קניות לשבת, איך הכי טוב?

[ה ה]

אני אדם די שמרן,

אז יש לי קניה די קבועה,

פעם בחודש בערך צריך להוסיף מוצרים חד חודשיים כמו אבקת כביסה וכדו’…

ככה אני משתדלת לרכז את כל הקניה ביום רביעי בצרכניה הזולה (יחסית:( )

[מרים פרקל- יועצת משכנתאות]

חגית! תודה על הנושא לדיון!

אצלינו יש תמיד דף על המקרר וכשנגמר משהו או הולך להיגמר… רושמים וכך כשהולכים ל”סופר” יש רשימה מסודרת. ולקראת שבת מוסיפים לפי התפריט.

גם מבחינה כלכלית מומלץ להיצמד לרשימה וכך לא להיסחף ולקנות דברים שלא צריך וכמובן לא להיכנס לסופר כשרעבים…

הכנות נעימות לשבת!

מרים

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

משתדלת לרשום כל מוצר חסר

[מרים הורביץ • הורביץ נכסים]

וואו חגית,

נושא חשוב!
רציתי להוסיף שמנסיוני החשיבות של הרשימה היא לא רק בהימנעות מרכישת דברים מיותרים,

אלא גם הרבה מאוד ברכישת הדברים היותר דחופים.

שימו לב שהחנויות מסודרות באופן שהמוצרים המגרים, מהם נרכוש הרבה יותר, מונחים לנו במקום נגיש, בשפע ובמבחר,

ואילו כדי להגיע למוצרים החשובים לנו-

אנחנו צריכות להתאמץ ולחפור….

עוד דבר-

מומלץ מאוד להקדים את הקניות לתחלת השבוע כמה שאפשר ולקראת שבת לבצע השלמות.

בסוף השבוע אין חידוש מלאי או שיש הרבה פחות ולכן יש פחות מבחר ובד”כ יישאר לנו המוצרים היקרים יותר ולא אלו הזולים או שבמבצע.

וגם-

קניות, בפרט גדולות, עדיף ככל האפשר להותיר בידי ההורים שבד”כ ייצאו עם החשבון הזול ביותר כי הם חושבים על הכסף יותר,

או בידי ילד שיודע להיות קנין.

בכל מקרה-

כדאי ללמד ילדים לחפש במדפים הגבוהים או הנמוכים תחליפים זולים,

לבדוק מחיר יחסית למשקל, לבדוק מהם המבצעים שיש בחנות השבוע ולחפש אותם ועוד.

בהצלחה לכולכן!

[חגית כץ]

וואי בנות, איזה תובנות חשובות יש בשרשור הזה. תודה.

אנסה לסכם:

ה ה מליצה לערוך קניה קבוע ומרוכזת ולבחור בצרכניה הזולה. אכן קניות מרוכזות וקבועות לא נותנות לנו “להתפזר” בקניה ומצד שני יש בבית מלאי מספיק כך שלא צריך לקפוץ במהלך השבוע שוב ושוב לסופר מבלי לנהל את הקניה. מעולה!

מרים פרקל מביאה עוד כיוון והוא רשימה דינאמית על המקרר, בה רושמים את כל החוסרים, לקראת שבת משלימים לפי התפריט הרצוי ויש רשימה מוכנה לפני הקניה שאליה נצמדים גם במהלך הקניה. זה מה שנקרא קניה מושכלת ומנוהלת והיא אכן מפתח להתנהלות כלכלית נכונה. תודה!

דבורה משתפת גם בנושא הרשימה הדינאמית, בה רושמים את כל מה שחסר. ונכון רשימה כזו מזכירה לנו מה עלינו לקנות, כך שכשנצא לקניה לא נפספס. ואם נוסיף, אז ככל שנרבה להיכנס לצרכניה, סופר, מרכז קניות בשביל השלמות ששכחנו אנחנו מסתכנים בעוד קניה לא מבוקרת שנבצע. תודה דבורה!

ומרים הורוביץ משכילה אותנו בכמה נקודות חשובות:

לערוך רשימה שתעזור לנו בתיעדוף הרכישה בין המוצרים הדחופים יותר לאלו שפחות ואכן זו עוד נקודת זכות לעריכת רשימה. מעבר לזה מרים מזכירה לנו שבעלי החנויות מסדרים את המוצרים באופן שנקנה גם אם לא נרצה. רשימה אכן עוזרת לנו להתמקד ולא להתפזר ולרכוש מוצרים מגרים שמושך אותנו לקנות אך למעשה הם אינם נחוצים לנו. מרים גם מוסיפה שעדיף להקדים את הקניה לימים בהם יש יותר מלאי כך שלא נתקע לקראת שבת עם מוצרים יקרים יותר שכבר חסרים במלאי וזה ממש נכון. כי מי לא תקנה מוצר נחוץ לשבת בגלל שהתחליף הזול יותר אזל? היא פשוט תאלץ לקנות את היקר יותר, מעבר לזה שכדאי לשלוח לקניה את הקניין המוצלח ביותר, זה שנצמד לרשימה ומשווה נכון בין המוצרים כשיש לשים לב שהשוואה בין מוצרים היא לא רק במחיר אלא גם במשקל ובאיכות (למשל ריכוז חומר פעיל בחומרי ניקוי). תודה רבה מרים!

