לצורך כתבה – מנהגים שעברו במסורת

[ה ה]

יש לי הצעה הפוכה,

אולי תכתבי כתבה על איך מרגישים עם מנהגים (שהם לא הלכה) ישנים שנשמרים בקנאות,

אני מניחה שיש מאוד מחוברים שזה נותן להם ערך מוסף,

אבל אולי פעם אחת ישמיעו את הצד השני, אלו שזה מוציא להם את הטעם מהמצוות,

אני מכירה משפחה שנוהגים שם לא לאכול שום דבר מוכן בפסח, וכן לא שום ולא חומץ, אי אפשר להשתמש בתבלינים ובמוצרי חלב מעובדים .. אמנם יש הרבה חסידיות כאלו, אבל כאן מדובר במשפחה ליטאית, הכלה שנכנסה למשפחה חטפה את שוק חייה, אסור בפסח לאכול כמעט שום דבר, צריך להכין הכל מכמעט כלום,

בשבילה זה סתם להרוס את הפסח, בגלל מה? בגלל שהסבא רבא רבא החליט פעם שנראה לו שכדאי לא לאכול אוכל מוכן?

הוא היה פעם בדור הזה – שהכל קונים מוכן – העוף שחוט ומוכשר, הסוכר מבושל, המצוות – לא אופים בבית וכו…

מה העניין לשמור בקנאות על דרך חיים שלא רלוונטית להיום ואין לה שום קשר להלכה???

[מירי]

זה אמנם לא נושא הדיון, אבל אם כבר פתחת – קשה לי שלא להתייחס למשפט האחרון:

מה העניין לשמור בקנאות על דרך חיים שלא רלוונטית להיום ואין לה שום קשר להלכה???

חושבת שהמנגינה הקצת כועסת / מתוסכלת, בהרבה מקרים יושבת על פער בתפיסה, בהבנה למה עושים כמו שעושים

כי אם נדבר לרגע על הדוג’ שנתת, אנשים שלא אוכלים בפסח תעשייתי, יש לזה דווקא תשובה מאוד טובה והגיונית. כבת למשגיח כשרות (לשעבר), יצא לי להסתובב בכמה וכמה מפעלים לייצור מזון. זה מערך מורכב מאוד שהרבה פעמים כולל תהליכי ייצור רב-שלביים

במפעל מסתובבים עובדי יצור שחלקם הגדול לא יהודים (בטח אם נדבר על מפעלים בחו”ל) ואי אפשר להתעלם מהסיכון שאיכשהו גרגר חמץ ישתרבב למוצר שיש עליו חותמת “כשר לפסח”. זוכרת עד היום ערב פסח אחד (י”ד ניסן, כן”) שבו התברר שבמוצר מסוים, כשר לפסח, נכנס בטעות גמורה שמן שהוא קטניות. אבא שלי שבאותו זמן עדין היה חלק ממערך הכשרות, לא נשם ביום הזה

הצפה של טלפונים, פרסומות בכל פלטפורמה (וזה לא היה קל כמו היום שהכל מקוון, יש מאז יותר מעשור)

עדכונים מהירים לכל מי שרק אפשר

עשרות פניות שהוא קבל באופן אישי ברצף, בשלוש מכשירים בו זמנית…

מסכימה איתי שעכשיו החומרה של לא להכניס מוצרים מתועשים הביתה נשמעת פתאום הרבה יותר הגיונית ומובנת?

בעיני, הבנה של “מה עומד מאחורי” יכולה לשנות את כל ההסתכלות

כמובן, שיכול להיות שבמקרים מסויימים וספציפיים נכון לשנות / לסטות, אבל זה לא כזה פשוט. מנהג ישראל יש לו הרבה מאוד משמעות וחשיבות, גם אם לא הבנו למה בדיוק

[ה ה]

זה בדיוק הנקודה

שפעם לפני כמה מאות שנים היה אפשר לא לאכול אוכל שהוכן מחוץ מהבית,

היום חוץ מירקות ופרות חיים אין כ-ל-ו-ם שלא יוצר בחוץ , קפה, סוכר, תה, מלח, עוף, דגים, מה שלא יהיה,

בכל מקרה יכנסו דברים משאין ברירה אלא לסמוך על מערכת הכשרות.

וגם אם יש מלא טעם לעניין, זה לא הגיוני להמשיך עם זה רק בגלל שסבא שלך עשה את זה – כשזה לא מתאים לבית שלך!

בתורה יש הלכות שהן חלות כל הזמן, אבל מנהגים כאלו – לא מתאימים לכל מצב ולכל דור

[מירי]

בואי נסכים על זה שאנחנו לא מסכימות?

לא סתם אמר החתם סופר “חדש אסור מן התורה”, הוא לא אמר את זה על הלכות, אלא על שינויים הכי קלים, על זה שהזיזו את מיקום הבימה בבית כנסת למשל, מטעמי נוחות, וכד’

יש המון משמעות וחשיבות בעמ”י גם למנהגים, לא רק להלכות

[ה ה]

ואולי מנהגים כאלו – זה חדש???

על המצוות כתוב לא תוסיף

[מירי גרינשטיין]

אני מסכימה עם כל מילה שכתבה מירי.
וכן חולקת על כך ש”זה לא מתאים לדור”…
אולי הפוך: דווקא בעידן שהכל זמין בלחיצת כפתור וכ”כ חסרה יכולת איפוק לא יזיק בכלל שבוע אחד בשנה של עבודה על דחיית סיפוקים, אבל זה רק רווח מישני, העיקרי כמו שמירי כתבה למעלה

[ה ה]

כמובן שזה לא יזיק עם זה בא ממך ומתאים לבית שלך,

אבל אם זה רק בגלל שמישהו החליט פעם שזה מתאים לו ומאז זה ניהיה אחד מעשרת הדיברות – זה ממש לא מוסיף – רק מזיק

[רחל יוספי]

שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך

גם להדליק אש פעם היה מסובך, אבנים ועניינים

והים בשניות

ועדיין לא התירה לנו תורה.

