משלוחי מנות לצוות הוראה/ מלמדים

[תמי אפשטיין]

טוב, ב”ה יש לי קטנטנים, ופחות בדילמה של הר”מים וכו’.

ובכ”ז, 2 גננות, מלמד בחיידר וגננת בגנון.

אישית משתדלת פחות לתת מוצרי חמץ, או לפחות להמעיט בהם. יותר מתמקדת במתנה עם 2-3 מוצרים שווים (שוקולד איכותי כשר פסח, לדוג’). יש גם מוצרים עם קטניות, שניתן למכור לגוי. יכול להגיע בחשבון.

לגננות של הבת שלי חושבת לתת את אחד מהספרים שלי, עם שוקולדים משובחים ו/או קפה. שנה שעברה מאד הודו לי שיכלו לשמור את המשלוח ארוז לפסח.

לרבה – בעלי רוצה שטר. לא מתערבת. כנראה שנוסיף עוד כמה פריטים (ואם את מדברת על חמץ – מה עם כמויות היין לרבהס? אנחנו נותנים מיץ ענבים. בד”כ יש לו יותר ביקוש)

לגננת של הקטן – חושבת אולי משחק לילדים. לא סגורה על זה (דוברת אידיש ופחות מתאים ספר שלי).

[תמי אפשטיין]

וסתם טיפ – אני כבר עכשיו מתחילה לעקוב אחר המוצרים של ‘משנת יוסף’. לפעמים יש להם מוצרים מוצלחים וזולים ביחס לשוק. אם אני מזמינה עכשיו, אף אחד לא יזכור שזה ממשנת יוסף וזה מאד יפה ומכובד.

השבוע, למשל, יש נר הבדלה דקורטיבי (7.90 ש”ח) שיכול לשדרג מאד משלוח לשכנים, ומייתר כמה חטיפים יקרים ומיותרים. יש גם מפת שולחן גדולה ב-48 ש”ח. הזמנתי לידידים שאנחנו חייבים להם הכרת הטוב גדולה. אולי נוסיף לזה מפיץ ריח ושוקולד משובח – והנה משלוח מרשים ושווה. כשיש מתנה מכובדת, הממתקים והשטויות פחות נצרכים. סוף סוף זה לא ממש בשביל במצווה, משלוחים שכאלו, אלא יותר הזדמנות להבעת הכרת הטוב.

בעלי צוחק עלי שמחנוכה אני עוקבת אחרי מבצעים ברשתות השונות וממלאת את הבית. אבל בתכלס, באדר אין הוצאה אדירה, ויש מגוון של אפשרויות למשלוחי מנות בלי שכולם ידעו שקניתי את זה במבצע. זה נכון גם ל’משנת יוסף’. בשבוע שעבר היו סוכריות בצורת חיות שעלו ממש זול (36 חתיכות ב-9 ש”ח) למשלוחי מנות לילדים זה מצוין.

[ה]

אצלינו יש הבדל,

לרבעס בעלי נותן מעטפה עם כסף, (שימו לב לתת גם לסייע, הוא עובד הרבה מאוד,) יש בזה עניין גדול וכך נהגו בדורות קודמים, וזה הוצאות לימוד תורה.

למורות וגננות – נותנת רק אם אוספים ויש לי בדיוק מזומן ביד, אני חושבת שהן מקבלות משכורת וזה העבודה שלהן כמו כולן ואין סיבה מיוחדת לתת דווקא להן ולא לקופאיות, מזכירות בקופ”ח נהגי האוטובוסים וכו..

[תמי אפשטיין]

אני קצת חולקת עלייך. הגננות נותנות שירות על בסיס יומיומי, לא כמו קופאיות ונהגים (אם זה נהג הסעה – את צודקת, ובהחלט יפה לשלוח גם משהו קטן לתשומת לב). מעניקות לילדות שלנו חצי יום מלא וגדוש. לא רואה שהן עובדות הרבה פחות קשה מהרבהס’.

תשומת לב זה דבר נצרך, בפרט לאלו שאחראים על הילדים שלנו חצי יום.

לא צריך משהו מטורלל. אבל יחס.

זו דעתי

[ה]

אני חושבת שכל אחד עושה את עבודתו ומקבל על זה משכורת,

לא רואה סיבה לתגמל אותם גם בעצמי

רואה את זה יותר כמוסכמה חברתית שנכנסה.

רבעס הם מלמדים את הבנים שלנו תורה – שליחים שלנו במקום החיוב של הבעל- ולכן יש עניין הלכתי לתת להם.

[תמי אפשטיין]

זה בסדר גמור לחשוב אחרת ממני 🙂

[shani]

אם את רוצה שהגננת של הבת שלך תתייחס אליה כמו שנהג מתייחס לנוסע באוטובוס, אז אל תביאי לה כלום.

אבל הגננות והמורות והמלמדים עובדים קשה מאד!!! (ניסית להיות פעם 5 שעות עם 36 ילדות מתוקות ומרעישות?) זו עבודה קשה עם כאב ראש גדול. והגננת\מורה לא יכולה באמת להגיע לכל ילדה באופן אישי. ברגע שהאמא נותנת יותר יחס לגננת, המרוויחה הראשית מכך זו הילדה שלך.

גילוי נאות- אני לא גננת, ניסיתי לפני הרבה שנים וברחתי…

[ה]

הגננת לא תתייחס לבת שלי כמו נהג אוטובוס,

כמו שאני לא אתייחס ללקוחות שלי כמו טרדנים מהשוק.

כל אחת הולכת לעבוד במה שמתאים לה (ואם לא , לא יעזור גם משלוח מנות הכי ענק שתשלחי…)

ומשתדלת לעשות את עבודתה נאמנה.

סורי,

לי זה מרגיש עיוות שהתקבע שלמורות וגננות ח-י-ב-ים לשלוח משלוח מנות – כי זה הכרת הטוב ואם לא היא לא תספור את הבת שלך שות…

כשבפועל אם מדובר על הכרת הטוב – יש עוד המון אנשים שמשקיעים בשבילנו המון,

תשאלי את כל העובדות כאן (הגרפיקאיות, הקטרינג, הצלמות, רואות חשבון, יועצות המס, מפיקות ארועים, ועוד ועוד…) כמה הן משקיעות בשביל שהלקוח יהיה מרוצה ויקבל שרות מעולה?

למה להן לא שולחים משלוח מנות שיוקיר ויכבד וידרבן?

כי זה הסכמה חברתית, המורות והגננות הצליחו למתג את עצמן כמסכנות הראויות להערכה וחמלה, שחייבים לדרבן אותן, והן נשחקות ואם לא נחזיק אותן אז לא יהיה מי שיטפל וידאג לבנות שלנו..

