שו”ת בנושאים – תוכנה וטכנולוגיות

[שינדל ב]

שאלה על מעברים בין שפות במעבר עבודה, למה להחליף – זה נותן נסיון טוב יותר או מוריד,

האם המעבר מומלץ (אם מומלץ) רק לשפות דומות או לגמרי שונות ואפילו מסרבר לקליינט ולהיפך.

ועוד משהו כל פעם שמתחילים שפה חדשה – איך מחשבים את שנות הנסיון

תודה מראש

[אסתר קאופמן]

שאלה ממש נחמדה. וקל לי לענות גם בלי לחשוש מאחראיות.

מחלקת לשאלה ראשונה – מעבר בין שפות:

שמעתי על זה המון במיטאפים ופודקאסטים. וגם מדרגים גבוהים ממני – קולגות לעבודה.

ההסתכלות על מעבר בין שפות תהיה בד”כ רק לטובה.

יש מושג שנקרא מתכנת תןאיקס = 10X. כלומר מתכנת שחוץ מיכולות האישיות שלו, האו מקפיץ את החברים סביבו גם. מקפיץ את הצוות בידע, פתרונות, כישורים וחשיבה.

באותו הקשר, מתכנתת שמתקדמת לפרוייקטים חדשים, לשפות חדשות, ואפילו מעבר בין עבודות – מקדמת ומרחיבה את האופקים שלה בלי סוף.

בנוסף, היא מפתחת ומרחיבה יכולות מנטליות של למידה, הסתגלות והטמעה של חומר חדש מאפס. מגיוון מחשבתי ורוחב אופקים באופן טבעי.

ובצורה קונקרטית – אם היא מתקדמת לשפה טובה יותר או קשה \ מעמיקה יותר (למשל מקליינט לסרבר) אז המקפצה היא ממש כמעט פיזית ביכולות.

מסייגת: רק התקדמות לטובה. כלומר לעבור מסרבר לקליינט אונלי זה החלטה בעיניי שצריך לשקול (לא לפסול, תלוי בכלל הנתונים מסביב). כי קליינט נתפס כמשהו קצת יותר פשוט ללמידה והרחבה לעומת סרבר.

או למשל מעבר לשפה ישנה או נישתית או שפה פנימית של חברה כלשהי – זה כן נותן הרחבת אופקים. ברור. אבל ביחד גם מרחיק מהתחומים היותר שכיחים ולכן שוב לשקול טוב.

לסיכום – מחשבים שנות ניסיון כולל. ממש לא פר שפה. לפעמים אם ממש חשוב לתפקיד הספציפי, יידרשו למשל XX שנות ניסיון כולל ו מינימום YY בתחום מסויים.

[m-m levy]

.

[טליה שוורץ]

אסתר שלום ותודה על ההתגייסות פה. קודם כל את אלופה ומרגישים את המקצועיות

אני באופן אישי אשמח שתשתפי פה לגבי

1. המעבר מממשלתי להייטק “תל אביבי” – אם זה התל אביבי שאני מבינה, איך זה לאישה חרדית?

2. מבין הנושאים שהזכרת האם תוכלי, גם אם לא עכשיו מייד – בכיף שלך, להעלות שאלות נפוצות בנושא design שחזרו על עצמן בכמה וכמה ראיונות שובו ושוב? טוב זה עולם שלם ולא רוצה לקתוע את השרשור הזה… אבל אם יתחשק לך להשקיע בנו אז זה יכול להיות גם מעניין 🙂

[אסתר קאופמן]

טליה – על זה אענה בערב. רוצה טיפה יותר להרחיב בנושאים האלו ששניהם קצת רחבים.

[אסתר קאופמן]

לגבי שאלות נפוצות – ארוך ונראה לי עדיף בעתיד באשכול נפרד. למי שתרצה.

לגבי חרדית בהייטק תלאביבי –

מניסיון אישי בלבד, לא מתיימרת לנחש עבור חברותיי/חברות אחרות.

אותי קיבלו מאוד יפה, לא נדרש ממני לפתוח מצלמה בשום סיטואציה (פותחת מעצמי בפגישות רבעון 1*1. )

בבית עובדת עם נטפרי בצורה מלאה. כיף!

