מה נותן לי סיפוק? שאלה שאני מחפשת לה תשובה.

[בתיה א]

מוכר וכואב…

היו הרבה פעמים שרציתי לעבור למקצוע אחר, אבל אנחנו כידוע חיות בכלוב של זהב,

ומה לעשות? המשכורת נותנת את השורה התחתונה.

כן מחזיקה אותי הידיעה שב"ה בזכות זה בעלי לומד ולא צריך לדאוג לפרנסה,

ועוד משהו –

זה אישי אלי, אבל יכול להיות שזה מתאים לעוד, ויכול להיות שלאחרות מתאים משהו אחר:

לי אישית יש הרבה חשק וסיפוק מהנושא של קירוב רחוקים,

לכן לאורך השנים האחרונות אני מאד משתדלת להיות שותפה ברמה כזו או אחרת של קירוב –

אם זה חברותא בטלפון,

מפגשים מדי פעם עם מכינות מטעם קשר יהודי

או מפגש עם מתחזקת דרך לב לאחים –

משהו שמרגישה שנותן לי סיפוק ומענה לצורך של הנשמה שלי להיות נוכחת.

כל אחת ומה שמתאים לה…

[Michal]

תודה על התגובה בתיה.

השתתפת, החכמת, ונתת רעיון מעשי למחשבה.

[מרים ג]

כתבת מאד יפה ואותנטי. וקראתי עד הסוף אפילו שזה היה ארוך…

לתחושתי קצת ערבבת פה, בין חוסר סיפוק ואתגר בעבודה, שיכול בהחלט לאפיין הרבה משרות בתחום שלנו, לבין חוסר משמעות/ערכים/סיפוק רוחני- שאז אני לא בטוחה שהפתרון יהיה להקים עסק, או לנאום על במה, או להריץ מיזמים תוך שימוש בכישורים וכריזמה.

[Michal]

תודה מרים 🙂

אכן חידדת ועזרת לי בדיוק שלך.

[רחל פישביין]

קוראים לזה שחיקה וזו תופעה חוצת מקצוע ומגזר.

[רבקי גרינוולד]

מיכל,

הסיפוק האמיתי מגיע מהגשמת הצורך של האדם להיות מה שהוא רוצה להיות

כנראה קיבלת משמיים הזדמנות להגדיר מחדש מה את רוצה להיות

קראתי את מה שכתבת, ויש לי הערה קטנה,

יש תופעה כזו שאנשים "צובעים מחדש" את הזכרונות שלהם בדיעבד

(שמעתי על מושג של פוסט טראומה שמתעוררת רק אחרי שהאדם נותן פרשנות אחרת למה שקרה לו בעבר- גם אם בזמן אמת הוא לא חווה את זה כטראומה)

לדעתי רוב הבחורות החרדיות שלמדו תיכנות- עשו זאת מבחירה, והיום בדיעבד בגלל הקשיים בתחום הן מרגישות כאילו הסלילו אותן לזה (למעט כאלה שבאמת לא אוהבות את התחום ובחרו בו בכל אופן)

ובכל מקרה, הסיפוק וההגשמה העצמית לא מגיעים רק מהעבודה. הם מגיעים מהחיים עצמם, שהעבודה היא חלק מהם. הבית, הילדים, המשפחה המורחבת, התחביבים, החברות ועוד- הם חלקים נוספים בחיים עצמם, שאם יש בהם חוסר סיפוק זה מציק עד מאוד.

לא נראה לי שיש בינינו מישהי שחולמת "להיות הייטקיסטית" או "להרוויח 20,000 ש"ח". אני חושבת שאנחנו רוצות "להשיג אושר" "לפרוח" וכו'. אולי כשבחרת ללמוד תיכנות חשבת שזה מה שיאפשר לך להשיג אושר (כי זה מה שיאפשר לך להשיג שידוך טוב ולבנות בית כשאיפתך), ואולי זה גם היה נכון, אבל אם הגעת היום למצב שבו את מחשבת מסלול מחדש- תנצלי בשתי ידיים ותחשבי מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה יותר.

[Michal]

תודה רבה רבקי!

כתבת יפה וחכם, דייקת והוספת נקודות חשובות ומעוררות מחשבה.