[תמי אפשטיין]

אין בעיה. זו מוסכמה חברתית. את מוכנה לצ’פר אותן במועד אחר? לא בפורים? סתם איזה פינוק בר”ח או משהו?

זה המדד, בעיניי.

בכל יום שישי, כשאני רואה את היצירות המושקעות של הבת שלי, את המחשבה בפיתוח המוטוריקה והנתינה – אני מרגישה שהמינימום הוא להוקיר את העמל שלהם. נכון שפורים זהו מוסכמה, אבל לצערי בחנוכה לא זכרתי, ולט”ו בשבט אני לא רואה את עצמי עושה את זה. אז פעם בשנה מודה ומעריכה. מה רע יכול לקרות מזה?

[ה]

המוסכמה זה לתגמל אותן,

הן בהחלט עושות עבודה חשובה ובמסירות.

אבל

הן מקבלות משכורות ועובדות כמו כל אחת אחרת.

לא רואה סיבה לתגמל בנוסף,

אלא במקרה שהילד דורש טיפול מעבר למה שהן אמורות לתת – אז בהחלט יש נקום לתגמל.

תגמול זה לא הערכה,

הערכה זה להגיד מילים טובות, להביעה הערכה בפה,

תגמול – זה תשלום על העבודה (למשל אצל ספרדים מקובל לשלוח שי לשדכן ולא כסף, כי זה תשלום על העבודה)

[תמי אפשטיין]

אוקיי, אני רואה את הדברים אחרת, כאמור.

גם לרופא שנתן לי שירות מאד מיוחד הענקתי שי לפני הלידה של בני, ובעלי כתב מילים חמות.

את יכולה לראות אותן כנותנות שירות שמקבלות משכורת, ואפשר לראות זאת אחרת… הכרת הטוב היא לא סתם מוסכמה.

[ה]

ועוד משהו,

הגננות של הבנות שלי לא יתחייסו אליהן כמו נהג אוטובוס,

כי אם זה היה כך – לא הייתי שולחת את הבנות שלי לשם,

מינימום של אחריות הורית…

וזה ח”ו לא מזלזול בגננות של הבנות שלי, הן מקסימות, אני מרוצה מהן מאוד, ומחמיאה למנהלת ולהן.

לא כל דבר חייב להיות מתוגמל במשלוחי הערכה.

[shani]

יתכן שאת צודקת.

אבל לאחר שזה נכנס לנורמה. התקבל אצל הגננות התחושה – אמא שלא מביאה כנראה לא מעריכה.

גם צלמת שתקבל מתנה קטנה בסיום הצילומים, תעשה את העיבודים יותר בכיף ובזריזות, וכנראה שהתוצאה תהיה גם יפה יותר.

[מרים ש]

אפרופו משלוחי מנות לצוות-

אשמח להתייעץ איתכן.

אני מאד מאד מעריכהכל מ י ששומרת ומטפלת ומרעיפה חום ואהבה על ילדי.

ברור לי שהסיעות, למרות ואולי בגלל שהן בחורות אולי יותר שוכחים אותן למרות שהן עושות עבודת קודש לא פחות:)

במחילה… בד”כ הן אלה שמחתלות ומנקות.

מגיע להן הערכה על זה.

הבעיה היא שיש ממש המון המון צוות

ואני לא מדברת על המתחלפות.

אלא אפילו על הקבועות, מדובר לפחות בעוד 4-5 סיעות וכח עזר.

מה הייתן מביאות?

חשוב לי משהו יפה ומעריך אבל לא יקר.

אשמח לרעיונות

אגב בהקשר הזה, ברור לי ומידיעה שאמא שמפנקת את הצוות הילד שלה הוא המרוויח הראשי!

[shani]

לא יודעת להגיד לך מה כן. אבל גיסתי קיבלה כבחורה 6!!! קרם ידיים 212 שהיה במבצע בדיוטי פרי,

אז אולי עדיף משהו שאין על זה מבצע בערב פורים.

[מרים ש]

זה ברור, ממש אני לא בעניין של הדברים האלה .

חשבתי אולי על כוס זכוכית יפה וגבוהה (ראיתי בפוקס במבצע) ובתוכו למלא בשוקולדים.

אבל אני חוששת שזה ייצא המון…

[תמי אפשטיין]

מה עם שוקולד משובח ומפנק? לא כוס עם שוקולדים שמייקר מאד את המחיר , אלא פינוק אישי ומילים טובות

[שרה א]

כיום אמא שלא מביאה משלוח מנות לגננת היא מעבירה מסר שללי כל שהוא …

בנוסף נהג אוטובוס אדריכלית יועצת פנים מקצועות אלו לא עובדים אייתנו שש שעות ביום …

ואם את מקבלת שרות יום יומי מכל בעל מקצוע

מן הראוי לכבד ולהוקיר ולתת לו משלוח מנות

ולעניינו

לרבעס- מקובל אצלנו סכום מזומן

לאחר שחקרתי מה הסכום המסקנה הייתה: 150- חסכנים 200 קלאסי 250- מכובד

גננות- כל שנה אני מתרוצצת ומחפשת השנה הזמנתי באלי אקספרס יש לי הרבה גננות אבל מבחנתי זה חלק מההוצאות..

מורות מקווה שיאספו בבית ספר..

[תמי אפשטיין]

שתפי מה הזמנת, טוב?

[מירי]

מגיבה במרוכז

@hhhhh

בעיני, בנוגע לנתינה מההורים לצוות, זה אחד המקומות שבהם תקף הכלל “אל תהיה צודק, תהיה חכם”

יכול להיות שאנחנו לא חייבים לתת, כי המורות / גננות מקבלות משכורת

אבל לטובת הילדים שלנו, ובהתחשב בזה שגננת לצורך הדוג’, היא יצור אנושי, יחס ופידבק מעבר – עושה המון!

זה כמובן לא חייב להיות בפורים, וגם לא בסכומים גדולים, אבל כן משתדלת מאוד במהלך השנה למצוא הזדמנויות מתאימות. לדוג’: כשהילדה אמא של שבת – לשלוח לגננת שוקולד יפה עם ברכה לשבת שלום

ביום הולדת של הילדה

וכו’

כל שנה מתי שמסתדר לי, אבל לפחות פעמיים בשנה שהגננת <u style=”font-weight: bold;”>תרגיש את ההערכה, זה עושה פלאים!