כשמגיעה למשרד פעם ב.. עובדת עם פתוח אבל יושבים מסביבי, מסך גדול. וזה גדר מבחינתי.

פלאפון חברה – הבהרתי מהתחלה שאני לא מתכננת לקחת, והיו פתרונות desktop / browser לכל האפליקציות שעוזרות לאמת את העובד, להתקין דברים, ללוגין לאתרי חברה.

מבחינת ישיבה – יש חדרים גדולים (15+- איש בחדר) עם מרחב סביבתי לכל שולחן. מבחינתי זה היה מעולה, כמו אופן ספייס.

(ואפילו יותר מרווח מהממשלתי שהייתי בו 🙄)

מבחינת גיבוש – הבהרתי די בהתחלה שאני משתתפת בתכנים מקצועיים ולא מתאים לי אירוע חברתי פרופר.

הם מבינים אם כי יש לפעמים ניסיונות להתאים לי אירוע נוכחי. ואני מסבירה שוב.

בהריון היה כיף, ומכבד. אף אחד לא ספר לי חיסורים / איחורים. טרח להגיד לי שהריון זה לא מחלה וכולם עוברות את זה.. מניסיון עבר.

והלכתי אחרי שאלת רב. נכנסתי כחרדית בודדה. גיליתי מישהי נוספת והיום תוך פחות משנתיים אנחנו ב”ה נהיה 7 בקרוב.

הגשתי 35 חברות 🙂 והרושם הטוב גרם לחברה לעודד עוד ועוד גיוסים כאלו וגם תוכנן מיטאפ נטו לחרדיות, לנסות למשוך עוד.

אולי זה לא מתאים למישהי שהרגע יצאה מסמינר.

כן צריך לבוא בנויה, חזקה. טיפה לדעת להיות אסרטיבית. להתעלם משיחות לא נחמדות, סיפורים כלשהם, לדעת לסרב לגיבושים ואירועי חברה. לשמור על דיסטאנס יומיומי עם אנשים מעולם שונה.

ולא לצפות שהחברה תעמוד דום לכל דרישה שהיא. לבוא בנעימות, לכבד כל אדם, לא להיכנס לשיחות של חרדים-חילונים…

אבל זה גם אולי הייתי אומרת על כל החברות בהתחלה. לא יודעת אם יש משהו ספציפי בתלאביב. גם ברמת החייל, קריית עתידים, ראשון, מודיעין, בירושלים יש חילונים ויש שיחות מסדרון פחות מתאימות, ויש התמודדות עם חסימה.

אבל זה חברה גדולה וותיקה.

ייתכן שבחברות צעירות יותר, יש הרבה פחות אפשרויות טכניות להתאמה מבחינת חסימה וכולי. יש יותר לחץ על העובד. יותר אנשים צעירים ורווקים / וורקוהוליסטים.

לסיכום, יש מגוון דרישות לכל אחת, והתאמה אישית.

ואין כבעל ניסיון, אם ח”ו נופלים עם מקום לא טוב, אין מה להתייאש. יש ביקוש למתכנתות טובות, ותמיד אפשר לנסות להחזיר את הגלגל למקום הקודם. (לא לשרוף קשרים עם מקום קודם!, ולנסות לשמור על הצעות רלוונטיות, במידה והתלבטת בין כמה, במקרה הגרוע ביותר)

[בת שבע אהרונוב]

@EsterKaufman

התחלתי לפני כמה חודשים עבודה בחברה חדשה, אחרי ניסיון של שנתיים.

לאחרונה היו אצלינו כמה עזיבות של סניורים בצוות (לעת עתה לא מגייסים סניורים במקומם)

ככה שבטכנולוגיות ספציפיות (כמו bigData- mongoDB)- הפכתי לבעלת הניסיון העשיר ביותר בצוות. (ושוב, אני עם שנתיים וחצי ניסיון)

ומוניתי למנטורית/tech lead של הטכנולגיה הספציפית הזאת בחטיבה שלנו.

רציתי לשאול מה מקדם יותר?

להיות זנב לאריות או ראש לשועלים.

להיות מנטורית בעצמי, ולהשיג דברים שאני לא יודעת בהרבה מאמץ ושיטוט ברשת,

או לעבוד לצד “גדולים” וללמוד מהם דברים שהם השיגו בניסיון של שנים.