[רבקי גרינוולד]

מיכל בשמחה רבה

מוזמנת גם לקהילת "מה שקורה בעבודה" כדי לדון בנושאים שקשורים לחיי העבודה

[שני מילר]

ספציפי לדוגמאות שכתבת כאן-

אני חושבת שאת צריכה לחפש עבודה אחרת.

יש מקומות שהעבודה (כן, בתכנות) מאתגרת ומעניינת פי כמה ממה שאת כותבת פה.

[Michal]

תודה שושנה!

אני רק חושבת שמה שדיברתי עליו בעיקר,

זה לא רק אתגר ועניין,

אלא משמעות ערכית בעצם העשייה.

אבל כמובן ששינוי ועבודה אחרת תמיד יכול לייצר סביבה ורוח אחרת.

[היידי בת ההרים]

וואו

אני חושבת שזה מוכר למלא מתכנתות

בעיניי הרצון לסיפוק והחשיבות שאת נותנת לסיפוק דווקא מהעבודה

תלויה באופי שלך

יש כאלה שירגישו שהם חייבות עבודה שהיא עשיה שמותאמת בדיוק לתכונות האופי שלהם

ולכל הכישורים שלהם.

ויש כאלה שעבודה בשבילם זה מקום שיהיה להם בסדר שם ומשכורת טובה

לא חשוב להם הכי , להנות מהעבודה בצורה מקסימלית

אני חושבת שלפני שתחשבי על סיפוק וכמה התכנות מתאימה לך

תחשבי מה זה עבודה בעינייך , כמה את צריכה להנות שם?

שיהיה לך מלא הצלחה!

[Michal]

תודה רבה!

דייקת את הדברים, ונתת עוד נקודה למחשבה.

[רחלי ש]

כמו שאמרו לפני יש עבודות מאוד מאתגרות בתכנות לא סתם להזיז CSS ימנה ושמאלה שזה ביננו- עניין ל AI 🙂

תחביב שמספק צרכים נוספים של הנפש יכול להשפיע מאוד על שעות העבודה ןעל השחיקה

שיעורים , קירוב , לימודים … לא חסרות אפשרויות.

אולי אפילו חוג קרמיקה, ציור , נגינה, פלייבק , צילום… ( סתם שופכת פה כל מה שתפס לי את העין בפרסומות)

מה שכן מסקרן זה למה חזרת מניהול לפיתוח אם הפיתוח שעמם אותך אם תוכלי לשתף זה יהיה מענין

[Michal]

תודה רחלי!

וכן תחביבים,

העניין הוא למצוא את אלו הנכונים ובעלי משמעות.

אבל צודקת בהחלט.

למה עזבתי את הניהול? 🙂

סיפור ארוך.

בקצרה, לי זה לא התאים בעיתוי ובאופן שזה היה לי אז.

היו קשיים כמו:

ההצלחה שלך תלויה בעבודה של אחרים.

להיות לפעמים קצת שוטרת/קצת גננת

להתמודד עם אנשים שלא תמיד רוצים לעבוד (יכול לקרות לכולנו לפעמים… ובמקרים שונים )

וקצת תחושה שאת לא הרבה עושה ומבינה אלא יותר כמו מזכירה שמעבירה מפה לשם.

כמובן שזה תלוי ולגמרי משתנה בכל תפקיד וסביבה.

ויש גם את הצד השני – שבניהול בהחלט היו דברים שנתנו יותר סיפוק.

כך שאישית, זה נמצא אצלי על השולחן כל הזמן.

[מימי פו]

בתור אחת שמחפשת עבודה כבר כמעט שנה,

והחלום הכי גדול זה להשתעמם בעבודה בפיתוח!!!

זה שתעריכי את מה שיש לך!

הלואי עליי!

אפילו שאת ממש צודקת, אבל זה בכל מקצוע בעולם ככה חוץ מהוראה וכו' שגם זה מקצוע שוחק וקשוח.

