להתקבל לעבודה טובה בעיקר על סמך פוטנציאל- הגיוני?

[רחל פישביין]

מצטערת לאכזב, הסיכוי שתמצאי עבודה כזאת קטן מ-0.000001%.

הכלל כרגע הוא: עבודה ראשונה לא בוררים, זה כרטיס הכניסה שלך לעולם התעסוקה.

[רבקי גרינוולד]

תדמייני את עצמך בעוד 15 שנה בתור מנהלת מחלקת פיתוח או דאטה באירגון גדול

וחסרה עובדת באחד הצוותים

ואת מפרסמת משרת דרושים

ומגיעים 300 קורות חיים של ג’וניוריות טריות בלי ניסיון, כולן מציגות קו”ח יפים ומעוצבים, מכתבים מקדימים משכנעים, ופרויקטים מדהימים, וטוענות שיש להן פוטנציאל מעל הממוצע,

ומגיעים עוד 10 קו”ח של מפתחות מנוסות אבל לא בתחום הנדרש

ועוד 3 קו”ח של מפתחות עם ניסיון מתאים

תכלס את מי תזמיני לראיון?

[הדסה]

כשאת מציגה את הדברים ככה- ברור שכמנהלת אני אתעדף עובדת בעלת נסיון,
אבל אני אשאל קצת אחרת:

האם יש משרד שמסנן את הג’וניורים/ות ע”פ יכולות פוטנציאליות יותר מקו”חים מעוצבים?
כשמדובר במשרה שממילא תינתן לג’וניור.
או שג’וניור, מוכשר ככל שיהיה, יגיש קו”חים סטנדרטיים שייבלעו בדממה בערימה?

[רבקי גרינוולד]

למעסיקים אין אפשרות לסנן ג’וניורים לפי פוטנציאל, כי כולם טוענים שיש להם פוטנציאל גבוה.

זה כמו בשבילך להיכנס לחנות תיקים ולבחור תיק שיחזיק לך מעמד שנתיים.

על כולם כתוב שהם מחזיקים מעמד לאורך זמן אבל עד שלא תשתמשי לא תדעי.

זוהי עמדת המעסיק- והוא בד”כ יחפש (ובצדק) את העובדים שצפוי שיתרמו הכי הרבה לתוצאות העסקיות שלו

להכשיר עובדים בלתי מיומנים זה דבר שדורש מהמעסיק המון משאבים, ועד שהעובד מתחיל להחזיר את ההשקעה הוא כבר פוזל החוצה, ולכן מעדיפים כאלה שכבר הוכיחו במקומות עבודה אחרים שיש להם פוטנציאל

מה את יכולה לעשות כדי להשיג את ההזדמנות הראשונה שלך?

א. להצטייד בענווה ולהבין שכרגע הכוח בידיים של המעסיקים, עד שתצברי מיומנות או התמחות מיוחדת שתגרום למעסיקים לרדוף אחרייך

ב. לשלוח קורות חיים דרך חבר מביא חבר- אם את מכירה מישהי שהיא עובדת וותיקה באירגון, ויכולה להעביר את הקו”ח שלך עם המלצה, זה מצויין

אל תתביישי לנצל קשרים אפילו רופפים, מחקרים מצאו שרוב ההזדמנויות בקריירה מגיעות מהמעגלים היותר רחוקים שלנו

ג. קראתי עצה- ללכת פיזית למעסיקים ולהגיש קורות חיים- לא ניסיתי אף פעם ואני לא יודעת אם זה באמת עובד, אבל אם את טיפוס אמביציונרי כמו שהיה נשמע מההודעה הראשונה שלך, ייתכן שזה מתאים לך

ד. תשאירי לך קריטריון אחד או שניים שעליו את לא מתפשרת (נניח, סביבה נשית, ומשרה שקשורה לפיתוח), ועל כל השאר תתפשרי (דהיינו, מרחק, משכורת, שעות עבודה, וכו’)

בהצלחה רבה!!! מאחלת לך שתמיד תתפרנסי מיגיע כפייך בהנאה ובסיפוק!

[הדסה]

תודה רבקי! מעריכה את התגובות.
כשדברתי על הערכת הפוטנציאל עמד בראשי פסיכומטרי ושות’. כ”כ מופרך?
לגבי עצה א’- כנראה שהודעה שלי נשמעה רהבתנית, אבל זה סיכום העידוד הסביבתי. 😉
לגבי עצה ב’- אין לי קרובי/ות משפחה שיכולים להמליץ עלי, ולחכות עד שחברותי הג’וניוריות יקבלו את התואר “ותיקות” זה קצת אהממ…
אולי תספרנה לי, “עובדות ותיקות”, האם זה סביר בעיניכן שמכרה רחוקה תבקש מכן להגיש את קורות החיים שלה?
לגבי עצה ג’- האמת שחשבתי על זה, אבל היה נשמע לי ממש מופרע… מעניין לשמוע מה דעתכן על הרעיון.
הא-קונבנציונליות לא מפריעה לי, השאלה אם ביקור כזה יעלה או יוריד בעיניהם.
שוב תודה רבה!

[רחל פישביין]

חשוב לדעת שלא בהכרח הרמה השכלית ורף הציונים קובעים מי תתקבל קודם.

המעסיקים מסתכלים על פרמטרים נוספים.

יתכן בהחלט מצב שבו מעסיק יחליט לקבל את המרואיינת הפחות מבריקה למרות שהוא מודע להבדלים ברמה בין המרואיינות.

[נועה כהנא]

לגבי סינון לפי פוטנציאל, נתקלתי בכאלו רק בבודקמפים ייעודים לסינון מצוינים…
יצא לי לראות לא מזמן על חברה כזו שמפרסמת הרבה ומחפשת ג’וניורים לבודקמפ עם הבטחה להשתלבות בתעשיה.
הדרישות היו ממוצע ציונים מעל 85 ופסיכומטרי של 650+ .
מבחינה דתית- אין לי מושג מה מידת ההתאמה.