אני אישית עד עכשיו הייתי מוקפת במנטורים מקצועיים מאוד שלמדתי מהם המון,

[אסתר קאופמן]

בת שבע – זו באמת נקודת מפנה בחיים בעיניי.

כלומר, למשל – אני באופן אישי, הרגשתי שכשאני צריכה להוביל, זה נותן לי כלים מסויימים ויש לזה את היתרונות של זה.

אך מבחינת ההתקדמות המקצועית זה כן היה חסם.

כי היה מדובר בלהוביל דברים שאני באופן אישי די ידעתי, או גם אם זה כן כלל לימוד וחשיפה של דברים חדשים בעצמי, הייתי צריכה להקדיש הרבה מהזמן לקידום קולגות סביבי.

ברור שזה נותן המון והייתי ממליצה לכולם לקחת כזה דבר מתישהו.

אבל עם יד על הדופק.

האם היתרונות של טק ליד אכן באות לידי ביטוי בצוות ובתפקיד הספציפי שלך.

כמובן שמסתכלים על זה בהערכה מבחינת קורות חיים. וגם באופן אישי תקבלי מזה המון. בטח את לא צריכה פירוט ממני.

אבל אם יש לך אפשרות לתפקיד אחר ליד אנשים יותר מקצועיים, שילמדו אותך וישקיעו בהתפתחות המקצועית שלך – הייתי מעדיפה את זה בשלבים של תחילת / אמצע קריירה.

ממילא בשלב מסויים, די מתבקש להוביל בצורה כזו או אחרת.

וגם חסרים את הפניות שדרושה להתחלה.

[בת שבע אהרונוב]

תודה על התשובה, אסתר!

היא עזרה לי בהתלבטות שאני נמצאת בה.

אני אתן לחברה עוד כמה חודשי חסד,

אנסה להבין לאן הדברים הולכים, ואם בפועל את מתקדמת מקצועית, או לא.

ואהיה עם יד על הדופק.

[אסתר קאופמן]

בהצלחה בכול החלטה שתתקבל!!

עם מודעות כזאת, אני רגועה 😊

[דינה יודלביץ]

אשמח גם לשמוע על המעבר ממשלתי להייטק יותר מהפן של הידע הומקצועיות

גם מהפן הרוחני אבל על זה אמרת שתרחיבי

אפילו כל המושגים פה אפילו סניור ,מנטור , זה אפילו לא מילים שמשתמשים בהם במשרדים ממשלתים למיטב הכרותי…

אני תוהה עם מישהי שעובד במשרד ממשלתי אפילו יחסית טכנולגי יכולה לעבור להיטק אמיתי בלי להפוך את כל צורת החיים ולהשקיע המון בלמידה?

בעיני מה שבעיקר חסר לי בממשלתי זה שהמוח די מחליד אחרי שמתרגלים, אבל אולי כל עבדוה אחרי שמתרגלים חוזרת על עצמה..

וגם בקשר לשכר ..אני חושבת שרמה ג בממשלתי זה משכורת נחמדה לחלוטין אבל אני מבינה שאני תמימה יחסית להייטק האמיתי , ושואלת את עצמי כמה זה מתבטא בעבודה קשה יותר .?

[אסתר קאופמן]

לגבי המקצועי, לי באופן אישי היה מעבר מדהים. אני מאוד אוהבת ללמוד. וכן יש לציין שהייתה לי פניות לזה.(ילדה אחת והריון תוך כדי) .

וגם סתם באופיי אני טיפוס של לימודים ודברים חדשים.

אולי למישהי שרוצה חיים שקטים וראש נמוך זה פחות יתאים ולבריאות שלה יתאים יותר דווקא ממשלתי.

ורק על זה הייתי מסתכלת.

לא על השכר/כסף.

הגעתי גם עם 7+ שנים, עם רקע של 4 מקומות, מגוון טכנולוגיות ובלוג שאני טורחת ללמוד כל דבר לפני פרסום.

והבנתי טורקית בחברת הייטק בהתחלה.

כי המושגים היו מתחום מסויים (זהות דיגיטלית, על כל המשתמע כמו encryptions, privacy, GDPR, PII ושאר המושגים בהקשר של פרטיות ואבטחת מידע ומשתמשים ברשת – שזה הבאז היום, להגן על הפרופילים שלהם.)