תודה לכן בנות, רשמתן דברים ממש נכונים!

יש מישהי נוספת שרוצה להוסיף?

נעזרת בדיון ורוצה לפדבק את החברות? אנחנו כאן כדי לקרוא אותך.

שבת שלום,

חגית

[תמי אפשטיין]

מוסיפה דעה לא פופולארית.

לפני 4 שנים הייתי מצטרפת לכל מה שנכתב כאן ויותר.

אבל מאז, ב”ה, התמלא הבית בשיירת צפופים, ואם בילדה הראשונה עוד יכולנו לצאת לקניה שבועית (אני את העגלה שלה ובעלי עגלת קניות) ובילד השני איכשהו (אני תאומים והוא קניות) הרי שהיום זה לא מעשי.

לא שווה לי לקחת שמרטפית כדי לרוץ לצרכניה. בעלי יכול לבצע זאת, אבל הוא פחות מסתדר עם זה לבד, ולא תמיד אני יכולה להדריך מרחוק. לצאת עם כל הילדודים – זה חתיכת פרויקט. גם אם שניים בעגלת תאומים, עדיין הם כבר רוצים ודורשים, והגדולה – יש לה כה ואין לה כח, ובקשות על כל חטיף וממתק שנראה.

והדרך חזור גם חתיכת פרויקט עם עם הצאן והפקלאות. בד”כ זה נסיעה בתח”צ, וחוזרים מטורללים ויגעים.

בקיצור – עשינו סטופ לאירוע.

אם יש משהו דחוף ממש, בפערי מחיר משמעותיים (5 ש”ח ומעלה) – אני יכולה לבקש משכנה שתקנה לי (הולכים שם על בסיס שבועי). וגם זה לא תמיד משתלם, כי היא חוזרת עם משהו אחר ממה שחשבתי, והנזק לפעמים גדול על התועלת (למשל? מיץ ענבים. אנחנו מקפידים על 100% טבעי. כתבתי בהדגשה את החברה והסוג, ואפילו הראתי. בפועל הגיע משהו אחר. 15 ש”ח – לשתיה לילדים. ביקשתי מטבוחה, הגיעו חצילים ברוטב. גריסים – קנתה ואקום, למרות שאני בוררת ועוד). אין לך מה להתעצבן, כי היא עשתה לך טובה. אבל תכלס – נדפקת.

מעבר?

קונים במשנת יוסף, ועורכים השלמות נחוצות במכולת. לפעמים כואב לי הלב על המחיר, אבל אני מזכירה לעצמי שכרגע, בנתונים שלי, זה הכי זול.

מה שכן, קונים מינימום של המינימום, והמחיר נמוך, יחסית.

פעם במיליון, כשישי סידור לילדים, אנחנו כן יוצאים זוגית לצרכניה, ומעמיסים את הבית. זה יכול להיות פעם בשלושה חודשים או יותר, אבל אז אני קונה 4 גבינה צהובה ומכניסה למקפיא (נשאר מצוין, והפער ממש גבוה. מסוג הדברים שלא עוברים אצלי במכולת), סטוק של מיץ ענבים (ואח”כ שוברים את הראש איפה לאכסן) וכד’.

עופות/ בקר – אני ממילא מזמינה בכשרות שלנו.

ברגע שהשלמתי שזה מה שנכון לנו, כרגע, פחות כואב לי הלב, ואני פחות מתפלצת מהמחיר. זמן גם שווה כסף, וגם לגדל ילדים זה חתיכת מחיר, תרתי משמע 🙂

[רחל פישביין]

מסכימה עם כל מילה.

יחד עם זאת, המצב הזה לא אידיאלי (מבחינה כלכלית) ואני מאמינה שברגע שתהיה לך אפשרות, גם את תחזרי לקניה מרוכזת בצרכניה זולה.

מה שאנחנו עושים – אני הולכת לבד ליש, וכשאני לקראת סיום בעלי מגיע עם הקטנים, עושים חשבון וחוזרים הביתה.

מצד אחד, זה חוסך את הכאב ראש של להעסיק אותם כל הקניה.

מצד שני, אני זאת שמבצעת את הקניה ולא צריכה להתמודד עם מתן הוראות בטלפון,

מצד שלישי, בעלי לוקח את עגלת הקניות בחזור, מעלה ומוריד מהאוטובוס, מה שאני לא יכולה לעשות.

[חגית כץ]

רחל, תודה מדהימה.

מה שבעצם את מביאה לנו כאן הוא שילוב של התובנות הבסיסיות לניהול הקניות של הבית

יחד עם יישום מעשי בפועל של: איך לשלב את “הכללים” עם תנאי המשפחה שלי כרגע.

וזה ממש כך. אני אוהבת להמשיל את ההתנהלות הכלכלית לפלסטלינה,

להיות אקטיבייים, ללוש ולהתאים לתנאי החיים ולמה שמתאים לנו כרגע. מדהים!