[שיינא]

זה התגובה שידעתי שתבוא…

תגידי תודה.
ב"ה מצאתי עבודה (מ"מ, כמו שפרסמתי פה, ואני ככל הנראה ממשיכה לעבוד שם אי"ה),
וכשאני מדברת עם חברות שלי, אני מרגישה שאסור לי להתלונן אם עמוס או מורכב או משעמם.
תגידי תודה, אנחנו גם היינו רוצות.
זה לא מנחם.
סורי.
🙂
ותודה על הקטע הזה.
קראתי בשקיקה.
מאמינה שה' מוביל אותנו במסלול שמשרת איזו מטרה.
אז יכול להיות שאת צריכה לחפש את הסיפוק שלך במקום אחר,
אבל אל תשכחי שגם היומיום המשמים שלך בינתיים הוא חלק מתוכנית חיים מדויקת.

[רחלי ש]

זה נכון , כי לפי זה אסור לאפחד אפפעם להתלונן על שום דבר

רק אולי למי שהוא גם גרוש גם אנקולוגי וגם חסר עבודה גם יחד :):)

אז מודים לד' שיש עבודה אבל צריך להקשיב לנפש ולא לזלזל

[Michal]

תודה על תגובותיכן.

מסכימה לגמרי.

ומחדדת, שאכן אין כאן נימה של תלונה.

והכרה במה שטוב היא לגמרי חשובה (וקיימת …)

היתה כאן רק העלאה של תחושה.

שכמובן כמובן לא רלוונטית או מתאימה לכל אחת .

[רבקה צ'צ'יק]

מסכימה ולא מסכימה עם כל מה שאמרו פה.

נכון שיש כאן ערבוב בין סיפוק ואתגר בעבודה לבין תחושת משמעות פנימית

אבל תכלס, שליש מהיממה שלנו מוקדש לעבודה

ואם העבודה לא נותנת סיפוק ואנרגיה אלא רק שואבת אותם – אז אין אותם בשביל החלקים האחרים של היום!!

חוויתי וחווה את התחושות האלו

הוספת תחביב וסיפוק יכולה לעזור בחלק מהמקרים

אבל בהרבה מקרים זה כמו שמיכל כתבה בפתיחת הנושא –

שאין חיבור אמיתי לתחום העבודה

אז אתגר בעבודה יכול לטשטש קצת את הפער הזה

כי הוא נותן לממש יכולות אישיות וממילא מגיע הסיפוק

אבל זה לא פותר את הבעיה

תחושת שחיקה מגיעה מהמקום הזה.

מי שמחוברת לגמרי למה שהיא עושה תרגיש הרבה פחות בשחיקה הזאת

(תמיד יכולות להיות תקופות פחות טובות, אבל זה זמני ולא מתמשך)

הייתי שם

ניסיתי לעבור לתפקידים שונים ונושקים באותו תחום

ובסוף החלטתי שאין ברירה אלא ללכת לעשות מה שאני אוהבת וטובה בו

(אצלי ספציפית עברתי לאוטומציות עסקיות – מה שנותן לי מלא סיפוק בפיצוח אתגרים ולמידה של דברים חדשים,

אבל זה לגמרי תלוי אופי, וכל אחת צריכה לבדוק עם עצמה איזה חלקים במקצוע היא אוהבת ואיזה פחות, מה נותן לה תחושת סיפוק וללכת למצוא תחום שכולל בתוכו הרבה מהדבר הזה)

בהצלחה לכל אחת!

[Michal]

תודה רבה רבקה.

דייקת והסברת מאוד יפה.

ואישית עבורי, גם אם לא קשור ישירות למשמעות הערכית –

נתת לי כיוון מעשי לתחום בעבודה שיכול להתאים לי. תודה.

[מירי]

אוי, כתבת טוב וחמוד:)

אני לא עובדת בהייטק, אבל יכולה לשתף שבשנה שעברה הלכתי ללמוד משחק, לא בשביל מקצוע ופרנסה, אלא- 'משהו לנפש'…

סיפוק נשמע שמגיע על ידי עשיה- התנדבות/ חסד וכד', אבל לפעמים- מספיק למלא את הנפש במשהו ערכי/ נפשי, וההרגשה הריקנית מתמלאת.

אני גם הולכת עכשיו לקורס הנחית הורים- למרות שהילדים שלי קטנים, ואני לא מרגישה צורך גדול, סתם כדי לשמוע, ובעיקר- להפגש עם נשים, לדבר, לשתף…

[Michal]

תודה מירי 🙂

כתבת גם את דברים טובים…

ונתת השראה לאישה שפשוט עושה 🙂 תודה.