היה חודשיים אקדמי, כלומר לימוד בקבוצה עם עוד חדשים שנכנסו.

ועיקר הציפיה היתה להתרכז בללמוד. פחות לדלוור.

היה איתי גם מנהל ממיקרוסופט של 30 שנות ניסיון. וגם היה חסר ידע בתחום.

וגם יש מושג – באדי=body, כלומר משיהו שצמוד אליך בהתחלה לכל ההתקנות ושאלות שיש.

זה מהחוויה שלי, ואוכל רק להמליץ/לבקש, שמי שעושה מהלך כזה, תשים דגש על לבדוק את החברה בפן הזה.

האם באמת נותנים לך מרחב למידה שיאפשר לך להצליח או זורקים אותך למים ותסתדרי.

זה יכול להיות נורא מתסכל.

[הדסה]

*buddy

שלא יהיה פדיחה…

[אסתר קאופמן]

דינה, לגבי שכר בין ממשלתי להייטק במרכז :

אין ויכוח כמעט שיש פער ממש מטורף .

בירושלים זה אכן פחות אבל עדיין כשמסתכלים בצורה מקיפה, כן יש פער גדול לרעת הממשלתי.

מפרטת:

בממשלתי על כל שקל הייתי מחוייבת לדווח. שעות הריון מאוד ספציפיות.

בעבודה מהבית בקורונה – היה ממש חשדנות איך אנחנו משלימות את כל השעות פתאום. (כאילו מה לא ברור, נחסכים כל הפקקים, עובדים בערב או בסופ”ש כי יש חיבור מרחוק וכולי)

כל העניין של הפרשי חשכל זה ממש עושק. יכולתי לקבל בונוס של 5 ספרות בחודש אחד, שהעלה את המשכורת לדרגת מס שערורייתית, ולמרות תחנוני – לא נתנו לחלק את ההפרש הזה לחודשים.

ימי חופשה ומחלה מהיום הראשון – קיימים אולי בחברות קבלן שוות

איך אמרה לי מישהי בניסוח מושלם?

בממשלתי את משאב, בהייטק את נכס.

עכשיו לא רק השכר משתדרג. אלא כל המעטפת.

אם הייתי רגילה לסיבוס של 16 שקל יומי – כלומר 300+ לחודש, מוגבל יומית

היום ובעוד חברות שמעתי שזה עומד על פי 3, כולל אפשרות לצבור מחודש לחודש. ככה שזה עוד ברוטו.

אופציית המניות בחברות היום – מאוד מאוד שכיח ומקובל. (מניות בד”כ מתקבלות בסכומים גבוהים, 100-200K ואז מחולקות למספר שנים. כך מרוויחה החברה שאת רוכשת מניות שלה וגם מחוייבת להישאר כדי לקבל את הבונוס הזה. אם תעזבי דקה אחרי שקיבלת, לא ייגרם הפסד. לכן הסכומים הגבוהים.)

כמובן בהייטק מחלה מהיום הראשון+מחלת בן זוג+מחלת ילד+יאפשרו לך הרבה יותר בקלילות חופשים, חל”ד, מחלות.

לעומת ממשלתי – שבחברת קבלן יכלו להעיר לי על חוסר יצרנות בשנה מסויימת (כי החל”ד+חופשה+מחלות לקחו להם רווחים…)

בחברות גדולות מתחרים על איזון בית עבודה, וחשוב לחברה הדירוג של Dun100 למשל. עושים שיחות 1*1 עם הר”צ וגם המנהל לעיתים תכופות.

מנסים לקדם אותך בכל מובן שתבחרי, במיוחד טכנולוגית.

יש עוד הרבה הבדלים אבל לדעתי המנצח הוא ההרגשה שאת נכס לחברה. קל לי יותר להיות אפקטיבית בצורה כזו גם.

[דינה יודלביץ]

מעניין !! הייתי בטוחה שזה הפוך ,כלומר למה שמישהו ישלם לי משכורת ענקית בשביל שאהיה חסרה על כל דלקת אוזניים?

בממשלתי זה פחות מהכיס של מישהו

ואין ספק שמאוד קשה החוסר ההערכה המובנה במערכת הזו

[אסתר קאופמן]

קודם כל לא יקבלו בקלות כל אחת. זה אומר שאם קיבלו כנראה שסומכים על הכישרונות שלך ועל הזמן שכן תיהי – שיהיה רווחי לחברה.