לגבי פורים – אני דווקא מרגישה ששם זה באמת “טובע”, ויש לי פחות מוטיבציה להוציא הון כסף על מתנות שעשויות להתברר כלא שימושיות, וגם ככה אף אחד לא יספור אותן, אחת מתוך…

ולכן, כדי להקל על ההוצאה מצד אחד, ומצד שני לאפשר לאיש צוות לבחור בעצמו, הפתרון של לאסוף כסף הוא מעולה (אגב, שנה שעברה כשאספתי כסף, הודעתי מראש שזה במקום ולא בנוסף למשהו אישי, אחרת מה עשינו?)

אבל אספנו סכום מכובד (סוג 65 ש”ח בגן, כולל צהרון)

הגענו לסכומים מאוד יפים, ועדין יצא זול יותר מאשר שכל אחד יביא בנפרד

והבאנו גיפטקארד כלשהו, מעוצב יפה עם ברכה תואמת וכו’

המשוב היה חיובי מאוד-מאוד-מאוד!!!

למי ששאלה על סייעות וכו’ – מתנה חמודה שקניתי פעם זה מטען נייד

גם אלף כאלה יבואו לשימוש

ואפשר להצטרף עם עוד אמא או שתים, זה חותך את העלות

במקרים שבהם אין אופציה לאסוף,

מתנה עשויה להיות חסכונית יותר מגיפטקארד, כי כרטיס מתנה חייב סכום מינימום כלשהו בשביל להתקבל מכבד, ובמתנה, אם השגת יותר בזול – החסכון שלך

והכי-הכי חשוב – להשקיע בברכה!

(אישית, מדפיסה תמיד על כרומו עבה, צבעוני, מעוצב בהתאמה למתנה, ותוכן כמובן מושקע ומותאם. מקבלת דשים בלי סוף! מי שמענין אותה דוג’ – באישי)

[ברכה]

אני גם אשמח לשמוע רעיונות לדברים זולים וחמודים.

בסוף זה יוצא גם אם יש קצת ילדים, כשהם קטנים זה המון אנשי צוות וזה יוצא הוצאה ממש רצינית!

במעון זה ממש הרבה צוות, 2 מנהלות, גננת, גננת מחליפה, סייעת וכח עזר

וזה עוד בלי לדבר על המבשלת שגם לה מגיע משהו קטן, בקיצור אין לדבר סוף!

ובגן של הבת שלי 4 אנשי צוות – גננת, סייעת 2 מחליפות (נס שהצהרוניסטית זה הסייעת המחליפה)

ואני חושבת שמגיע להם הרבה הכרת הטוב

בהזדמנות זו אולי יש מקום להעלות את נושא המשלוחי מנות שמזמן חרגו מפורים – ר”ה, חנוכה, ט”ו בשבט פורים כמובן ושבועות…

מרגישה שנסחפנו ברמה משוגעת בנושא הזה!!!

[תמי אפשטיין]

לפני ר”ה שלחתי לגננות שפריצר של שמן. עלה לי באליאקספרס 8 שקל, בערך. צירפתי חטיף שווקולד וברכה. יצא מאד יפה.

אולי זה יכול להיות פיתרון.

יש גם קופסאות לטישיו מרשימות ב-10 ש”ח. שנה שעברה הבאתי את זה למשלוח מנות. זה היה הבסיס, ובפנים הכנסתי כמה חטיפי שוקולד. יצא ממש מרשים

[מירי]

מסכימה לגמרי לגבי המשלוחים מסביב למעגל השנה

נסחף בלי פרופורציות

ועדין, כמו שרשמתי קודם, כן חושבת שיש מקום ליחס במהלך השנה

אבל זה ממש לא חייב להיות יקר ובומבסטי

משהו קטן, עם מכתב מחמם, בהזדמנות שאין עוד 30 מארזים, עושה את העבודה לגמרי!

[פריידי | קידום פרויקטים]

במעונות
אולי אפשר להביא משהו לכל הצוות ביחד?
לשימוש במעון?
כמו ערכת קפה
סט כוסות – אפילו עם כיתוב בהערכה
טוסטר וכו

[תמי אפשטיין]

השאלה איך זה יתקבל.

חלק מהעניין הוא להראות בבית את ההערכה שקיבלו.

מתנה משותפת שנותרת במעון היא לא באמת מתנה אישית, בפרט לכאלו שרואים בכך עבודה זמנית.

זו דעתי

[פריידי | קידום פרויקטים]

אני מנסה להציע מענה בדיוק לכל הסייעות שהרבה פעמים הן צוות מתחלף
וכמה משלוחים כבר אני אמורה להכין? ואם פספסתי משהי?
ככה אני רגוע שנתתי כל הצוות משהו משותף
אבל בוודאי לא במקום משלוח לגננת הספציפית של הילד

[מירי]

זה משהו שאני עושה לפעמים סתם, כיחס נוסף

(עוגת גבינה ובקבוקי אייס לפני שבועות למשל)

זה לא במקום מתנה אישית בפורים / סוף שנה

[ר. טייך]

אני אישית מוסיפה את דעתי כמורה וכאמא לגננות .

נכון שזה עבודתן

אבל שנחשפתי לשכר הנמוך שהגננות מקבלות

כמו כן את העובדה שבד”כ אף אחד לא מתגמל אותם באיזה משלוח מפנק מהבוס או מהמשרד.

ובכל אופן הן מנסות להיות במקומינו אמהות

משתדלת לקנות משהו קטן במהלך השנה (כל פעם לגן אחר )

וכן בד”כ אוספת כסף ממשלוח מנות משותף .

אוספת יחסית סכום גבוה מכולם על מנת לתת משהו מכובד מכולם כך שייתר את הצורך להביא משהו בנוסף

משיח עם צוות וגם עם הגננות

רובן ממש לא מחבבות את המשלוחים האישים האלו בלשון המעטה

[שרה א]

ברור שהנכון ביותר הוא

לאסוף מכולם ולתת שובר וכו ולגננת ולמורה במשך השנה לתת מכתב אם משהו קטן אישי זה מוסיף

לא יודעת למה באזור שלי לא מקובל לאסוף😌

נסתי לאסוף בעצמי היה לי מידי מורכב

[מירי]

שנה שעברה ריכזתי כתובות מייל של ההורים

זה הקל על האיסוף בצורה משמעותית!

אנשים ראו את המייל + פרטי בנק, עשו מיידית העברה, ו-זהו

אה, גם הודעתי (וישמתי) שאני לא עובדת בלאסוף כסף. מי שרוצה להצטרף – מוזמנת באהבה, ואני רושמת שמות.