[תמי אפשטיין]

רחל, את שוכחת שב”ב הכל קרוב (יחסית).

כדי להגיע לשערי רווחה, זה אולי 17 דקות בהליכה מהירה. בוודאי לא עם ילדה שהולכת ברגל בקצב שלה ועם עגלת תאומים. ויש כח ואין כח. והם רק הולכים כדי לחזור ו… והמדרכות הצרות שבדרך. לחילופין – האוטובוסים הצפופים.

זה לא מצדיק את השקלים הללו. זה פשוט מסע שכולם חוזרים ממנו מטורללים

[מירי]

17 דק’ הליכה זה יפה…

בכפר שלנו (שכונה ירושלמית שאינה חלק מגוש מרכז העיר) אין את הפריבלגיה הזו,

יציאה לשערי רווחה / אושר עד ודומיהן = טיול שנתי של לפחות חצי שעת נסיעה לכל צד, בזמני שגרה

מצמצם משמעותית את הכדאיות של האירוע.

מתאים אולי לפני שמחות, כשצריך קניה ממש משמעותית בבת אחת (זוכרת סיבוב כזה בתור בחורה, שבו העמסנו 30 ק”ג קמח, כמות דומה של סוכר, משהו כמו 16 בקבוקי שמן, וארגזי שתיה לרוב…). ביומיום – לא ריאלי

[תמי אפשטיין]

נווה יעקב זה סיוט…

[מירי]

אני דווקא לא מנווה יעקב

יש עוד כמה וכמה כפרים בירושלים 😉

[א.ג – תוכן. עיצוב. אומנות.]

רוצה להוסיף בעניין המרחק, אני גרה מרחק של לפחות שעה-שעה וחצי נסיעה מרשת חנויות כמו אושר עד או יש.

מהנסיון אני רואה כשמקבלת בערב חג לדוגמא תו של “יש”, נוסעת הלוך באוטובוס, ואחרי ניצול התו במלואו (כי מתי אבוא שוב את כל הדרך?) מוציאה עוד כספים למונית או לדרייבר- כי זה פשוט-לא-שייך להיסחב עם קנייה, ועזבו קנייה, אפילו מספיק כמה שקיות כבדות, בדרך כל כך ארוכה. גם אם יש לי אוטובוס ישיר. שווה להוסיף עוד 80-100 שקל(כן…) כדי לחזור ברוגע.

אבל מה? זה כשהקנייה מראש פשוט משולמת לי, יוצא שהוצאתי 100 ש”ח על תו של 500 ש”ח.

וזה הביא אותי להסכמה מוחלטת שאני פשוט לא יוצאת ביומיום רגיל לשום רשת חנויות מוזלת ככל שתהיה. גם לא לברכל למבצעים נחמדים, שנמצא חצי שכונה מתחתיי ואין לי את האופציה לסחוב ממנו יותר משתי שקיות.

שאר החנויות שבאיזור שלי, אחת אחת, דורשות מחירים מופקעים לחלוטין על המוצרים.

אבל אני משקללת את הנתונים ולא רואה ברירה אחרת.

[מירי]

מצטרפת לתמי

חושבת שהתשובה לשאלה תלויה במידה רבה בנתונים של הבית

אמא שלי למשל, אשה סופר-חסכנית ומחושבת (נתוני אופי, לא נובע מהעדר יכולת)

כשהינו קטנים, היתה עושה קניה שבועית במכולת השכונתית.

כן, זו היקרה שליד הבית, ששולחים לה רשימה בפקס, או מקריאים בטלפון, והם מארגנים את הקניה ומתקשרים כשאפשר לבוא לשלם ולאסוף. כי בנתוני אז, קניה מרוכזת בסופר זול, לא היתה מציאותית

היום זו אופציה לא קיימת,

אבל אישית, זה הכיוון שגם אני אימצתי

משתמשת ברשימה שבה משתדלת לעדכן מה חסר,

וכל יום בחזור מהאיסוף של הילדים, נכנסים לחנות שבדרך וקונים את מה שצריך.

יכול מאוד להיות שקניה חודשית בשערי רווחה היתה חוסכת לנו כמה עשרות שקלים, אולי אפילו 100 או 200

בנתונים האישיים, לא מרגישה שזו ההשתדלות שנדרשת ממני…

[חגית כץ]

תודה מירי על עוד שיתוף של מה קורה בפועל.

זה ממש משקף את מה שכתבתי שהתנהלות כלכלית

צריכה להיות תואמת משפחה ומצב.

אנחנו לא יכולים לפעול בקשיחות עם כללים מסוימים, למרות שהם נכונים.

הנה רשמת שאת משתמשת ברשימה שזה דבר נהדר,

אבל לא משתמשת בה באופן שבועי אלא באופן יומיומי.

זו אכן שאלה מעניינת ואשמח אם תוכלי את וגם אחרות

לשתף מה קורה כשיוצאים עם הילדים לקניות,

האם שמת לב שיש רכישות מעבר לרשימה שלך כמו חטיפים וכאלו?

[מירי]

אצלי אישית, התשובה היא חד משמעית – לא!