והתחרות על לב העובדים שמתרחשת רק בהייטק.

לפחות אצל החילונים, טאלנטים לא ילכו לממשלתי בלא סיבה. (ואם כן, יותר למשרדים כהמשך לשירות שלהם – מודיעין, ביטחון שבכ ומוסד…)

בממשלתי יש ממשלה וגרעון תקציבי תמידי, וחלוקה של תקנים מדוייק בין משרדים, ויש את החשב הכללי שמידי פעם עוצר הכול, והבחירות למשל שהיה 4 סבבים אם את זוכרת, שנורא השפיעו על פרוייקטים חדשים והעלאות שכר שנעצרו.

גם הייטק יכול ליפול, ברור. אבל פחות רווח מצב כזה מידי שנים, ועוד יותר פחות בחברות ענק, בינלאומיות.

אפילו בקורונה, שהיה משברון קצר, מיד אחרי שהתאוששו, חילקו בתמורה מענקים ובונוסים-מניות ממש נחמדים כפיצוי.

באופן כללי, כל פיתוח שווה לחברה כסף ומביא לה לקוחות.

למדינת ישראל, הפיתוחים השונים מאפשרים שליטה יותר נוחה וקלה ויעילה באזרח, הנגשת שירותים כמו במדינות עולם מתקדמות. אבל לראות מזה כסף בפועל – זו לא המטרה.

ולכן הקונספט השונה.

[מלי ברון]

האם כולןן מתחילות בשכר גבוה כל כך? או שמשהו שנושק לחמש ספרות או קצת מעל זה גם רווח?

אני מתכוונת, האם למצוא עבודה ראשונה באזור ה9-10 זה חריג לרעה?

כי לאחרונה יצא לי לשמוע על כמה וכמה גוניוריות שהתחילו ב18-20, ואני שואלת את עצמי מה יותר רווח?

(לבנות מצטיינות, כמובן)

[אסתר קאופמן]

9-10 חריג לרעה??! אני שמחה לשמוע על בנות שמרוויחות כך או יותר.

אבל למתחילות מאוד קשה למצוא עבודה אפילו בחינם.

כך שאפילו בשכר מינימום זה משמח שבוגרת מתחילה לעבוד.

(הגבת בקשר למה שכתבתי? כי לא כתבתי כלום בינתיים עבור מתחילות ממש. יותר למי שרוצה כבר להתקדם לאחר ניסיון מסויים כזה או אחר)

[מלי ברון]

בקשר למה שכתבת התעוררתי לשאול על זה, כי שיערתי שיש לך השגות גם בתחום הג’וניוריות…

וממש תודה על ההעשרה ועל התגובות שלך. אני קוראת אותם בעניין רב.

[שירה דיויד]

שלום,

ראשית תודה רבה .

רציתי אם תוכלי טיפה לפרט על חברות בטארטאפ, האם זה סיכון האם שווה לקחת אותו, איך יודעים אם סטארטאפ הוא יציב ?.

אם יש לי נסיון (ככה של 3.5 שנים – אבל אני מרגישה שלא מדי התקדמתי בצורה טכנולוגית ) ז”א אני עדין מרגישה בשלב הגונריות כי במקום בו אני נמצאת אני עושה מפתחת פרויקטים טובים ממש, אבל אני האחראית לעצמי – ואין מי שבודק לי את הקוד, וזה מפריעה לי מאוד – כי אם זה כך איך אני אתקדם ברמה האישית ? ) אז אני שוקלת לעבור לחברת סטארטאפ בתור גוניורית, אך יש גלים שהבועה של הסטארטפים מתחילה להתפוצף. האם שווה לקחת את הסיכון (בתור אמא ל 2) ושם לצבור את הניסיון שאני רוצה, איך אני יודעת אם חברת סטארטאפ היא יציבה ? עד כמה היא כדאית ?

ועוד משהו שקצת מלחיץ אותי לגבי סטארטאפים – שאומרים שעובדים שם סביב השעון – האם יכול להיות שזה לא כך בכל הסטארטפים ? איך אני יכולה לברר את זה מולם ?

אשמח אם תוכלי לעזור רלי בנושא ולשפוך קצת אור.