ב-2 גנים העבירו כולם חוץ מאחת לגן

במעון שההשתתפות היתה בערך 75% – רשמנו שמות

[רחלי א]

איך ריכזת כתובות מייל של ההורים? התקשרת אחד אחד??

[ברכה]

אני גם עשיתי את זה שנה אחת

וכמה שהודעתי מראש שאני לא עובדת, בסוף זה היה עבודה מטורפת, כי כל יום התקשרה עוד אמא שבעצם היא כן רוצה

אבל יכולה לומר שהגננות שמחו הרבה הרבה יותר לקבל בסט שי מוטען בסכום שווה מאשר מליון מתנות קטנות ולא מדי שימושיות.

הבעיה שמאז שעברתי דירה כנראה פה לא שמעו על המושג של לאסוף כסף, וזה נורא חבל וכולם יוצאים מופסדים!

[מירי]

זה בדיוק מה שכתבתי – לא עבדתי כמעט עם טלפונים

שלחתי מיילים, לבודדות שלא היו לי כתובות – התקשרתי

אבל פעם אחת!

והודעתי עד מתי אפשר לאשר הצטרפות

מי שהתקשרה מאוחר יותר, בנימוס רב הודעתי לה שהענין סגור (זה קרה, והיה לי חבל בשבילה, אבל זהו. לטובת כולן – חייב שזה יעבוד מסודר)

וכמובן – רק מי שהעבירה בפועל עד לאותו זמן, צורפה לרשימה

[אילת השחר]

ויותר מהכל
מכל סכום שהוא
חשובות המילים הטובות
בכתב יד, מהלב באמת. זה מה שהרבעס המורות והגננות בסופו של יום הכי זוכרים.
את האמא, שבאמת מעריכה. וכותבת את זה, מהלב. ולא קנתה רק כי חייבים לה, או שלא
יהיה בושות.
ובסוף שכחה אפילו לכתוב משהו חוץ מפורים שמח.
אז גם אם התקציב דל או לא קיים, מכתב מהלב עם חבילת שוקולד זה בוודאי ובוודאי
מחמם לב.
ואם דיברתם פה על טובת הילד, אז בוודאי שזו טובה בשבילו יותר גדולה אפילו. חוץ
מהמקום של הרב כלפיו, גם מבחינתו. כשהוא רואה שהאמא מעריכה את המורה/רב’ה – זה
מייקר אותו גם בעיניו ויש סיכוי טוב יותר שיצליח להם ביחד……….

(שמעתי על רעיון יפה, דווקא בקשר לאמא של שבת/יומולדת בגן אבל מההתרגשות של
הגננת הבנתי שזה לא רגיל – לשלוח עם ילדת היומולדת ממתקים גם לילדים של
הגננת-לא רק אחד בשבילה, כרגיל בחגיגות כאלו, אלא להוסיף לילדים שלה ולומר לה
שזה בשבילם. תחשבו איזה כיף לגננת שחוזרת הביתה מהגן, ואומרת לילדים שלה שאמא
של איקס הביאה ממתק גם בשבילם… כמה טוב מוסיפים בעולם בכמה שקלים)

[רבקה צ'צ'יק]

מה שמטריד אותי במיוחד

זה למה התקבל (בכל אופן באזור שלי) לתת למורה / גננת משהו קטן אישי חוץ ממה שאספו משלוח משותף מכולם?

בהתחלה חשבתי שזה רק כמה חריגות שהרגישו מחוייבות יותר מכולם, עד שבשנתיים האחרונות הבת שלי חוזרת ומתלוננת שהיא היחידה!! שלא הביאה משהו למורה ביום של המסיבה! 😳

מה הסיפור?

בשביל מה אוספים למשלוח משותף אם בסוף כולם צריכים להביא גם אישי????

כשהרגשתי שממש אין ברירה – שלחתי חבילת שוקולד משובח עם מכתב אישי מהלב

אבל מרגיש לי שזאת ממש ממש הגזמה (בלי קשר לרמת הכרת הטוב שיש לי למורה. ברגע שזה נהיה מוסכמה – אז אין בזה שום טעם של הכרת הטוב…)

חוץ מזה, במעון בד״כ לא מתארגנים אצלנו לאסוף, ואני כן קונה אישי (גם כשהתארגנו, יצא שזה לא חסך לי מהסכום שתכננתי להוציא ורק הוריד את הערך האישי שלי, אז לא הצטרפתי)

אוהבת לתת למטפלות זיכוי בחנות תכשיטים – מתאים גם לנשים וגם לבחורות, וזה משהו קצת יותר ספציפי מאשר תו קניה סטנדרטי מצד אחד, ולא מגביל מידי מצד שני.

[מירי]

בבתי ספר, אם אוספים סכום נמוך, אני כן מבינה את ההרגשה שזה לא מספיק

בדיוק אתמול דברתי עם אמא שמתכננת לאסוף אצלנו

והיא דברה על 10 שקל שהיא חשבה לאסוף

בכיתה של 30 ילדות, שלא כולן יביאו, להביא למורה גיפטקארד של 250 שקל – לא מרגיש לי מספיק

אבל אם אוספים קצת יותר ומגיעים לסכום מכובד – אז באמת חסר טעם שזה נהיה בסוף גם וגם

כשאספתי בגנים ממש רשמתי שזה במקום מתנה אישית (אספנו סכום לא קטן – משהו כמו 65 אם אני זוכרת נכון, והגענו לשוברים של 400+ לגננת ולסייעת העיקרית, ועוד סכומים יפים למשלימה-צהרונית וכו’)

מה שכן,

במקרים שבהם הרגיש לי שהסכום שאספו לא היה מספיק,

וכן מצאתי לנכון לשלוח בנפרד – עשיתי את זה בפורים עצמו ולא בכיתה

באמת בשביל לא לעשות לילדות האחרות הרגשה שרק הן לא בסיפור

[תמי אפשטיין]

איך בפורים עצמו, אם המרחקים הם לא הגיוניים?

אלא אם את גרה בב”ב/ אלעד/ עפולה/ אופקים או כל מקום שהריכוז החרדי נגיש, יחסית

[מירי]

רלוונטי כמובן רק אם המורה / גננת גרה בשכונה

(גילוי נאות: גם בשכונה זה מורכב. יש לי השנה מורה שגרה במרחק רבע שעה הליכה

וגננת במרחק 7 דק, אבל בדיוק בקצה השני…)

אם לא – זה באמת לא אפשרי

בגנים כשהיה צורך לתת אישי, השתדלתי שזה לא יהיה בולט (להביא ישירות לגננת בבוקר כשמביאים את הילדה לגן למשל, ככה שזה לא יהיה מידי “עסק”). בבית ספר זה מורכב יותר כי הילדה הולכת לבד

[Y L]

נשים יקרות

קודם כל ולפני הכל תשקיעו בצוות החינוכי של הילדים שלכם

ולא בסוף שנה

אלא במהלך השנה-

זה שוחד לטובת ילדיכם!!!!!

