מחפשת עזרה ממקצועניות או ידעניות

[יעל קנייבסקי]

פנית לרופא?

תבקשי הפניה לבדיקת שמיעה

[Jumpa. פשוט, לקפוץ על זה—]

מה שיש לו זה ‘בעיה בוויסות החושי’ (אני לא רופאה ולא כלום, אבל…)

ז”א המח שלו שומע את הקולות ברמה גבוהה מהרגיל בלי יכולת לסנן את הקולות החשובים,

הוא שומע את הדיבורים שלך באותה עוצמה של צפירת המשאית מהרחוב,

והכל ביחד זה צרחות וצמרמורות ממש, זה משגע אותו ומכאיב לו באוזניים.

אין לי מושג אם זה הבעיה, ככה זה בכל-אופן נשמע—

[שרה]

תודה לכם, אני באמת אפנה לרופא ולפי זה נראה אם לטפל בויסוט…

[תמר אהרוני מרפאה בעיסוק]

שלום שרה,

הכי נכון יהיה לפנות לרופא התפתחותי, אך גם רופא הילדים אם הוא וותיק ובעל נסיון ידע להפנות אותך.

בכל מקרה, עד שתלכי לרופא, ועד שיפנו אותך ועד שיהיה תור וכו׳ וכו׳, בינתיים את יכולה לנסות לו קצת בעצמך.

נסי לרפד את לו את דפנות העריסה והעגלה במשהו רך, עדיף עם מילוי, ועדיף שיהיה בגובה מהמשטח שעליו שוכב ועד קצת מעל הראש. כזה שכמובן לא יכול להגיע לפנים שלו ולהוות סכנה בשבילו.

את יכולה לנסות להלביש לו כובע, גם בבית, כזה שיכסה את האוזניים עד הסוף, ועדיף שתהיה לכובע סימות יותר עבה, כך שתחסום מעט את מעבר הרעשים ותעמעמם מעט את הקולות.

כמובן כדאי להקפיד לא להרים את הקול יותר מדי לידו, ולמנוע רעשים חזקים. לא כי זה פתרון או תרופה, אלא כי הוא סובל וכרגע אין לך דרך יותר טובה לעזור לו. כך שלפחות כדאי שיסבול פחות.

דבר נוסף, את יכולה לנסות בזמנים שהוא רגוע להפעיל מוזיקה מרגיעה ונעימה בווליום נמוך, לא מדי קרוב אליו. זאת כדי שילמד שיש גם קולות ורעשים נעימים ומרגיעים.

כתבת שבערך מגיל חודש וחצי הוא ככה מגיב- מה היה עד אז? מה השתנה בזמן הזה של גיל חודש וחצי? איך היו התגובות שלו לרעשים עד אז? איך הגיב למגע? לאנשים? האם היה רגוע באופן כללי? איך היה בעניין האוכל? שינה? רחצה? החתלות? האם גם בלילה מתעורר מרעשים ומגיב אותו דבר?

אם יש הבדל בין היום ללילה תנסי לחשוב מה השינוי המשמעותי שקיים אצלו בין היום ללילה ויכול לגרום לו לחוסר נוחות כללית.

הייתי מנסה לבדוק גם את נושא התאורה, עד כמה הוא חשוף לתאורה חזקה ומסנוורת, וגם על המיקום שלו בבית במהלך היום- במרכז הבית? בפינה שקטה? חשוף רוב הזמן לאנשים ודיבורים? ועוד.

הייתי שמה לב גם לגודל המיטה, עדיף מיטה קטנה יחסית בגיל הזה (כמו עריסה) ולא מיטת תינוק שהיא גדולה מדי לממדים של תינוק צעיר ככ והוא פחות מרגיש את גבולות המיטה ואת גבולות הגוף שלו בתוך המיטה.

מקווה שעזרתי עד כאן,

אשמח לענות על שאלות אם יש,

בהצלחה רבה!

תמר

[מיכל וילמן]

בנוסף לעזרה הטכנית, הייתי גם מנסה לבחון האם היה שינוי בבית בתקופה זו

(ואז הרגישות הקיימת בבסיס, צפה ביתר עוז)

כמו למשל: אם חזרת לעבודה, ואת פחות פנויה (אם את עצמאית), או שינויים אחרים שעלולים להשפיע על מצב הרוח בבית, השלוה שבבית וכד’.

אם באמת תאתרי את השינוי (במידה והוא אכן התרחש), ואין אפשרות להחזיר את הגלגל ברוב המקרים

יש לך כן יכולת לתת לו את החסר הרגשי במקום אחר או בזמן אחר, והמענה הזה יכול מאד להרגיע את כל המערכת.

לדוגמא: אם הוא חש חוסר בטחון מכך שאת פחות פנויה עבורו,

נסי לתת לו את הזמנים של ביחד מתוך פניות אמיתית (ובזמן זה את רק איתו בשלוה ובאהבה)

כמו ליצור ולתכנן שעה ביום כשהבית יותר רגוע וכד’.

בהצלחה!

[שרה]

תודה רבה לכל התגובות, מה היה עד גיל חודש וחצי?

לא היה הרבה שינויים חוץ משהוא פשוט גדל ונהיה יותר מעורב בחיים, עד אז ישן כמעט כל הזמן.

הוא באמת לא מתעורר באמצע שינה מרעשים,

מעניין אותי מעוד מה קשור הפניות שלי אליו לויסות קולי? אשמח לקבל תשובה

[מיכל וילמן]

הפניות שלך יכולה לתרום רבות לשקט נפשי

ושקט נפשי – תורם לרוגע כללי

פניות – עוזרת לילד להרגיש אהוב ושייך ו’בסדר’

שהם צורכי הנפש הבסיסיים לגדילה וצמיחה בריאה

ומדוע?

פניות מאפשרת לך להירגע, ולהרגיש את התחושות הטובות

שקיימות אצלך עבור ילדיך, אך בסערת הזמן והמטלות והעבודה…

הן מסתתרות תחת ‘קפלי הלב’ – שמתכווץ עם לחצים ודאגות מדי פעם…

כשאת פנויה, רגועה ונינוחה – את יכולה להרגיש את עצמך ואת הטוב שבך

ואז יש לך את היכולת להעניק לילדיך את התחושות הטובות הללו

הילד מרגיש את זה רק אם את מרגישה את זה

זה אותנטי בלבד, א”א להציג.

להרגיש אהוב ושייך ובסדר

זה סוג של דשן לנפש, ומרגוע עצום עבורה

ילדים שמקבלים את זה:

חשים שהם ‘בלב של אמא’, הם לא בודדים

הם רגועים – ומתחברים לטוב שבהם

הרבה נחת

[שרה]

תודה רבה!