תודה רבה שירה

[אסתר קאופמן]

שירה – מעודדת אותך שנראה לי רובנו התחלנו ככה, וב2-3 הראשונות בד”כ זה יותר קורה כי יש פחות אפשרויות בחירה.

ובאמת, גם התותחית הכי גדולה, לאחר מספר שנים מכובד יותר, עוצמת עיניים במחשבה על איכות ורמת הפיתוח והקוד של השנה שנתיים הראשונות.

בסגנון פיתוח כמו שאת מתארת כמובן. יכול להיות שאם התחלת בחברה סופר מקצועית וצוות שמקדם אותך, לא תרגישי ככה יותר מידי.

הייתי מעודדת אותך למצוא איזה קורס (חינמי למשל ביודמי) או קבוצה כלשהי שמדסקסות על קונבנציות מקובלות, שיטות פיתוח. חשיבה לפני פתרון, דזיין טוב וגרוע.

יכין אותך לעתיד.

לגבי סטארטפים, אכן אצלי זה יושב במקום כזה. מסרבת די אוטומטית לשמוע. אבל הבנתי שזה מחוסר הבנה.

כי סטארטאפ שגייס כבר הון או שהונפק או בסבב גיוס C או D נחשב כחברה לכל דבר.

לצורך העניין, חושבת (מקווה שלא מטעה) שגם מובילאיי נחשבת כסטארטפ למרות שזה רחוק משם.

בנוסף, לא לשכוח את היתרונות. בד”כ יש לך אימפקט גדול על הנעשה בחברה.

אפשרויות אין סוף ללימוד של דברים חדשים, ניוד פנימי בין תפקידים, הבנה של כל התהליך ולא בורג קטן במערכת.

בונוסים שווים כשהחברה מצליחה.

בד”כ קוד לא לגסי, לא ישן. הארכיטקט במקומות כאלו מנסה לשים יד על הדופק כל הזמן מבחינת איכות קוד. (יש מקומות שדווקא להפך, לחוצים לדלוור אז יש המון פשרות…)

קוראת ל @n-margalit לעזרת חבר…

[m-m levy]

היי אסתר

אני גוניורית בלי עבודה כרגע.. וממש מחכימה כאן :).. אז תודה!!

אשמח לחוות דעת על חברת הייטק לבין חברה המחזיקה בתוכה מחלקה טכנולוגית

מה טוב בכל דבר, ומה כדאי ללמוד תוך כדי עבודה בחברה המחזיקה בתוכה מחלקה טכנולוגית כדי שיהיה קל יותר בעתיד המעבר לחברת הייטק?

[אסתר קאופמן]

זה כנראה מאוד תלוי מי החברה.

בראות אישית, יש יתרון לעבודה בחטיבה טכנולוגית כגוניורית ולו מהפן של נחיתה רכה לעולם.

כי הייטק רציני – תלוי חברה ותלוי מה דרישות התפקיד הספציפי – כן יכול להיות יותר אינטנסיבי.

מכירה מישהי שעבדה קודם בחברה טכנולוגית ואח”כ עברה למקום פחות – והרגישה את ההבדל בצורה חדה, ברמה שקצת היה לה חסר האתגר, הרמה ומגוון הטכנולוגיות שאיתם עבדה לפני.

אבל לאורך כל ההתחלה, כן היה לה קשה יותר. כן היה התלבטות האם המקצוע נכון ומתאים ונוח.

לכן בתור גוניורית – הייתי אומרת שיש לזה צד חיובי. ואחרי שנתיים – אם זה האופי שלך ויש לך זמן ופניות – להתקדם הלאה למקום במקום יותר מקצועי וממלא.

ולשים דגש כל הזמן להבין את מאחורי הקלעים, את התשתיות שנעשות בצוותים אחרים וללמוד את הדברים שנעשים “אוטומטית”. כי זה ההלם הגדול כשאת מחפשת אחרי, ואת מרגישה מקצועית, ופיתחת פיצ’רים מדהימים אבל אז בראיונות יורדים לרזולוציות ש…

[נחמי מרגלית]

רק מחדדת אין שום סיבה שאם יש לך 3+ שנות ניסיון תגשי למשרות ג’וניור
אל תמעיטי בערכך!
זו תופעה מוכרת שנקראת תסמונת המתחזה – תחושה שאני לא מספיק טובה ואם היו יודעים מה אני באמת…

אם את רואה שיש לך חסר ידע מסוים ממליצה להשקיע כמה שעות או ימים להשלים.