לא רוצה להתחייב שאף-אף פעם לא, אבל נדיר מאוד שאקנה משהו רק בגלל שהילדים איתי

וגם כשזה כן קורה, זה יהיה מקסימום לבן / פרי / מזונות כי החבר’ה חזרו רעבות

אבל זה בדיוק אותו פרי שהן היו אוכלות בבית אם היינו חוזרים ישר לשם…

חטיפים ופינוקים אחרים – בפרוש לא, והן גם כבר ככ רגילות לביקור (כמעט) יומי בסופר, שהשלב הזה של להסביר לילדים שקונים את הדברים שבשבילם באנו, רחוק מאחורינו

[חגית כץ]

תמי, תודה על התגובה ושיקוף הנושא מהצד של החיים תכל’ס.

אישית אני מאוד מאמינה בהתאמה של התנהלות כלכלית למשפחה עצמה. מה הכוונה?

אנחנו אנשים שונים ומגוונים ולא לכל אחד מתאים כל דבר, זה לא כמו מתכון של עוגה, מכניסים חומרים ואופים ויש תוצאה.

תנאי החיים מכל בחינה שונים ממשפחה למשפחה ואפילו באותה משפחה התנאים משתנים במהלך הזמן.

לכן, חשוב להתאים את ההתנהלות הכלכלית לכל תא משפחתי ב]ני עצמו ואם אנחנו בדיון על נושא הקניות, אז את

ניהול הקניות שלנו בהתאם למשפחה.

גם בחורה לפני נישואין מנהלת צריכה וקניות וזה ישתנה כשהיא תינשא, כך גם במשפחה עם הצטרפות ילד נוסף.

אז איך ניישם פעולות נכונות בכל מצב, זו שאלת השאלות וכאן כל משפחה יכולה להתאים את מה שנכון למה שמתאים

לה ובאופן שמתאים לה.

תודה תמי על השיתוף.

אני מרגישה שהולך להיות לנו מעניין בדיון הזה, כי הוא באמת עוסק במקום משמעותי ורגיש כל כך.

[תמי אפשטיין]

חייבת לציין שבאופיי אני מאד מחושבנת כלכלית. לפני שנתיים כמעט לא הכרנו מכולת מבפנים. אולי לגבינה.

גם היום, אגב, זו לא אני שנכנסת לשם, אלא בעלי (על הדרך).

לכאורה, אם לא משנת יוסף (למרות שיש לי השגות על המפעל הזה) היה הרבה יותר מאתגר. תכלס, הם מביאים לי קרוב לבית הרבה מוצרים, כך שזה לא כ”כ נורא.

בד”כ קונים במכולת רק את הנצרך, אם כי בעלי כן מפנק את הילדים במשהו קטן (מדיר).

אם הילדים מצטרפים איתנו לשערי רווחה – בד”כ נקנה להם מעדן או משהו, כי סוף סוף זה טיול 🙂

[חנה שטמר]

אני למדתי על עצמי, שקניה מרוכזת מביאה אותי לצריכה עודפת.

אני מעדיפה לקנות בחנות הקרובה את מה שנחוץ,

מאשר קניה מרוכזת בזול, שגם קונה בה יותר, כי לא בכל יום אני מגיעה לשם,

וגם צורכת יותר כי יש מלאי גדול.

[חגית כץ]

תודה חנה, הוספת לנו נקודה מאוד חשובה

והיא נושא המלאי או כמות הרכישה המתאימה בכל קניה.

זו תכונה טבעית שכשיש יותר מלאי גם הצריכה עולה.

מה לעשות, אנחנו רואים שיש אז משתמשים יותר.

לכן, רכישת מלאי גדול מידי תגרום ככל הנראה

לצריכה יותר גדולה שתגרום לנו לרכוש

עוד מלאי כי המלאי הקודם נגמר…

זה אומר שגם אם המלאי נרכש במחיר זול,

בסופו של דבר הקניה תצא יקרה

כי צרכנו יותר מהכמות הרגילה.

סיפור אמיתי:

משפחה קטנה רכשה ארגז מיץ ענבים במחיר זול במיוחד.

אלו היו 12 בקבוקים שאמורים להספיק ל- 12 שבתות.

בפועל בגלל שהיה ובגלל שהם אוהבים מיץ ענבים

הם השתמשו גם בשוטף, מה שהביא למצב

שהם צרכו את 12 הבקבוקים במשך 6 שבועות.

בואו נעשה חשבון מה קרה כאן:

נניח שכל בקבוק בפני עצמו עלה 8.5 ש”ח

במקום 13.5 ש”ח במכירה בבודדים,

מחיר נמוך ומשתלם ללא ספק.

אם הם היו רוכשים בבודדים העלות לכל שבוע הייתה 13.5 ש”ח.

מכיוון שהם צרכו פי 2 יותר מהרגיל לכל שבוע,

עלות מיץ הענבים “הזול” באותם שבועות הייתה 17 ש”ח = 2*8.5.