מי שהילדים שלה חשובים לה יותר מכל

תמצא את הזמן/ המשאבים להשקיע בילדים- כלומר בצוות החינוכי שלהם.

אני אישית לא שולחת בפורים שאז אוספים ויש הצפה של משלוחים אישיים

אלא במהלך כל השנה אני שולחת פתקי תודה חמים ולפעמים מצרפת משהו קטן או גדול

למשל בט”ו בשבט שלחתי לגננות במעון ולגן מארז דליפקאן עם קרטון חלב ארוז עם כוסות קרטון וכפות שקופות

אין לכן מושג איך שהגננות נהנות מזה

למורה שלחתי פקבוק יוגורט אישי עם חטיפי אנרגיה

כמובן שצרפתי ברכה חמה

כמובן שלא תמיד צריך ככה

לפעמים גם שוקולד קטן או פתק גדול

ניצלתי את טו בשבט כהזדמנות לשלוח משהו לכוווולן

חבר’ה תשקיעו זה הילדים שלכם!!!

(לא צריך להשקיע דווקא כסף…)

ולגבי כל בעלי המקצוע האחרים

ההבדל הוא שמים וארץ

עובדי חינוך עושים עבודת קודש, בפרט שהם לא מתוגמלים בהתאם…

כמו”כ הם עובדים עם נשמות, וזה דורש…

חוץ מזה שלכל בעל מקצוע צריך להודות למרות שמשלמים לו

ואם זה מישהו שהשקיע בכם- מותר גם לצ’פר

נק’ נוספת היא לצ’פר כשזה משתלם לכם

למשל את הקבלן שבונה לכם- שווה מאוד מנסיון

או רופא או מזכירה רפואית- שווה שווה שווה…

[שושי ו.]

כאחת שעבדה שנתיים כמורה בצהרון

מוזר לי לשמוע אמא שלא שולחת שום דבר לגננת “כי זה העבודה שלה”

כנראה יש דברים שבשביל להבין צריך לחוות

ממש לא כי גננת מתייחסת יותר למי ששולח

אבל זה שאסור לתת שוחד לדיין גם אם הוא האדם הכי צדיק! כבר התורה אמרה

ואני חושבת שאין מה להוסיף יותר…

[שרה א]

זה לדוגמא משהו נחמד נראה לי לכולם אם לא אוספים מרוכז

https://he.aliexpress.com/item/1005005946845558.html?spm=a2g0o.order_detail.order_detail_item.3.78fb4d1ad6gkJA&gatewayAdapt=glo2isr

[שושי ו.]

זה יקר בעיני, לכל גננת ב15 שקל? ועוד להוסיף דברים למשלוח?

לפני שאתן קונות באלי תשימו את התמונה בשורת חיפוש ותמצאו זול יותר 🙂

https://he.aliexpress.com/item/1005007696689533.html?spm=a2g0o.detail.pcDetailBottomMoreOtherSeller.14.6c9e5aXB5aXBwF&gps-id=pcDetailBottomMoreOtherSeller&scm=1007.40196.366991.0&scm_id=1007.40196.366991.0&scm-url=1007.40196.366991.0&pvid=67234e5a-ac29-49cf-9d41-379621e2dc65&_t=gps-id:pcDetailBottomMoreOtherSeller,scm-url:1007.40196.366991.0,pvid:67234e5a-ac29-49cf-9d41-379621e2dc65,tpp_buckets:668%232846%238112%231997&pdp_ext_f=%7B%22order%22%3A%22-1%22%2C%22eval%22%3A%221%22%2C%22sceneId%22%3A%2230050%22%7D&pdp_npi=4%40dis%21ILS%2121.12%217.45%21%21%2142.18%2114.87%21%40212a70c117396606030088659e94f6%2112000041886128318%21rec%21IL%214067033919%21X&utparam-url=scene%3ApcDetailBottomMoreOtherSeller%7Cquery_from%3A

[תמי אפשטיין]

אני קניתי משהו דומה ב-10 ש”ח והוספתי 2 חטיפי שוקולד ארוכים (עלה אז 3 ב-10)

[מירי]

15 שקל זה יקר???

אצלנו אוספים 65

לגננת, סייעת, גננת וסייעת משלימות וצהרונית

זה יוצא 15+ לגננת העיקרית…
וכשקונים לבד זה תמיד יקר יותר

(לא מדברת כמובן על מעונות, ששם התעריפים הם הרבה הרבה יותר)

[מירי]

מענין – באיזה אזור בארץ 15 לגננת נחשב יקר?

ולגבי ההעלאת תמונה – מצטרפת

קל ויעיל למדי 🙂

[ר. טייך]

אם גם אוספים וגם מביאים כל השנה וגם ב”ה יש הרבה ילדים

אז 15 ש”ח נראה לי גם הרבה

אבל אם לא אוספים 15 ש”ח לעניות דעתי זה משהו די בסיסי

[מירי]

הבנתי שזה במקום לאסוף

[חגית כץ]

שרשור מלא תוכן.

אשמח אם גם מורות, גננות, סייעות ומטפלות יכתבו את הצד שלהן כאן. זה יוסיף המון.

(ראיתי רק תגובה אחת כזו)

אפשר גם לשלוח אלי באישי ואעלה לכאן בלי לציין שם.

שואלת כדי לחדד כמה נקודות:

1. שוחד? האם מטרת השי הוא “לשחד” כדי להטות ולקבל יחס מועדף או על חשבון ילדים אחרים, או שמטרת נתינת השי הוא באמת הערכה על העבודה שהמורה/ רבה/ גננת/ מטפלת/ סייעת השקיעו בילד?

2. האם באמת שכר הגננות נמוך כל כך שהשי שניתן בפורים (או בכל השנה) מאזן את חשבון הבנק שלהם או שזה סוג של הסבר עצמי למה אני נותנת משהו מעבר גם ללא שידועה לי הסיבה לזה.

3. מתי התחיל כל הנושא של שי למורות וגננות לצבור מוניטין? האם נשים כאן שלמדו לפני הרבה שנים בבתי הספר ובגן זוכרות שהן הביאו משלוחים למורות ולגננות? אם כן , מתי זה היה? אולי יש כאן סוג של תחרות בין האימהות על טרנד חדש שצובר תאוצה בלי שליטה?