[אלישבע לשם]

אני כל כך מזדההה

וכתבת מהמם!!

אני גם הרגשתי ככה ורציתי לעבור לעבוד בתחום מספק רגשית אבל לא מספק כלכלית 😉

וכיוון שלא מתאפשר לנו מבחינה כלכלית 🙂

אז מצאתי לי פתרון לפתוח עסק בערב מהצד בתחום שאני אוהבת, זה ממלא אותי ומפגיש עם אנשים ומצריך כישורים.

ממש החזיר לי את החיוך לפנים!

לא חושבת שתכנות אמור לתפוס אותנו כל היום, אפשר לעשות משהו מהצד בערבים, כמובן רק אם את מסוגלת, אבל זה נשמע שיש לך פניות נפשית.

אז תחשבי מה את הכי אוהבת, ומה באלך, ופשוט תעשי אותו, רק לא בבוקר בשעות של העבודה 🙂 אלא בערב.

ואת אלופה בכתיבה, אז אולי תשתמשי גם בכשרון הזה..

בהצלחה רבה! הזדהיתי ברמות! תודה! כיף לשמוע שיש עוד בסירה שלנו!

[Michal]

תודה אלישבע!

חמודה את בפרגון והשיתוף שלך.

את צודקת, ונתת דחיפה אמיתית לעשייה.

תודה 🙂

[Shara h]

כתבת מעולה!!!<div>

את אלופה בכתיבה! – אפיק נוסף

וכיף לדעת שאנחנו לא לבד בסירה

גם אותי מפחיד שבגיל 50 עדיין אהיה משעובדת למשרה מלאה כותבת קוד שהצעירות יהיה אלופות מאיתנו

משהי כתבה שבתחום התכנות יש עוד אופקים מלבד כתבת קוד – תרחיבי

ספרי לנו על זה? אשמח להגדיל את הידיעות

אל תשכחי שהתרגלנו למשכורת מסויימת שזה מגבלה..

אבל עדיין נשמח לשמוע רעיונות

ולכל הצעירות שממתינות להשתעמם – תתפללו תתחזקו באמונה וגם – לכו על משרות עם שכר אפסי זה עדיף מלשבת בבית

ניסיון שווה יותר מכל תעודה או תואר

</div>

[רחלי ש]

בגיל 50 לא צריך לכתוב קוד אלא אם מישהו משוגע לדבר

בשלב שאתה מחתן ילדים וצריך כסף ותכלס יותר זמין אחרי צהרים ויותר גמיש בשעות

אפשר לנהל מוצר , פרויקט , צות .. לא משנה מה 🙂

[Michal]

תודה שרה!

על ההשתתפות והפרגון.

וצודקות החברות שכתבו שגם בתכנות יש הרבה תפקידים שהם לא כתיבת קוד.

אני חושבת שמה שתופס אותי,

זה לאו דווקא השיעמום או חוסר האתגר,

אלא יותר החיפוש אחר המשמעות הערכית גם בתחום התעסוקה.

[שרה s]

אני גם לא מצליחה להבין למה אישה עם 20+ שנות ניסיון אמורה לכתוב קוד

יש עוד הרבה תחומים כמו ניהול וכו' שצריך שם דווקא את המנוסים מאוד

[Michal]

בהחלט.

מסכימה.

בנקודה שלי כיוונתי יותר לעבודה שיש בה משמעות ערכית בעצם עשייתה.

[רחלי ש]

ברב העבודות אין משמעות ערכית בעצם עשיתן והכול הולך אחרי כונת הלב

נשאת ונתת באמונה, משתדל לעזור לקולגות שלך, להשרות אוירה טובה ומכבדת סביבך

לתת שרות טוב ואמין ללקוח שלך ששילם, לקדש שם שמים בהליכותך ולפרנס את הבית בכבוד

[Michal]

כן, צודקת.

ותודה שחידדת,

או פשוט שמת את זה על השולחן.

תכלס …

גם אם העבודה עצמה יכולה להיות הכי טכנית/גשמית

כוונת הלב שמכניסים בה, אין ספק שמשנה את המבט .

[שושי]

אני חושבת שיש עיניין לעבוד במשהו שנותן לנו סיפוק,

זה כתוב במפורש בספר שער הביטחון.

