משפחה או לא?

[מירי]

בוחרת להתחיל דווקא בסיפור ששמעתי ממקור ראשון

על אחד שאמנם לא ממש נקלע ל”קשיים כלכליים”, אבל לקח הלוואות כשקנה דירה

ובמשך תקופה ארוכה לא הצליח להתקדם איתם

ההכנסות הספיקו לשוטף, ותו לו

ביוזמה מדהימה של אחד מבני המשפחה, בקשו מכל מי שיכול (אחים ואחיינים נשואים) לתת סכום קטן ממעשרות, עבור אותו אחד. אין שם עשירים בסביבה, אבל בגלל שמדובר במשפחה גדולה בלע”ה, זה הצטבר לסכום של מעל 10 אלף ש”ח

אף אחד לא התכוון שזה יציל אותו, אבל אותו אחד סיפר שהתמיכה המוראלית שהצעד הזה נתן לו, ההרגשה שהוא לא לבד ויש מי שדואג לו וחושב עליו, נתנה לו המון! זה משהו שרק משפחה יכולה לתת.

[תמי אפשטיין]

האמת שזה קצת מפתיע אותי, השאלה.

עניי ביתך קודמים, לא?

כבר שנים שאנחנו דואגים להעביר את המעשרות שלנו (חלקם, לפחות) לאחים שמתמודדים כלכלית.

מאחר והם לא יסכימו לקבל – זה עובר דרך ההורים שלי. אבא שלי גם מדווח שב”ה הוא פחות צריך עכשיו, ודווא ההוא יותר דחוק.

אח שידענו שהוא ממש מתמודד כלכלית בתקופה מסוימת – בעלי התקשר אליו בערב חג ואמר שמישהו העביר לו סכום לחלק לאברכים (מעשרות זה מידו של ד’, לא?)

יש מספיק דרכים יצירתיות: מישהו שמחפש אברך שילמד לרפואת או לע”נ, מלגה לצורך X וכו’.

ההורים שלי מוכנים לקבל כספי מעשרות רק בתקופה שהם מחתנים (כשיש חתן/ כלה בבית או כשקונים דירה לזו”צ). היתה תקופה שאחד מבני משפחתי הפקיד את כספי המעשרות בגמ”ח, וכשהורי אירסו – משך את כל הסכום והעניק להם. זה היה סכום גבוה במיוחד.

בשנים מוקדמות יותר, כשהורי (כאמור) לא נטלו כספי מעשרות – הצעתי לשלם מכספי מעשרות את הישיבה של אחי. אבי הסכים, מאחר ואינו חייב בהוצאות אלו. אני הרווחתי את זכות החזקת התורה, ומעו

[מירי]

עניי ביתך קודמים, כמובן

ואין ספק שמעשרות לבני משפחה זה דבר מתבקש, כל עוד הם מוכנים לקבל

אבל יש כאן לדעתי עוד נקודה:

יש הבדל גדול בין קרוב משפחה שמתנהל נכון מבחינה כלכלית, עושה את ההשתדלות הנצרכת, ועדין זקוק לעזרה

לבין קרוב משפחה שלא מספיק לוקח אחריות בכל מה שקשור להתנהלות כלכלית

במקרה הראשון, מתבקש שהמשפחה תתגייס ותתמוך כמיטב יכולתה, הרבה יותר נעים להעזר במשפחה מאשר בזרים

במקרה השני, התגייסות של המשפחה יכולה דוקא להיות לרועץ, כי אנשים לא עושים שינוי אם הם לא מוכרחים לעשות אותו, ואם המשפחה הנחמדה תבוא ותתגייס לעזרה, הסיכוי שאותו אחד יתחיל לקחת אחריות ו”להזיז את עצמו” – נמוך מאוד…

[ברכה]

חטפת לי את המילים מהפה…..

זה כ”כ נכון ההבדל שהנחת כאן

ולדעתי לזה כיוונה פותחת הדיון

[אתי אדלר]

נגעת בנושא כאוב לדעתי.

אם מדובר ב”נקלע” לקושי. באופן ח”פ או אפילו מספר פעמים והוא עושה מה שיכול בעצמו כדי לשפר את המצב הרי שמבשרך אל תתעלם. כולנו נותנים צדקה למוסדות/ קופות שונים. בני משפחתך קודמים! לחות את הסכום הזה להעביר אליהם או מעשרות….

אבל אם מדובר בהתנהלות כלכלית מוטעית שמביאה שוב ושוב לאותו קושי ואחת לכמה זמן יש צורך שכל המשפחה תתגייס ותעזור כי אין ברירה ואם לאו….

אני חושבת שצריך לחפש דרך לתת להם עזרה מקצועית יותר מכלכלית כי ה1000/ 2000 שלילא יעזרו. זו דעה ובכל מקרה זו שאלה הלכתית במצוות הצדקה