4. מה נראה לכן מרגישה מורה/ גננת/ סייעת שמקבלת משלוח מנות/ שי? אולי יש תחושות להן מעבר לשמחה והתודה שעליהן הן מספרות. אולי הן חשות תרעומת כמו: “מה, חושבים שאני לא מספיק טובה ולא אתייחס לילד ולכן נותנים לי “שוחד”?” או: “וואו, כעת יש לי בעיה. אני באמת רוצה להתייחס לכל הילדים באותו האופן. הקשו עלי כשנתנו לי מתנה/ משלוח אישי. כעת יותר קשה לי כי אני מרגישה מחויבות כהכרת הטוב אבל זה לא בא ממקום טהור ואמיתי אלא ממקום מאולץ. הרי לא שאלו אותי אם להביא לי משהו כדי שאתייחס יותר טוב לילד שלהם. ויותר מזה, זה פוגע ביחס האמיתי שלי לאותו ילד כי אני שואלת את עצמי האם היחס שלי לאותו הילד ממשיך להיות אמיתי או נעשה קצת מזויף כי קיבלתי משלוח מכובד/ שי וכו’ ואני בנאדם וזה משפיע עלי?”

[מירי]

3. לפורים – בהחלט שכן

מעבר לסכום שאספו בכיתה, אמא שלי תמיד היתה מביאה משלוח אישי ומכובד בפורים עצמו

כל עוד התאפשר מבחינת מיקום המגורים

(מורה שגרה בשכונה / במיקום אחר שהסתדר לנו לקפוץ לשם בפורים)

לא מתנה, אבל כן משלוח מכובד בעלות של כמה עשרות שקלים

בהזדמנויות אחרות – באמת לא היה מקובל אז (סיימתי בי”ס יסודי לפני יותר מעשור)

[תמי אפשטיין]

1. לגמרי לא שוחד, מבחינתי. ביטוי להערכה גדולה (כבר ציינתי שגם לרופא שהייתי חייבת לו הכרת הטוב הבאתי משהו. לא דבר מאכל, כי הוא גלוי ראש, אבל מתנה עם ברכה שבעלי כתב). בהחלט חושבת שמגיע לצוות שעובד בעבודה אינטנסיבית.

2. הילדים שלי לומדים במוסדות פרטיים (גן, חיידר, גנון). די ברור לי שהם לא מקבלים שכר גבוה. גם הגנון – אני גרה באזור שהמחיר בו נמוך דרמטית מאזורים אחרים (גיסתי ברמות, למשל, משלמת 300 ש”ח יותר ממני על גנון).

לא חושבת שזה מה שיעשיר להם את קופת האוצר, מאחר ולגננת ולגנון אני לא חושבת לתת כסף, אלא מתנה (ספר או משחק), אבל כפי שכתבתי – זה ביטוי להערכה, מבחינתי.

אגב, פורים השנה עומד לעלות לי יקר מאד. מסיבות שונות יש לנו השנה הרבה הכרת הטוב לכמה וכמה משפחות ובחורות. בהחלט רואה את פורים כזמן מתאים לתגמל על כך. למשפחה אחת אנחנו חושבים לקנות מתנה בסביבות ה-500 ש”ח, למשפחה אחרת בסביבות ה-75-100 ש”ח ולכמה נערות באזור ה-50 ש”ח.

אף אחד לא יתעשר מכך. כולם יהנו וירגישו את הלב וההערכה.

3. אני מעל גיל 35. בזמני היו בנות בודדות (2-3) שהביאו למורה משלוח מנות במסיבת פורים. בד”כ אספו, וזהו. כשהייתי בגיתה ג’ לא אספו, ובפורים עצמו התארגנה מונית מהאזור, ונסענו למורה שגרה באזור מרוחק עם משלוח מנות אישי. במסיבה אף פעם לא הבאתי, כי אבי טען שאין בכך שום עניין. זה לא פורים.

לאחים שלי אבי שלח כל שנה משלוח מנות בפורים עצמו, וגם לא אספו שם.

4. חושבת שכל אדם מאד נהנה שמעריכים את עבודתו. בכלל זה – צוות חינוכי.

לגבי עובדי הוראה:

יש לי דודה גננת. זוכרת שלפני שנים (20 שנה בטח) – לא אספו אצלם בגן משהו כללי, ובסוף הפורים היא נתקעה עם מלאי מטורף של מוצרים. היא אמרה בחצי הלצה שחבל שלא אמרו לה. לפחות היתה חוסכת את הקניות וההוצאות של פורים, ומעבירה במשלוחים את המלאי. שנה אח”כ לא קנתה כלום, ודווקא אז כן היה משלוח מרוכז והיא נתקעה. אולי כדאי ליידע מראש. רק מציעה.

יש להורי שכנה שבעלה מלמד בחיידר. היא תמיד מתבססת על משלוחי המנות שמקבלים מהתלמידים. הורי, למשל – ממש לא. אבא שלי מתעקש להחזיר משלוחי מנות פרטיים, ואפילו לא בודק אם יש מעטפה וכמה היא מכילה. משלוח מנות כללי הוא כן מקבל, וגם מתנה משותפת. (גם מתלמידי הישיבה, וגם מאברכי הכולל)

יש מקרים חריגים ונדירים שאבא שלי מוכן לקבל משלוח מנות: א. אם זה לא מכיל מעטפה/ מתנה, וזה משלוח קטן וסביר.

ב. תלמידים שהשקיע בהם מעבר לסטנדרט/ למד איתם פרטני אחרי ה’סדר’ (ובלבד שזה לא מעטפה. במקרים נדירים שהוא חושב שזה מוצדק – מבקש מאמא שלי לפתוח את המעטפה ולא לעדכן אותו כמה היא הכילה)

ג. תלמיד שהוריו יפגעו אם המשלוח יחזור. זכור לי מקרה אחד (!!) שאבא שלי ביקש מהתלמיד להחזיר את המתנה (היקרה), והאבא התקשר נסער לאבי שאצלם זה ממש חובה והוא לא רגוע שהר”מ שלא בנו לא קיבל את המתנה וכו’. וזו משפחה עם כסף (והרבה. רשת חנויות מצליחה ברחבי הארץ). אבי הסכים להשאיר את המשלוח בבית.

[שרה לרנר]

אולי זה טיפה סוטה מהדיון, אבל הייתי חייבת לציין.

אני מורה, ולא יודעת אם הייתי רוצה לקבל משלוחי מנות אישיים. לי ספציפית זה לפעמים מרגיש אישי מידי, וזה לגמרי עניין אישיותי שלי – אני מאמינה שזה שונה ממורה למורה.