תנסי ללכת על כיון אחר משהו שאת אוהבת לעשות ומרגישה שיש לך כוח כמו שכתבת.

אגב, אם את בקטע למצוא סיפוק ולעשות משהו נצחי ויהודי, יכולה לעזור לי למצוא עבודה?

זה יספק אותך….😉

[רבקה]

כנ"ל ממש

אני מחפשת עבודה זמן רב

ודווקא אני מצפה לפיתוח בכיליון עיניים כי זה נשמע לי הכי הולם כישורים ומאתגר מקווה לא להתאכזב 😉

[רחלי ש]

יש בתכנות מלא משרות מתגרות ומלאות סיפוק, זה הזמן להתפלל שתמצאי את אחת מהן

[Michal]

תודה על תגובתכן.

ותודה שושי על ההכוונה למקור.

ליבי ממש איתכן באתגר הלא פשוט של חיפוש העבודה הראשונה.

ואני שותפה גם בסביבתי הקרובה לצעירות שכל כך מתאמצות על זה.

הלוואי והיה לי משהו מעשי לעזור!

ולכל זמן ועת 🙂

[רחלי]

רוצה לשתף מהזוית שלי-
בשנים הראשונות שלי בעולם התעסוקה, הייתי מאד מתוסכלת מזה שהלכתי לעבוד במקצוע שלא מבטא את התכונות האישיות שלי
הרגשתי כאילו רק השכל שלי אמור להתבטא ולהבחן, ואין מקום לאישיות, לרגש, ליכולות התקשורת, לכל מה שאני בעצם
ואז… תהליך ארוך שכלל מעבר עבודה, מפגש עם מנהלים טובים, ובעיקר תהליך אישי
הבנתי שהמחשבות ש "אני בעבודה שכלית קרה ומשעממת" תוקעות אותי
בדקתי מול עצמי- במה אני טובה? מה אני אוהבת לעשות? מה ממש מתאים לי?
והתחלתי לראות איך לאט לאט אני מביאה לידי ביטוי את החלקים האלו בעבודה שלי
התחלתי להפריד בין מחשבות שליליות שמגיעות מקושי נקודתי – יום קשה/מעייף/הערה שקבלתי
לבין אמירות כוללניות שמגיעות מדעות קדומות שיש לי על המקצוע
היום
אני יכולה לומר שמה שאני אוהבת בתכנות, זה שהתחום כל כך מגוון, ויש בו המון המון נישות שאפשר לבטא בהן מגוון כישורים
וברגע שמודעים לזה, הסיפוק והכיף גדלים
ואת גם נהיית עובדת טובה יותר.
גם מפתחת הכי פשוטה במהלך היומיום כותבת מיילים ומצגות, מציגה רעיונות, מתקשרת עם מגוון גורמים
ויש תחומי ניהול, ארכיטקטורה, ניהול פרויקט ומוצר, ועוד…
כמובן כל זה לא בסתירה לזה שלפעמים נכון לעבור לתחום אחר/להוסיף תחביבים,
אבל הרבה פעמים הנכון הוא לחדד את המבט הפנימי.

[רחלי ש]

אהבתי!

משהו בהגדרת המקצוע שלנו לא נכון.

הוא נתפס כ"עבודה עם מחשבים ולא עם אנשים"

אולי אני קצת מגזימה אבל אם אתה עובד בחברה ולא פרטי אין הרבה מקצועות שהוא "עבודה עם אנשים" כמו עבודה בהייטק

העבודה שיתופית מאוד,צוותית, יש המון השקעה בטיפוח הקשרים בין אנשים , יש ימי גיבוש מסיבות..

יש המון מקום לתת ביטוי לכישורי חברה ותקשורת – מול קולגות בצוות, צותים מקבילים לקוח מנהלים

והקשרים שנוצרים לעיתים הם קשרים לחיים הרבה מעבר לעבודה

[Michal]

תודה רחלי, רחלי,

על ההרחבה מהזוית הזו.

מסכימה מאוד עם מה שאתן אומרות.

אני גם מהאלו שחושבות שבעבודה שלנו יש הרבה יותר דברים מ ״כתיבת קוד״.