אז, נכון חשוב שיהיה בבית מלאי ונרגיש שיש לנו

ולא נחיה בתחושת חסר, אבל גם מלאי לתקופה ארוכה מידי

לא יהיה תמיד הקניה המושכלת.

לכמה זמן הכי טוב לרכוש מלאי?

זו שאלה טובה ממש.

אולי נפתח על זה דיון חדש בקרוב.

מה אתן אומרות, לכמה זמן?

[רחל פישביין]

בסיפור עם המיץ ענבים, יש נקודת תורפה כלכלית נוספת, לא רק שבאותה תקופה של 6 שבועות המשפחה צרכה כמות של 12 בקבוקים.

הנקודה הנוספת היא, שהמשפחה התרגלה במשך 6 שבועות לצרוך כמות גדולה של מיץ ענבים, ויש סיכוי גדול שבהמשך, הם יתרגלו לכך שכל שבוע משתמשים בשני בקבוקים, בלי להסתכל על המחיר.

והבעיה הזאת קיימת גם במקרה שהיו קונים 12 בקבוקים במחיר של 6!

וזו אחת הסיבות שחשוב לא לקנות במבצעים, קניות כאלו עלולות לשנות את הרגלי הצריכה שלנו.

(שמעתי את זה אי פעם בהרצאה של מסילה)

[תמי אפשטיין]

שוב, גם זה תלוי מאד באופי ובנתונים.

אנחנו קונים על בסיס קבוע מוצרים בכמות, וזה לא מתחסל יותר מהר. הילדים יודעים שצריך משהו מאד חריג כדי לקבל חטיף ביום חול. מיץ ענבים – יש שני סוגים. היקר לשבת, והזול – ליומחול (משמש כתרכיז. לא לשתיה ככה. רק בשבת שותים מיץ ענבים בלי מים)

[רחל פישביין]

בוודאי שזה תלוי באופי ובנתונים, ועדיין זה בור שקל ליפול בו בלי לשים לב.

בכל אופן, התייחסתי למשפחה שצרכה פי שניים בגלל שהיה בבית מלאי, לא אליכם חס וחלילה 🙂

[רחל פישביין]

לגבי המלאי, לדעתי חשוב לייצר שגרה שבה פעם בתקופה עושים קניה, ולקנות בהתאם.

אחת הסיבות שגורמות לנו לקנות יותר, היא העובדה שאנחנו לא יודעות מתי שוב יזדמן לנו להגיע לצרכניה – העלו את זה כאן ואני רואה את זה מנסיון.

אם יודעים בבירור שפעם בשבוע/שבועיים/חודש עושים קניה גדולה, מכינים רשימה שמתאימה לפרק הזמן הזה בלי צורך לקנות עוד “ליתר ביטחון”.

אבל חשוב מאוד לשמור על השגרה הזאת כי אחרת זה לא יעבוד.

יכול לקחת קצת זמן עד שנכנסים למהלך אבל זה שווה.

[ריקי ריקי]

בקשר למבצעי כמויות- יש לנו סיסמה בבית, לוקחים את מה שעובר נמוך יותר בקופה

אם הייתי צריכה 3 פסטה, בלי מבצע זה יוצא 15 ועם מבצע 10- לוקחים את המבצע

(גם אם הייתי צריכה 2, כי אין הבדל במחיר ואני מקבלת יותר ממשהו שאני ממילא אצטרך בהמשך)

אבל אם הייתי צריכה פסטה אחת, ויש 3 ב-10- לא קונים, כי עדיף לשלם 5 ש”ח מאשר 10 ש”ח

חייבת אגב להסתייג- כי לפעמים כשיש מבצעים על מוצרי בסיס, או מוצרים שרצים אצלי בבית, אני כן לוקחת את הסיכון וקונה במבצע כמות יותר גדולה אפילו שזה עובר גבוה יותר בקופה

אבל ככלל, זה הכלל אצלנו ומצילנו ממילוי הארונות בדברים שאנחנו לא צריכים.

[חיה כ]

אני גם מזמינה במשנת יוסף ושמתי לב שיש לי נטייה להזמין דברים מיותרים שם

ולכן אחרי שאני מזמינה אני מבקשת מבעלי לעבור על ההזמנה ולהשמיט את כל מה שמיותר לדעתו

והוא ב”ה לא טיפוס שמתבלבל בקניות ויודע בדיוק מה צריך ולכן זה יעיל.

בנוסף כל שבוע ביום רביעי / חמישי עורכת קניית השלמה ב”יש” (קרוב לבית) של מוצרים שאין במשנת יוסף,

כמו שתיה, חלק ממוצרי החלב, השלמות נוספות וכו’.

חוצמזה בשל הנטייה שלי לקניות יתר אני משתדלת במהלך השבוע כמה שפחות להיכנס למכולת מתחת לבית ולהשתדל לצמצם את הביקורים שם.

(בשרים אני מזמינה ארגזים של 8 מגשים ומאחסנת במקפיא וכך תמיד יש)

[חגית כץ]

תודה חיה על הפטנט שרשמת לנו,

ליצור מבקר על הרשימה שלנו. נשמע ממש טוב.

גם את וגם תמי הזכרתן את הקניה במשנת יוסף.