אבל אני חייבת לומר משהו בקשר לאמירה של “כמו כל בעל מקצוע שעושה את העבודה שלו”.

אני לא יודעת אם רואת החשבון שלך, רופאת השיניים, המוכרת בחנות והמעצבת הגרפית, מתפללות עלייך. אולי, אולי לא.

אני – מתפללת על הבת שלך. זו לא מטאפורה, אני באמת מתפללת על התלמידות שלי. לפעמים בהדלקת נרות, לפעמים סתם ברגע כלשהו במהלך היום. לפעמים בגלל משהו ספציפי, לפעמים תפילה כללית. לפעמים על כל התלמידות שלי ככלל, ולפעמים בשם פרטי. אולי זו הבת שלך, אולי חברה שלה.

אני מתפללת כמשהו מדאיג אותי בקשר לתלמידה שלי, וגם לפעמים כשלא – כי העולם כל כך מסוכן, ואני כל כך פוחדת עליה.

לפעמים אני חושבת עליה בלילה לפני שאני נרדמת, למרות שאני עייפה מאוד והתינוקת שלי קמה בלילה ושעות השינה שלי קצובות להחריד.

לפעמים אני מתלבטת שעות, או ימים, ושוקלת שוב, ומתייעצת עם גדולים ממני, אם לומר לה מילה מסויימת או לא לומר. כי הסיכונים גדולים כל כך, בכל כיוון שרק אלך.

תדעי שלקח לי שלוש שעות כדי לכתוב את ההערות האישיות לתעודות של הבת שלך ושל חברותיה. לכל אחת מהן כתבתי משהו כן, אמיתי, ממני אליה. משהו שרציתי לומר לה, וישבתי זמן ארוך כדי לנסח במילים שיעשו לה הכי טוב.

אני אוהבת את הבת שלך.

ואני רק רוצה שתדעי את זה.

זה הכל.

[מירי]

תודה!

מחכים לקרוא מהצד השני

מענין –

כשאת כותבת על “אישי”

את מתכוונת למשהו גדול, או גם יחס אישי “בקטנה”, בהזדמנויות שונות?

[שרה לרנר]

אני מתכוונת בעיקר לדברים גדולים.

שוב, זה משהו אישי שלי, וזה גם תלוי בסיטואציה – אם זו בת שמסיבה ספציפית השקעתי בה הרבה יותר, אז זה מרגיש לי יותר פרופורציונאלי. יכול להיות שזה העניין.

אבל אין כל כך מה להקיש מזה לכלל – זה רק הרגש האישי שלי… כל מורה היא אחרת, כל אדם הוא אחר. בכל מקרה, הרצון הטוב של מי שנתן – נותן המון.

אגב, מכתבים ופתקים של הערכה – אני נהנית מאוד מאוד לקבל. זה נותן המון כח. (אני מודעת לכך שנראה קצת מוזר לשלוח פתק באמצע החיים למורה בתיכון, אז שוקולד די פותר את העניין הזה, ועדיין נשאר נחמד וצנוע.)

נ.ב. אני עצמי כן נתתי דברים די מכובדים למטפלות/גננות של ילדיי (אין לי המון ניסיון עדיין, ילד בן שנתיים וחצי ותינוקת ב”ה) – שי כארד בפורים, מארז עם פרלינים ומפיץ ריח בסוף שנה. אולי באמת זה כי אני יותר רגישה לעניין של הכרת הטוב למי שמטפל בילדיי, אולי סתם כי אני צעירה ומתל”צית… מאמינה שלא אוכל להתמיד עם זה עד כדי כך כשיהיו לי בע”ה שישה או שמונה ילדים, אבל כרגע עושה מה שאני יכולה ומרגישה שנכון.

[ר. טייך]

גיסים שלי (2 מהם רב’ה ליום שלם )

בונים ממש גם על המזומנים וגם על המשלוחי מנות

וכמוהם עושים עוד רבים

אנחנו עשינו שאלת רב בעבר

וקיבלנו תשובה שאפשר ממעשרות

רוב המלמדים שכרם נע בין 8- ל10 אלף

וחלקם מתמודדים עם קשיים של חוסר פנסיה א הפקדות וכל מיני מרעין בישין

גננות בעמותות חרדיות עם תקן מקבלות באזור ה6 ומעלה

רק שתבנה את המושגים

[מירי]

מעטפות אצל מלמדים, היום (וגם לפני 2 שורים) בהחלט מהוות השלמת הכנסה

משלוחי מנות למורות – זה כבר קצת אחרת

אני בדעה שמשהו אישי צריך להיות סמלי, אבל מביע הערכה על זה שהמורה / גננת חושבת על הבת שלי באופן אישי

(מתחבר למה שכתבה @SaraLerner )

ובפורים / סוף שנה – אני הכי בעד להביא משהו מרוכז ושמיש

במקום שהמורה / גננת תמצא את עצמה עם 50 מגבות שנקנו ב-70% בפוקס הום ואי אפשר להחליף…

[שושי ו.]

סליחה ממש לא התכוונתי שמתנה ב15 היא יקרה,

אבל כשאת מביאה קופסא לטישו ב15 (ולמה לא לקנות בזול אם יש אותה בחצי מחיר?)

את צריכה להוסיף עוד כמה דברים מסביב,

מהר מאוד זה יגיע ל50 שקל

ולכן לא הייתי משלמת רק על המתנה לבד 15.

[מירי]

את אותו מוצר לקנות בחצי מחיר, אני הכי בעד 🙂

ובאופן אישי מעדיפה לשים את הכסף יותר על מתנה ופחות על מוצרים

(מפיץ ריח וחבילת שוקולד עדיף בעיני על פני מתנה ב-10 ש”ח ומוצרים ב-40)

אבל זה כבר באמת ענין של טעם

ולהגיע ל-50 שקל בשביל מתנה לגננת אם, כשלא אספו כסף בנוסף, אצלנו לפחות זה הרף התחתון….

[שושי ו.]

אני מתכוונת כשאוספים כסף ואני רוצה להוסיף

אם לא הילד שלי יהיה היחיד! שלא יביא.

[מירי]

אם זה המצב,

אז אין טעם לאסוף…

בדיוק עכשיו במקביל מתנהל דיון במייל בגן של אחת הבנות שלי

וזה נמצא על השולחן, לגמרי

הכיוון הוא לאסוף סכום של כ-65

במקום משלוחים פרטיים

[שושי ו.]

ובאמת נראה לך שלא יהיו הורים שיביאו???

