכרגע אני לומדת במרכז החרדי להכשרה מקצועית. כמובן שיש עוד – אבל אני לא מכירה אותם מספיק טוב בשביל לספק עליהם נתונים.
אני לא יודעת למה את שואלת, אבל אם את רוצה השוואה רוחנית – אז דווקא פרוג וסיעור מוחות עומדים הרבה הרבה יותר מעל המרכז החרדי, ואכמ”ל.
אם מבחינה מקצועית – כנ”ל.
מבחינת השמה – כנ”ל.
מבחינת יחס אישי לתלמידים – תבררי טוב. בפרוג הרמה טיפה יותר עממית מסיעור מוחות, אבל יש דגש לקידום כל הכיתה. בסיעור מוחות מרגיש לי שלפעמים יש קצת סנוור מכוכבים (כוכביות, סליחה). במרכז החרדי (אם עדיין עומד לשיקול, סתם כי הכנסתי אותו 😉 ) – אני לא יודעת לומר לך.
אינטרנט: תבררי. אין לי מושג איזו חסימה קיימת היום בפרוג, אני יודעת בוודאות שעזבו את נטפרי (בור ששתית ממנו מים) וחזרו לאתרוג. בסיעור מוחות – אני לא יודעת. במרכז החרדי – יש נטפרי.
אגב המרכז החרדי – אני יודעת שבבעלזא יש מסגרת מסויימת לכל מיני מקצועות שלומדים דרכם. גם הרמה הלימודית הרבה יותר גבוהה, גם הרמה הרוחנית מפוקחת היטב.
בשורה תחתונה: בד”כ למקומות לימודים כאלו, שמגדירים עצמם “מכללות” מגיעות בנות משלנו לרכוש מקצוע ממורים טובים. בד”כ הצוות הוא צוות מקצועי ללא שום מחוייבות להיותו חרדי. במסגרת ההגדרה הזאת – אנשי צוות יכולים להיות חילוניים, דתיים או חרדיים. בפרוג אני יודעת שיש פיקוח על הקשר בין הצוות לתלמידים, אסור לתלמידים ליצור קשר חברי עם מרצים. בסיעור מוחות – אין לי מושג. במרכז החרדי – הנושא הזה הפקר לחלוטין.
מצד מכשירי טלפון: אין הגבלה. יש בנות שיש להן סמארטפונים לכתחילה, יש כאלו שמידרדרות (במרכז החרדי, בכיף. ממש, אם זו קבוצה כללית), ויש כאלו שמגיעות ויוצאות עם מכשירים כשרים, סינון מהודר במחשב, ולבוש הולם מתחילה עד הסוף.
מי שמגיעה על מנת להתפרפר – מוצאת את כל הדרכים להתפרפר איפה שלא תהיה. מי שמגיעה במטרה ברורה ועניינית ללמוד מקצוע – עשויה לצאת עם מקצוע ברור ביד.