משנת יוסף היא דוגמא לרכישה טלפונית,

את אמנם לא רואה את המוצרים מולך כמו בסופר

אבל מאוד קל לסמן את המוצר שראית באתר/ שמעת בקו.

גם כאן ההבנות הרגילות של קניה קיימות.

מצטטת כאן את מה שכתבה ה ה:

אז כל דבר מתאים לזמנו ולנפשות הפועלות.

זה ממש נכון גם כאן, כי הכמויות ידועות מראש,

את לא יכולה למשל לבחור רק 4 עגבניות אם אתם משפחה קטנה.

בעניין הזה שמעתי סיפור בנושא אחר שיכול להיות משל טוב:

כלה צעירה עמדה להכין ארוחת צהריים בשבוע הראשון שלאחר שבע הברכות.

היא רגילה להכין. לבכורה בבית עם 14 אחים ואחיות בלע”ר, יש ניסיון.

רק מה? בבית היא פותחת מיידית שתי חבילות קוסקוס שיספיק לכולם.

מה היא עושה בביתה בשבוע הראשון כעקרת בית?

כמובן, שתי חבילות קוסקוס אוטומטית, בלי לחשוב. כך היא רגילה…

[תמי אפשטיין]

רק מניחה:

לפעמים כן לקנות במשנת יוסף, למרות שלא צריך את כל הכמות, כי הפער הוא הזוי (קחו עגבניה. בעלי קנה ביום חמישי האחרון 2 עגבניות. עלה לו 3.56 ש”ח, לפי 16.90 לק”ג. וזה לא היה בחנות יקרה. במשנת יוסף עולה לי סלסלה 11 ש”ח. עדיף לי לקנות סלסלה ולצרוך יותר בריווח. מה גם, שעגבניות לא מתקלקלות כ”כ מהר, וגם אם הן ישנות – אפשר להכין מהן סלט עגבניות/ מטבוחה – מה שאני עושה אחת לתקופה, כשהן מצטברות)

[ה ה]

ברור שלכל אחת יש חיים אחרים וצרכים אחרים,

וזה לא תורה למשה מסיני,

כך שאין משהו אחד נכון,

לכל אחת יש משהו שמתאים לה ומתאים לתקופה הזו ויתכן שעוד שנה או יותר יתאים לה משהו אחר,

למשל בנושא אחר – משלוחי מנות בפורים, אני מכינה לבד אוכל ביתי טעים, זה חוסך לי מלאאא כסף, בשנה האחרונה הגעתי למסקנה שבשלב הזה של החיים עדיף לי לקנות אפילו שזה יותר יקר ופחות מהלב, כי אין לי זמן לזה.

אז כל דבר מתאים לזמנו ולנפשות הפועלות.

[שרה]

איזה דיון יפה,

אנחנו משפתחה עם ילדה אחת, לא כל שבוע עושים שבת בבית, ולא כל שבוע עושים קניה שבועית לצערי… (הסבר בסוף…)

לא יודעת מה טוב באמת, יודעת מה אני עושה…

משתדלת לתחזק רשימה שכותבים בה מה שחסר (הרשימה התחילה את דרכה על דלת המקרר ונדדה ל”תזכירים” בטלפון שלי אחרי כמה פעמים שלא היה דף, עט, גם וגם, או שסתם שכחנו את זה בבית… הטלפון תמיד עלי… לוקח טיפה יותר זמן להקליד אבל בפועל – הכל נרשם…)

ביצוע הקניות – זה יותר מורכב, כי לבד – קשה לי,

עם בעלי – זה משהו קצת מורכב שמצריך תיזמון בין 19:30 שהוא חוזר ל21:00 שהוא יוצא שוב…

ובזמן הזה חוץ מללכת לסופר, לערוך קניה, ולחכות בתור (🙄) ולחזור . צריך גם:
גם להכין ולאכול ארוחת ערב, ולקלח את הילדה… ו כדאי גם להרדים אותה 🤭…

בד”כ לא מספיקים את הכל ביחד…

ובד”כ גם זה לא קורה כל שבוע.

לפעמים בעלי פשוט הולך לבד, הוא עושה את זה די טוב רק בלי השוואות מחירים כל כך…

אבל כמו שהרבה אמרו כאן – זה שווה את זה לפעמים…

והשלמות -בד”כ אני עושה ליד בית.

הנס הוא שהמכולת שליד הבית זה “יש”, ככה שזה לפחות מחירים טובים…

אבל עדיין, מרגיש לי שאנחנו מבזבזים הרבה כסף כי זה הרבה קניות קטנות (סוף חודש אני בודקת ויש בממוצע 8-10 קניות שונות ב”יש” ויש בסך הכל 30 ימים בחודש …. 🤔)

לא יודעת אם זה נכון שזה ביזבוז או שזה היה יכול להיות אותו סכום רק בפעימה אחת…

כי אני לא קונה מותרות רק כי זאת קניה קטנה…

אולי סתם לראות כל כך הרבה שורות של אותה חנות עושה תחושה שזה ביזבוז כסף,

ואם היינו עושים ממש כל שבוע קניה שבועית – היה טוב יותר…

לא מדברת על הנוחות שיש הכל ולא נתקעים… כי זה קורה הרבה 😮‍💨 ואז למחרת (או מיד – תלוי בדחיפות… )

קופצים שוב כדי לקנות מה שלא היה אתמול….

