צריכה את עזרתכם …

[ר. טייך]

ביקשת תשובה בעניני תזונה

אז אני מתאפקת לא להגיד לך לבדוק עוד דברים כמו ויסות , וגם מאיפה באו אליה הרעיונות הללו

את יכולה לעשות לה מרקי ירקות טחונים + קטניות

למשל : מרק כתום + עדשים כתומות

ירקות+ עדשים ירוקות/ אפונה

להכין מגדרה וזה יופי של ארוחה

וכן אולי שהגננת תשתף פעולה

אצלי אחת הבנות מביאה לחם+ גבינה בקופסא אישית

וככה טובלת ואוכלת

[hadrat]

היא לא אוהבת ירקות ועדשים ..

מה שכן מאוד אוהבת לאכול זה מרק עוף עם ירקות

(תכלס אוכלת רק מרק עם תפוח אדמה )ואטריות ..

ה’ יודע מאיפה מגיעים לה הרעיונות האלו ..

[תמי אפשטיין]

מה עם פירות?

ארבעס?

[hadrat]

אוהבת פירות

תפוז ,בננה ,תפוח

מאודדד אוהבת ארבעס

[תמי אפשטיין]

את תתמקדי לפחות בזה. אלו מאכלים בריאים

[חיה כ]

אחד הבנים שלי גם היה כזה והתעורר לי חשש שזה מגיע מוויסות לא מווסת…

הלכתי איתו לטיפול בגיל 5 אצל מרפאה בעיסוק,

כיום (שנה אחרי) הילד משבוע לשבוע מוסיף מאכלים נוספים שפעם לא היו בלקסיקון בכלל!!!

בעבר היה אוכל רק לחם ריק בלי כלום, היום לוקח לחיידר לחם מלא (!) עם גבינה ומלפפון מתוק,

אכל רק מרק עוף עם אטריות, השבוע אכל מרק כתום בהנאה גדולה עם גריסים, שעועית וחומוס.

ועוד ועוד דוגמאות. (עדיין נשאר הברר מכולם אבל כבר יש אופציות לאכילה.)

ממליצה לך מאוד לבדוק את הוויסות שלה!!!

וסתם שאלה, מה זה ביצת משקפיים?

[hadrat]

ביצת עין עם 2 ביצים –

[רחל פישביין]

את בעצמך בררנית באוכל? לרוב היא רואה אותך אוכלת דברים בריאים או שטויות?

[תמי אפשטיין]

פעם האמנתי בזה. היום לא.

אני אוכלת מאד בריא, סלטי ירקות ועלים זה מאסט כמעט בכל ארוחה, קטניות וכל מה שטוב בעולם. ויש לי ילדה בררנית ברמה קשה. הקטן שלי בכלל נוראי, עם ההעדפות שלו

[חיה כ]

אני ממש לא בררנית ואוהבת את רב סוגי המאכלים מאז שאני ילדה,

ןעדיין יש לי בררנים ברמה זו או אחרת.

אני מקשרת את זה ל”קריסטליות” שלי (בעיה בוויסות) שהורשתי להם.

אצלי זה לא מתבטא באוכל אלא בדברים אחרים (מיזופוניה, סוגי בדים ועוד…)

אצלם – זה כן באוכל, זכותם…

[hadrat]

אני ממש לא בררנית

אוהבת הכל !!

בעלי מאודד בררן באוכל – מהבית ..

זה ממנו ..

לגבי האוכל -אני מודיעה לה שזה מה יש לאכול והיא בתגובה של אין לי מה לאכול -אני לא אוהבת

היום למשל היה משהו מסוים -ואכלה את זה (פיתה עם שניצל (מחיאות כפיים)אכלה כי פשוט לא ענין אותי ההתעקשות

בשבת היא כן לפעמים אוכלת דגים

אבל באופן כללי מאוד נמנעת מכל מה שמניתי לעיל למעלה

[נועה Noa]

שעשע אותי הנימוק על החיות….
אצלנו במשפחה כבר שלושה דורות קיימת השריטה הזאת של לא לאכול משהו שעלול להזכיר חלילה מה מקורו.
כל אחד מפתח אותה לעוד אפיקים…
אבל ידוע לי שעיקר התזונה היא לאו דווקא מחלבונים מהחי.
אם הקטנה שלך בקטע, חלבונים מהצומח (קטניות וכדו’) יעילים הרבה יותר…
בהצלחה!

[ה]

מצטרפת לקטע החושי – כדאי לבדוק

אולי זה לא התגובה שאוהבים,

אבל אני מאוד מאמינה בזה,

תכיני אוכל – מה שאת מחליטה שאפשר לאכול באותה ארוחה ותודיעי לה שזה האוכל שיש.

אל תאפשרי נישנושים בן הארוחות או מאכלים חילופיים,

כשהיא תלמד שזה מה שיש ואו שהיא אוכלת או שהיא נשארת רעבה – היא תתחיל לאכול יותר.

כשהבת שלי בת שנה לא הסכימה לאכול כלום חוץ מבקבוקים – ההמלצה של רופא במרפאה להפרעות אכילה היה – להרעיב!! לא לתת בקבוקים בכלל, ותוך כמה ימים היא התחילה לאכול הכל…

(כמובן שהוא שלל קודם בעיה אחרת, אך כשהוא הגיע למסקנה שזה פינוק – זה היה ההנחיה – חד משמעית)

[Yaffa A]

תגובה כילדה בעייתית לשעבר ובהווה, וכאמא לילדה ש”כל היום שבעה”:
יש אנשים שצריכים לאכול קצת ויש אנשים שצריכים לאכול הרבה.
אז ודאי שהיא צריכה לאכול את מה שהיא אוכלת בריא ומזין, וכמובן להסתיר נשנושים ומתוקים עד אחרי הארוחה.

אבל בכמות עצמה- לא להחמיר “לגמור את כל הצלחת” זה מלא פעמים מגיע לידי אכילה גסה ויוצר גועל (כשהייתי ילדה והייתי חייבת לגמור את הצלחת, פשוט מילאתי את הפה באוכל ורצתי לרוקן בפח… היום אחותי מספרת לי שהיא היתה מרוקנת את האוכל שלה לצלחת שלי… ק”ו שלא התמודדתי).

אני חושבת שזה מגיע מחילוף חומרים מהיר בגוף.

אני מתמקדת בחלבונים, כל השאר בונוס.

[ה]

בהחלט לא בריא לגמור בכוח את הצלחת,

אלא אם כן האמא יודעת שעוד מעט הילדה תחזור ותגיד שהיא רעבה,

מומלץ להשאיר את הצלחת על השולחן שאם הילדה תיהיה “פתאום” רעבה

למה להביא בכלל נישנושים?

זה לא בריא וגם גורם שהילד יאכל פחות בארוחה הבאה.