באופן אישי, אני חושבת שהנקודה שאני כיוונתי אליה, זה לחוש משמעות שהיא ערכית גם בתחום העבודה.

אבל מבחינת ביטוי של כישורים, התחום רחב ומאפשר מגוון של נישות ואינסוף הזדמנויות להיות מי שאני גם בלי קשר לקוד.

תודה 🙂

[דורין א]

קודם כל בתגובה שלי אני מפרידה בין 2 נושאים שכתבת עליהם –

עבודה

ובית

העבודה – דרך לפרנסה – זה האמצעי

והבית שהוא העיקר

וכמובן שאי אפשר להפריד ביניהם לגמרי כי הם יכולים להשפיע אחד על השני

1. לגבי העבודה – אני מבדילה לגמרי וחושבת שמאוד חשוב לכל אחת לעבוד במשהו שהיא אוהבת , זה לא משנה אם זה תכנות וזה לא משנה אם זה כל תחום אחר , לקום כל יום לעבודה שלא מספיק מעניין בה , זה שוחק , זה יכול להיות מתסכל וכן זה משפיע על המצב רוח ועל רמת הסיפוק , כן חשוב שבעבודה תהיה סיפוק ויהיה כיף ומעניין ולא משעמם ולהעביר את היום . למישהי שמרגישה כמוך בעבודה הייתי מנסה לקום ולעשות שינוי , למצוא עבודה אחרת – לא חייב בתחום אחר ,יכול להיות מקבילה , להשתדרג , להתעניין בעולמות של היישום והAI או אולי בכלל הסבה מקצועית לתחום אחר שמעניין אותה – ולא לפחד לעשות את השינוי – ה' עוזר וה' היקר עוזר לכל אחת להגיע למקום שלה עם תפילה והשתדלות קטנה מצידנו . צריך לזכור , העבודה שאנחנו מקדישות לה שמונה שעות ביום היא הדרך שלנו לפרנסה , הבית שלנו זה העיקר הילדים , הבעל , זהו עיקר החיים , העבודה זה ההשתדלות שלך להביא פרנסה לבית וזה דבר גשמי ולא רוחני ולכן לדעתי חשוב שהגשמי גם יהיה כיפי ונעים , אבל ואבל גדול – הוא לא מחליף את הסיפוק האמיתי שזה הסיפוק מהתכלית האמיתית של החיים וכאן אני ממשיכה ל2:

2. החיים האמיתיים – תחשבי למה ה' הביא אותנו לעולם , זה באמת מעניין אותו שתשבי 8 שעות ותכתבי קוד ?

לא , החיים והסיפוק האמיתי שלנו זה התכלית , ה' הביא אותנו לעולם לעשות את התפקיד בדיוק כמו שעשו הנשים מימי אדם וחווה – להיות רעיה ואמא . היום בתנאים אפילו יותר קשים , בהתמודדיות , בהרבה הרבה גשמיות וחיצוניות שיש לנו בעולם הזה . כל אחת קבלה מהקב"ה חופש בחירה , אפשר להעביר את החיים חלילה בלהסתכל עליהם כשגרתיים ועוברים , ואפשר לקחת את החיים האלה בידיים ולהפוך אותם לדבר הכי מתוק ויפה שיש .

בית של תורה , זה לא מובן מאליו

בית שיש בו ילדים טובים וצדיקים שלומדים תורה – זה בכלל לא מובן מאליו

ובית שיש בו גם רוחניות וגם גשמיות – זה בכלל בכלל לא מובן מאליו.

קודם כל להגיד תודה לה' על כל מה שיש לנו בחיים , וזה לא משנה איפה אנחנו נמצאים באיזה נקודה ובאיזה סטטוס , כל אחת מהמקום שלה .

כל פעולה שאת עושה למען הילדים שלך ולמען בעלך ולמען התורה = מיליוני מיליונים

אם היית יודעת באמת כמה כל מילה שלך והשקעה הכי הכי קטנה שלך בילד גם בדבר הגשמי הכי קטן , כמו החלפת טיטול , הכנת אוכל , עזרה בש.ב , שווה זהבים בטוח היית מרגישה את הסיפוק

ואם עדיין לא – אם את עדיין מרגישה שחיקה מסוימת – להתחיל לחשוב , איזה עניין אני מכניסה לבית שלי ,

לילדים שלי , להפריח רוח שמחה בבית , לחשוב יצירתי , לא כולם קיבלו מתנות כמו של כולם , יש כאלה שרודפות ומייגעות שיהיה להם זמן עם הבעל והילדים והחיים הם מרתון ובתוך כל זה הם מחפשות את הזמן רק להיות עם הילדים ולהעניק להם .