[מירי]

אם ההתניה היא שאוספים בפורים עצמו,

בהתחייבות שלא מביאים בנוסף, אז כן. לא יביאו

אנחנו אנשים שמכבדים את המילה שלהם

וזה שהיו אמהות שהביאו בטו בשבט או בחנוכה,

לא זה מה שיגרום שהילד שלך יהיה היחיד שלא מביא בפורים

(אני באופן אישי מביאה לפחות פעמיים במהלך השנה משהו סמלי ממש, גג 20 שקל לגננת ואפילו פחות,

ואני לא אביא בנוסף בפורים, אם החלטנו שאוספים במקום זה)

[שושי ו.]

לא ממש הבנתי את המשפט

אנחנו אנשים שמכבדים את המילה שלהם –

בשם מי את?

בשם כל אמא מהגן של הבת שלך?

לא יודעת בעיני לא צריך לשלוח על כל חג ולחפש תאריכים כדי לשלוח עוד משהו

זה מוגזם.

ובלי קשר – ילד שדורש יותר יחס ומחשבה והשקעה מצד הצוות יש באמת ענין שללוח משהו אישי

ולשים לב לסייעות שלפעמים הן אלו שעושות את העבודה הקשה.

(סיפרה לי מישהי שהבת שלה במעון ממש לא הרגישה טוב והתקשרו אליה והיא לא יכלה לבוא והגיעה אחרי יותר משעה וכל הזמן הזה סייעת אחת התמסרה לילדה מאוד. אז היא קנתה לה מתנה והביאה לה למחרת.)

[מירי]

בשם כמה וכמה אמהות

שדברנו על הענין דוגרי

ואני לגמרי סומכת ומאמינה שאחרי שדובר והוחלט – כך גם יהיה

[שרה א]

(שושי בחצי מחיר + דמי משלוח מגיעים לאותו מחיר וגם אני בחורת מוצרים לא רק לפי המחיר אלא גם לפי האמנות נדפקתי מספיק פעמים…..)

אי אפשר להשוות אשת מקצוע שמחנכת מלמדת מטפחת משקיעה בילדה שלנו לבין נהג אוטובוס

חושבת שזה הערכה מעומק הלב וממש לא שוחד

מבחינת העליות יוצא לי יקר

גם קניה במכולת ונסיעה באוטובוס יקרה

אני רואה את זה כמו לקנות לחם וחלב

אני מלאת הכרת הטוב לכל נשות החינוך המדהימות שמשקיעות בבנותי

רבעסים בכלל זה הכרת הטוב של לימוד תורה

זה עניין אחר

[שושי ו.]

ןלמה אני נחרצת בזה,

כי השבוע בעלי הביא אותו לגן ואח”כ אמר לי שראה כמה הורים שהביאו שקית לגננת לטו בשבט

לי אישית יצא לראות בחנוכה 2 אמהות שמביאות

וזה מה שאני ראיתי

בטח יש עוד הרבה שלא ראיתי

ולכן אני לא אסמוך על זה שיאספו

[מירי]

אגב,

שנה שעברה אספתי ב-3 קבוצות

בכל אחת מהן היו אמא או שתים שלא השתתפו כי קנו לבד

והשאר, לפחות רובן המוחלט, לא הביאו בנפרד (כולל אלה שכן מביאות בהזדמנויות שונות במהלך השנה)

[אתי אדלר]

מלמדים- הלוואי 8-10K במקרים הממש טובים ולרוב עובדים 6 ימים בשבוע. והדרישות מהם רק עולות. הם שליחים של האב. וגם אם משלמים שכ”ל עדיין זה לא ישיר למלמד לכן יש לי כמין קופה קטנה שבה אני שמה לפי ימות השנה ובפורים מוסיפה קצת יותר- לזכות בני שיגדל בתורה יוצא סכום מוכבד. והרבה מאד מילים כנות וספציפיות כל השנה- מפדבק יותר מאשר משלוחי ר”ח ומתנות- שמתקבלות יותר כחנפנות לולא המילים הספציפיות: מרגש לשמוע את החומר בחיות כזאת. הדבר תורה בשבת היה מתאים ומהנה. הוא כ”כ מתפתח.

עד כאן כגננת וכאמא

[ברכה]

אני מביאה את המקום של אמא שלי כמורה, היא משקיעה משהו לא נורמלי בתלמידות עדיין מכינה שיעורים ומחדשת כל הזמן (והיא כבר מעל 30 שנה במקצוע…) אני רואה איך אכפת לה באמת מכל תלמידה ועד כמה היא משקיעה בה אישית

ואני גם רואה כמה הפינוקים הקטנים לאורך השנה מוסיפים כח, נגיד אמא שבאה לאסיפת הורים עם שוקולד מפנק וכד’ אבל העיקר העיקר הוא המכתב שעומד מאחורי זה, אמא שלי שומרת את המכתבים במעטפה מיוחדת!

זכור לי בחדות שנה אחת שהיא קיבלה בפורים משלוח מפואר ממשפחה בעלת אמצעים, אבל במכתב היה כתוב משהו בסגנון תודה רבה ופורים שמח, ובמקביל היא קיבלה משלוח של מוצרים ביתיים עם מכתב ארוך בן 2 עמודים!!! המפרט באמת את ההשקעה שלה לאורך השנה, לא ישכח איך היא התרגשה מהמכתב הזה לעומת המשלוח המקביל…

ואגב לכל אלו שמדברו על מתנה נפרדת מלבד האיסוף, חכו לתיכונים, שם גם אוספים סכום כסף מכובד וגם חובה להביא משלוח אישי, אמא שלי צוחקת שכל פעם מחדש היא צריכה להביא מזוודה לכמויות המשלוחים שהיא מקבלת במסיבת פורים….

[מירי]

בתיכונים מביאים אישי?

אצלנו (לפני פחות מעשור) היה ממש, אבל ממש לא מקובל

הייתי אומרת אפילו מפדח…

[ר. טייך]

כן יש כאלו שמביאות אישי

תלוי בתיכון

[ברכה]

גם בזמני לפני בערך עשור לא היה מקובל בכלל,

אבל היום זה כמעט חובה, הרבה אני חושבת תרמו לזה החוצניקים שממלאים את ירושלים…. והביאו אתם את הסטייל שלהם

אמא שלי חוזרת מדי שנה עם לפחות 15-20 משלוחי מנות אישיים מלבד המשלוח הכיתתי

[מירי]

כנראה תלוי מוסד

יש לי אחות בי”א, מעולם לא שמעתי ממנה או מאמא שלי על הענין (אנחנו בקשר מאוד קרוב, אם זה היה נושא לדיון – הייתי שומעת על זה)