וחוזר חלילה.

פעם מישהי נתנה לי טיפ שאולי אחזור לאמץ כי הוא היה ממש מוצלח –

לשבת במוצ”ש על תפריט לשבוע הקרוב – מה נאכל בוקר, צהריים וערב כל יום –

לבדוק את המלאי בבית, ואז מזה “לגזור” רשימת קניות.

[מירי]

אם את קונה ביש רק מה שצריך,

אז לא בטוח שאת משלמת יותר בגלל זה

זה רק התחושה שבאשראי יש מיליון עסקאות

וה-10 אג’ שאת משלמת כל קניה מחדש על השקית 😆

[shani]

מה שעובד אצלי בבית- במשך כחודש רשמתי כל מה שקונים. ולאחר חודש חילקתי לטבלה מסודרת – מוצרי יסוד, פירות ירקות, קפואים, מוצרי חלב, תינוקות, היגיינה, ממתקים, שתיה, וכו’ וכו’. ובכל עמודה פירוט ממה שקונים. הדפסתי דף זה להרבה העתקים, כך לפני שהולכים לסופר בודקים מלאי בבית מסמנים מה שצריך, וכך קונים כל מה שחסר ולא נתקעים עם חוסרים.

לגבי הדוגמה של מיץ ענבים – אני כן קונה במבצעים בכמות, אבל מאחסנת במקום לא נגיש ולא נוח, כך שהצריכה לא משתנה.

[Y L]

טיפים לקניות בכללי:

1. לא הולכים לקניות עם הילדים

2. לא הולכים לקניות רעבים

3. רשימה נחוצה של מה שחסר

4. לפני שיוצאים לקניה מרפרפים על הארונות/ מקרר להתעדכן פחות או יותר במלאי הקיים בבית

5. להיות ממוקדים בקניה בלי מסיחי דעת כמו פלאפון וכד’

6. ללכת מסלול מהיר ומתוכנן בחנות ולא להתעכב בתחילה במוצרי השקל או כלי בית

7. לבדוק במבצעים שבטוח לא נסחפנו בכמות/ במותג/ במחיר

8. מה שמתלבטים לשים בתא נפרד או במושב של העגלה

9. כשעורכים חשבון לשים לב שוב מה אנחנו מעבירים- בהרבה מקרים נסחפנו וכאן המקום להתחרט

10. לא לשכוח לעבור על הקבלה!!!

טיפים לקניות לשבת:

1. מתחילת שבוע לערוך רשימת מוצרים שנצטרך לשבת הבאה (יש אורחים וכד’)

2. באמצע השבוע לערוך קניה משתלמת

3. בסוף שבוע להשלים אם בכ”ז חסר משהו

הערה: התארגנות מוקדמת מסדרת ובד”כ חוסכת זמן/ כסף/ כאב ראש (ולב-מחסור בעופות וכו’)

[ה ה]

המסקנה לא לעשות קניות 🙃

מתי תעשי קניות בלי ילדים / בלי פלאפון / אחרי ארוחה / בתחילת השבוע…

לדעתי ברגע שאת מחליטה מה את קונה וזהו , אז כבר לא צריך את כל שאר הכללים,

אם בן אדם מספיק חזק לעמוד על ההחלטה שלו, אז אפשר לקחת ילדים ולדבר תוך כדי בפלאפון ולהסתובב בנחת בחנות, זה לא משנה כי במילא הוא יקנה רק את מה שיש לו ברשימה.

[חגית כץ]

תודה שרה, שני ו- YL על התובנות מהתגובות שלכן.

שרה- פטנט מעולה לשבת על התפריט ולראות מה צריכים בשביל זה. זה פשוט לראות קודם את היעד ולאחר מכן

לפרק לגורמים- מה צריך בשביל להשיג את היעד. שיטה ממש טובה. כשמתרגלים אליה אני חושבת שהיא עובדת נהדר. שוב הכל צריך להיות בהתאמה לכל אחת והמשפחה שלה.

שני- נתת לנו שתי דוגמאות עם קבלות לערכית קניה נכונה. שוב לראות מה היעד לאחר שבדקנו וחקרנו- במשך חודש

בדקת את הצריכה וקיבלת נתונים, ובהתאם לזה לבנות את הדרך- את מה שצריכים במשך השבוע. מקסים.

גם הפטנט לאחסן מלאי גדול במקום לא נגיש ואוסיף, במקום שלא משתלם לנו לטפס או לחפור אליו, עוזר במרים

ששווה לנו לקנות מלאי גדול ואנחנו מודעים לזה שהנטייה שלנו היא להגדיל את הצריכה בעקבות הגידול במלאי.