הנקודה מתחילה אצלך , כשאת תהיי בהרגשה טובה עם עצמך ותדעי שבלעדייך לא היה כאן בית , מי היה מטפל בילדים האלה ? מי היה מטפח את הבעל הזה שלומד תורה ונותן לו כח ? אם לא את?? בלי הפעולות שלך לא היה קורה כלום!!!! תעריכי את עצמך תאהבי את עצמך .

ובמקביל – אני כן חושבת שצריך לעשות שינוי מקצועי , בשביל המצב רוח וההענקה לעצמך כי ברגע שאישה מרגישה לא טוב עם עצמה עם משהו – במקרה הזה נניח שעמום מהעבודה , גם שהיא תעשה לעשות את ההפרדה זה יהיה מאוד קשה , כי אנחנו באות עם מטענים לבית והראש שלנו לא פנוי לעבודה האמיתית של החיים . אז כן חשוב להשקיע ולעשות שינוי .

ובאופן כללי , כל אחת בדברים האישיים שלה , חשוב להיות שלמה ואוהבת את הדברים שאת עושה בחיים וטיפ לכל אישה לקחת זמן לעצמה פעם ביום או פעם בשבוע לעשות משהו שהיא אוהבת ומספק אותה – וזה בשביל עצמה שתרגיש טוב ואח"כ תוכל לעשות את העבודה שלה במסירות – כל אחת במה שהיא אוהבת , גם במרוץ של החיים , זה יכול להיות משהו גשמי שהיא אוהבת – כמו ספורט או אולי מקלחת מפנקת טובה , ללמוד משהו שעושה לה טוב או משהו רוחני – אם זה לקרוא איזה ספר מחזק , ללכת לשיעור מעניין , זה רק דוגמאות – כל אחת מכירה את עצמה הכי טוב שיש , כדאי לעשות דברים שיוציאו מהשגרה ויתנו לנו כח .

ושוב להגיד תודה תודה תודה ותודה על מה שיש !!!

באמת כלום לא מובן מאליו , כ ל ו ם . הרגיל שיש לנו זה מתנה אחת גדולה !!!

מאחלת לך ולכל אמהות ובחורות בנות ישראל הצלחה בכל מכל!!!

שתהיי שמחה ומאושרת באמת באמת ותרגישי את הסיפוק והריגוש שאת מחפשת , תזכרי שהוא מגיע מהקב"ה הסיפוק הזה , שמחה אמיתית היא רוחנית , והגשמיות כמובן יכולה להשפיע עליה – אחרי הפעולות נמשכים הלבבות

אוהבת ❤

[Michal]

וואוו.

תודה על המילים הכל כך חמות שלך.

כתבת מהלב ונכנס אל הלב.

הסברת יפה, וחיזקת בדברים כל כך אמיתיים.

מודה לך ממש.

אוהבת גם ♥

[א ברזל]

ואוו!!

תודה מיכל שהעלית את זה!!

דבר ראשון – חייבת לומר על הכתיבה המעולה שלך ואיך הורדת את מה שאת מרגישה למילים!!

הזדהיתי עם כל מילה!! (כולל הכישורים, האקסיומות, החינוך מההורים , השחיקה, החיפוש…)

אני גם כן בדיוק בדיוק במקום הזה (מתכנת שנהיתה ר"צ ורוצה לעזוב את הניהול ולחזור לפיתוח.. אבל הסיפוק הספציפי שמגיע מהניהול לא נותן.. באמת הניהול נותן מקום לכישורים שונים מכתיבת קוד, אבל עדיין זה לא הסיפוק המיוחל… כמו שתארת…)

ועלה לי פה הרבה חומר למחשבה (ומקוה מאד שגם למעשה🙂)

מחזיקה לך אצבעות!!!

ומאחלת לנו ס"ד והארת פנים לעשות את מה שנכון לנו.