אבל הניסיון הוא משמעותי ואין סיבה לבטל אותו.

[רחלי]

הי
אני אשמח לשמוע מה אתן חושבות בנושא שאני מתלבטת בו הרבה

אני מאד אוהבת את מקום העבודה הנוכחי שלי (אני שם שנתיים וחצי) , ומרגישה שאני מתקדמת מקצועית ושיש לי עוד לאן להתקדם

אבל המשכורת ממש נמוכה ביחס לעבודה ולנסיון שלי

האם נכון לי לעבור למקום אחר – כמובן רק אם זה מקום שגם יכול לקדם אותי מקצועית –

או שנכון יותר להשאר עוד קצת ולהתקדם בפרויקט שאני נמצאת בו ? עד שאני ארגיש שיותר מיציתי?

יש לי תחושה שלעבור ולהתחיל מחדש יכול לעצור את ההתקדמות שלי ,

לדעתכן זה נכון או בדיוק ההפך?

(גם מגייסים שואלים אותי – למה את רוצה לעבור אם את נהנית ומתקדמת)

[אסתר קאופמן]

מחכה לתגובות של בנות נוספות. בינתיים, אשתף שאני אישית לא הייתי עוברת.

עברתי רק כשזה הגיע למיצוי באיזה שהוא אופן, ורציתי לגדול מבחינה כלשהי (למשל ללמוד לעבוד בחברה גדולה, לעבור לשפה / תחום אחר. גם אם הפיתוח עצמו היה מעניין, יכול להיות מיצוי בכיוונים אחרים).

אם יש לך לחץ כספי, ואת רוצה בשביל ההשתדלות – הייתי שואלת רב אם זה בכלל נדרש.

אם סתם כואב המשכורת – אל תיכנסי לטבלאות שכר ותזכרי שעניין מקצועי שווה היום המון המון. יותר מידי אנשים לא נהנים במקצוע הנוכחי שלהם.

[רחלי]

תודה על התגובה!

ככה אני גם מרגישה אבל מתלבטת – אולי גם במקום אחר יהיה לי טוב? ואולי לא?

מעניין גם לשמוע דעות של עוד בעלות נסיון – מה דעתכן?

[אלישבע ש]

מניסיון,

חיפשתי עבודה במשך שנה שלמה (!) מהגישה הזו שאת מתארת (היה לי נח מאד בעבודה, אבל חיפשתי כי הרגשתי שמשלמים לי קצת מידי) באיזה שהוא שלב אחרי כמה חודשים ו10-12 ראיונות, עשיתי סטופ, ישבתי עם עצמי וחשבתי, והגעתי למסקנה שבאיזה נקודה בתת מודע, אני מגיעה לראיונות מתוך מקום כזה של “לסמן וי על חיפוש עבודה כדי להתקדם מבחינת משכורת” ולא כי אני באמת רוצה לעבור, ועצרתי את חיפוש העבודה,

מפה לשם, אחרי כמה חודשים ילדתי, וכשחזרתי מחל”ד, התעוררה בעיה רוחנית מהותית שלא אפשרה לי להישאר בעבודה, ואני מבחינתי רציתי גם לקום ולעזוב בלי אופציה חילופית, השקעתי את כל מאמציי בחיפוש עבודה, ומצאתי אותה בחסדי ה’, תוך חודש!

מסקנתי: אם את לא סגורה על עצמך ב100% שאת רוצה לעזוב, ויש לך את כל הסיבות לעשות את זה, פשוט אל תתחילי עם התהליך, הוא מתיש, לוקח זמן ואנרגיות, וזה פשוט לא יעבוד אם לא תהיי מושקעת בו לגמרי.

מאד קשה לצאת מתוך איזור נוחות שרגילים אליו אם אין סיבה משמעותית שדוחפת החוצה

בהצלחה!

[טליה שוורץ]

אסתר רק להגיד לך תודה רבה על הכל, על הזמן, על הידע והמקצועיות, על התשובות המפורטות – אין כמוך!

[אסתר קאופמן]

תודה. תמיד כיף לקבל פידבק!