Y L- וואו איזו רשימה מסכמת ומושקעת. תודה. אני רק אוסיף שוב את הפן האנושי שבנו. כי נכון יש לנו צ’ק ליסט עם

מלא דברים נכונים. אבל איך, איך נעמוד בזה. כאן צריכה להיות שוב ההתאמה למשפחה וההבנה של מה מונע ממני

לבצע את הדברים נכון למרות שבשכל אני מבין אותם.

בנות, יש כאן מלא חכמה. מקסים. תמשיכו להגיב.

ובעז”ה מחר נפתח דיון כלכלי נוסף ומרתק ונוגע בכולנו.

[רחלי א]

שלום לכולן, דיון מרתק!

ראיתי שכמה כתבו שעושות קניות במשנת יוסף, גם אני אוהבת להזמין שם, הבעיה שבעלי צריך לאסוף את זה כי החלוקה בצהרים בשעות שאני עובדת, וממש קשה לו עם זה…

עמוס שם נורא והכל בלגן מלא אנשים, הוא לא יודע איפה למצוא כל דבר… הוא ממש שונא את זה.

הוא אומר לי לא אכפתי לי לעשות את הקניות בסופר רק לא במשנת יוסף.

מצד שני, שזה בסופר, גם הוא צריך תזכורות לעשות את הקניות, וגם חוזר לפעמים עם חוסרים או דברים לא מתאימים.

במשנת יוסף אני יודעת בדיוק מה אני מזמינה… (אמנם גם שם לפעמים חסר)

איך אתן מתנהלות עם זה?

[תמי אפשטיין]

אולי בת שכנים שתצ’פרי אותה?

[רחלי א]

יש לך דוגמאות איך לצ’פר? אני לא טובה בזה…

ולא נעים לי לבקש טובות

[תמי אפשטיין]

תלוי בגיל.

זה יכול להיות כמה שקלים, שוקולד, מתנה אחת לחודש.

אם יש לך שכנה בכיתה ד’ שאמא שלה מסכימה לזה, לכאורה היא תשמח גם ב-5 ש”ח

[בת ציון פרייס]

בהרבה תחנות ניתן לבקש מבעל התחנה (בעלות סמלית) שיאסוף את המוצרים לארגז

[תמי אפשטיין]

לא ממש עלות סמלית.

18 ש”ח. חתיכת סכום

[shani]

מי שלא אוספת מצרכים במשנת יוסף לא יכולה להבין את העבודה שזה דורש. לחפש פריטים על הרצפה בקור או בחום להתרוצץ ולשאול את האחראי אם הגיע או לא, ולכתוב זיכויים. בקיצור, חוויה שעדיף לוותר עליה.

כמה טיפים שלמדתי על הזמנות במשנת יוסף:

1. לא להזמין יותר מדף אחד.

2. לא להזמין פריטים קטנים שלוקח זמן לחפש כמו מכשירי כתיבה ומשחקים קטנים.

3. להזמין רק מה שמשמעותית זול מהסופר. (אני גרה קרוב ליש, אז יש לי את הפריווילגיה)

[ריקי ריקי]

עוד לגבי משנת יוסף- נראה לי שמערכת ההזמנות הטלפוניות שלהם לא שונה בהרבה מקו קופה בסופר. את רוצה להזמין כמה דברים קטנים אבל בדרך עוברת עוד מיליון דברים שאת לא צריכה אבל מוצאת את עצמך מזמינה ולמה? כי את מפחדת שייגמר… שייגמר המוצר שאת לא צריכה בכלל, כן?

היתרון היחיד של משנת יוסף זה הנגישות שלהם והקירבה לבית ושאפשר לשלוח ילדים עם עגלה לקניה שלא היית שולחת ילד לסופר רגיל,

אבל בהזמנה בקו שלהם צריך המון זהירות כדי לשמור על כמה שיותר כסף שיישאר בתוך הכיס שלנו.

[חגית כץ]

וואו, בנות, כמה מקסים לראות את התגובות ההדדיות. זה מאמת נותן עוד כיווני חשיבה ופתרונות מעשיים. תודה.

משנת יוסף הא מפעל מבורך מאוד במגזר החרדי ומאפשר למשפחות קניה מרוכזת וזולה יחסית לרשות שיווק וחנויות.

כמו כל דבר יש יתרונות וחסרונות כמו שכבר כתבתן.

תודה ריקי שהארת לנו נקודה נכונה שגם בקניה דרך משנת יוסף יש צורך לנהל את הקניה. אמנם כשאת עורכת את

ההזמנה, את לא עוברת בין המדפים בסופר והחוויה של מישוש המוצרים והשליפה מהמדף, ריח המאפיה והמבצעים

לא עומדים מול העיניים. אבל גם ברשימה באתר או בטלפון חשוב להתמקד בקניה הנכונה והטובה למשפחה

הספציפית.

[מרפסת נוף]

איזה דיון מרתק! עוקבת בסקרנות ולומדת המון

@hagitelkedem תודה

[חגית כץ]

תודה, מרפסת נוף.

שמחה לשמוע שהדיון מרתק ומלמד המון.

זו המטרה!

ותודה לכל החברות על העשרת הדיון ועל השיתופים והדברים החכמים שכתבתן.

חגית