יש עניין להמשיך את המסורת!

אם היינו משנים את המסורת לפי הדור

מזמן עמ”י היה נאבד…

[תמי אפשטיין]

רבקה, רק קחי בחשבון שזו כתבה מורכבת מאד לכתיבה.

ערכתי כתבה דומה לפני החגים, על מנהגים באלול ובתשרי. הייתי צריכה להצליב המון מידע. חלק התברר כקשקוש מטופש, שאין קשר בין זה למנהג ולא כלום. סתם פרקטיקה של החיים, שמישהו חשב שזה מנהג.

היו מקרים שהמנהגים היו הפוכים ממה שאמרו לי, ובמקרים אחרים (יותר נפוץ בארצות ערב) היו מנהגים שהיו בגדר ‘חוקות הגויים’ שממש לא יכולתי לכתוב, גם אם זה הפך למנהג (מאחר וזה נוגד את ההלכה…)

בקיצור, אם את הולכת על זה, קחי בחשבון שתצטרכי לבדוק, ולא רק להסתמך על כל מה שכל אחת כותבת פה (לדוג’, אם המנהג שלהם הוא X, לברר אצל עוד מישהי מאותו מוצא אם אכן המנהג קיים וכד’)

[מירי]

בהקשר לזה,

יש ספר מאוד יעיל בשם “טעמי המנהגים ומקורי הדינים”

אני מכירה אותו בגזרת מנהגי אשכנז, אז בהקשר הזה יודעת שהוא נותן מענה ממש טוב

לא יודעת אם מתייחס גם למנהגי עדות המזרח

[תמי אפשטיין]

אם את מגיעה למישהו מוסמך – הכי טוב. אבל לאסוף ברשת אוסף מנהגים – צריך לבדוק אחריהם…

[מירי]

התכוונת אלי?

אם כן, זה ממש לא אוסף מנהגים ברשת

זה ספר מודפס, ישן ו”משלנו”, נולד כנראה הרבה לפניך, ומאוד מוסמך

[תמי אפשטיין]

זה מה שאמרתי.

מצד שני, היא לא מחפשת סתם ספר מנהגים, אלא משפחות שנוהגות זאת.

רק צריך לברר שיש למנהג על מה להשען. שיש לו מקור

[מירי]

אמת

הספר יכול לתת מענה אחרי שכבר שמעה על מישהו שנוהג מנהג מסוים

אישית יצא לי לא מעט לפתוח אותו

סתם בשביל להבין על כל מיני מנהגים שמקובלים בציבור, מה עומד מאחוריהם

(לא שאני זוכרת מזה משהו, אבל בהחלט היה מענין לשעתו)

[מירי]

ובקשר ל”פרקטיקה של החיים שמישהו חשב שזה מנהג”

שמעתי ממש לאחרונה סיפור חמוד על ר’ משה פינשטיין, שהיו לפניו שני קנקני חלב משתי חברות

במהלך הארוחה הרים אחד, החזיר ולקח את השני

תוך שבוע כל בני התורה באמריקה (כנראה הגזמה, ככה אמרו אז מצטטת), הפסיקו לקנות את החלב של החברה הראשונה, עד כדי כך שהחברה התקשרה ואיימה בתביעה שהוא גורם להם נזקים

אמר ר’ משה פינשטיין: הקנקן הראשון היה ריק…

[תהילה ב]

אני שמעתי סיפור דומה.

אחד מהאדמורים הגדולים בא להדליק נר חנוכה וראה שעל קיר ביתו מושען מטאטא, הוא ביקש לסלק אותו בתירוץ ש-אם חסידיו יראו את המטאטא, הם עלולים לחשוב שהדלקת נרות חנוכה חייבת להיעשות כאשר מטאטא מושען על הקיר.

המטאטא סולק, אבל למחרת, בבית חסידיו, מעט לפני הדלקת הנרות, דאגו להשעין מטאטא על הקיר ולסלק אותו שניה לפני הדלקת הנרות.

ועל זה נאמר: חסיד שוטה (לא המילים שלי…)

[רבקי שנברגר אוריגמי. כתיבה שיווקית.]

אני שמחה שגמרתי לדיון הסוער הזה…

שלא בכוונה 🙂

מירי, יש לך את הספר הזה?…

@tammyepshtein תודה על ההארה,
זה שווה את העבודה בסוף?

[מירי]

יש להורים שלי

ויש גם בגוגל

https://hebrewbooks.org/home.aspx

מניחה שגם באוצר החכמה בגרסה עם נראות יותר ידידותית

hebrewbooks.org

Attention Required! | Cloudflare

Attention Required! | Cloudflare

[תמי אפשטיין]

למה כוונתך שווה?

יצאה כתבה, אם את שואלת (קראט, שבוע ראשון של סליחות). כתבה מרתקת, וגם קיבלתי עליה הדים. אבל בהחלט היתה עבודה.

היו סינונים שהורדתי מיד (בכל זאת אני גם מכירה משהו, וגם לי יש שורשים איפשהו), היו דברים שנשמעו לי תמוהים ושאלתי עוד מישהי מהעדה. את הכתבה הסופית העברתי לבעלי שהוריד לי גם חלק מהפרטים, כי הם נוגדים לחלוטין את ההלכה).

אבל כמה פעמים התלבטתי אם עשיתי בשכל שנכנסתי לזה, כי זה דורש המון זהירות ושימת לב שלא חשבתי מראש שאזדקק להם.