כשהלקוח הופך להיות בוס. הסיוט של העצמאיות

[הודיה אולמן צלמת מקצועית]

מי מתחיל עבודה עם כאלה ‘בוסים’?
בד”כ מריחים אותם מיד בתקשורת הראשונית, ואז די מהר מנפנפים…

[תמי אפשטיין]

זה לא מדויק, הודיה.

את עובדת יותר מול פרטיים. עבודה מול מנהלים היא שונה לחלוטין, ותמיד יהיו בה אלמנטים כאלו.

תמיד אני שולחת כתבה/ סיפור בידיעה שאיאלץ לעבוד על התיקונים שידרשו. לפעמים אני נאלצת ‘להתעמת’ כדי שלא לרצוח את היצירה. היה פעם שדרשתי ששמי לא יהיה חתום על התוצאה, לאחר שהשינויים הורידו את הרמה מאד.

יותר מזה. כשאת מראיינת – את בהחלט מחויבת למי שפתחה את סיפורה האישי. לךפעמים אני מצטערת שבכלל התחלתי. חייבת לשלוח לפני אישור הפרסום. ואז: תורידי את זה, תשני את זה, המילה הזו לא מתאימה, תחליפי מיקום.

סיוט.

למדתי:

א. לסכם הכל במייל ולא להתחיל לעבוד לפני אישור שמופיע על המייל. גם אם שוחחנו בע”פ – אני שולחת לאחר השיחה מייל עם שורת המסקנות.

ב. לקבוע מראש מול מי אני עובדת, שלא יקרה מצב שעלי לעבוד מול כמה קודקודים שעלי להשיגם וכל אחד מושך לכיוון אחר.

[רבקה גרוסברד]

הודיה אז לגמרי כמו שתמי אומרת לא תמיד אפשר להריח אותם

לפעמים הם מגיעים הכי מדהימים שיש 🙂

ואחר כך זה מתפרץ להן.

תמי, התחברתי להגדרה “להתעמת כדי לא להרוס את היצירה”

אני פוגשת את זה הרבה עם לקוחות שלא מבינים אסטרטגיות,

ואז כשהם לדג’ מפתחים מוצר מניב לעסק, הם עסוקים באומנות של המוצר

ורוצחים בשקט את האסטרטגיה

קרי הורסים את ההצלחה של המוצר

והם עוד מתעקשים על זה

אין

לקוחות זה עם מרתק

מפתחים בנו יכולות לחיים

מה שאני למדתי ב12 שנה של לקוחות 🙂

שזו אומנות

אבל גם כשהם מגיעים בוסים

עם טקטיקות מדויקות אפשר להושיב אותם יפה במקום הלקוח 😉

הצוות שלי אומר שזה נותן כלים להדרכת הורים מול ילדים שלפעמים מרגישים הבוסים שלנו 😅

מה אומרות?

[תמי אפשטיין]

אהבתי קשות את ההגדרה של הצוות שלך.

יש מצב הפוך? שהדרכת הורים תעזור לנו מול הלקוחות? 😜

[הודיה אולמן צלמת מקצועית]

נכון, לא תמיד אפשר לדעת עד כדי כך, אם כי באופן כללי כן יש את האינטואציה
בהתחלה להבין מול מי את עומדת
לא זוכרת מקרים רציניים שהמצב התהפך בצורה קיצונית
וגם אני יעמוד על שלי כדי להגיש יצירה מושלמת למקצועית, בנעימות אבל בנחישות
אחרי הכל אני חתומה על היצירה..