נמאס לי, גם לך?

[שירה ישורון]

מזדהה מאוד מאוד, אני גננת בגן תקשורת. דווקא אוהבת מאוד את העבודה עצמה
והילדים אבל שחוקה עד עצם מיחסי העובדים הבעייתים אצלינו. (והם בעייתים, הבעיה
היא בהחלט לא בי. בדקתי את זה מספר פעמים עם אנשים נטרליים לחלוטין ששמעו את
שני הצדדים, מה גם שתחלופת העובדות הגבוהה תעיד על כך.) ממש רוצה לעשות הסבת
מקצוע. (כל שאר המקומות עבודה בתחום מגורי, הם של חילוניים, אנחנו הגן החרדי
היחיד….) אם כי בינתיים סיר הבשר משאיר אותי בעבודה. אין לי שום אומץ לעזוב
עבודה מכניסה מאוד ב”ה (אופק חדש) בשביל עבודה אחרת שלא תכניס ככה. יש לכן
עצות? רעיונות? אני ממש ממש נואשת לעזוב

[רבקי גרינוולד]

שירה, אם השיקול היחיד שלך להסבת מקצוע הוא יחסי העבודה הבעייתיים- חשוב שתדעי שלמרבה הצער, זו תופעה שקיימת בכל סוגי האירגונים והמקצועות, ואם תעשי הסבת מקצוע תוכלי להגיע לאירגון אחר עם יחסי עבודה בעייתיים… וגם כעצמאית, היחסים עם הלקוחות ושמירה על שביעות רצונם זה לא דבר פשוט.

[חגית קרמר – בניית אתרים פופולריים]

לפני למעלה מעשור עבדתי בחנ”מ ובהוראה רגילה
אח”כ עשיתי הסבה לבניית אתרים וכל השאר היסטוריה 🙂

ב”ה ממשיכה ללמד גם היום בונות אתרים.

[לאה ס]

גם אני, לאחר קרוב לעשור בחנ”מ, שנים של עבודה מתישה וחסרת תגמול (אישי וכלכלי..)

עזבתי לטובת מקצוע חדש- עיצוב פנים.

כבר כמה שנים ב”ה נהנית מכל רגע ושמחה על הצעד שעשיתי,

לטובתך, חבל לחכות ל”קש שישבור את גב הגמל שלך” , חבל על כל יום שאת מרגישה ככה, קומי ותחפשי איך לעשות שינוי שייטיב איתך.

בהצלחה!!!!

[הבית למורה הפרטית]

יש את מירי דייויס, יועצת תעסוקתית מקצועית ומקסימה. היא יקרה, אבל זה שווה.
היא לפעמים מוצאת פתרונות מחוץ לקופסא של דברים שלא מחייבים ענף אחר אלא בתוך
העבודה שלך שינויים קטנים או תוספות קטנות מהצד שמקטינות את השחיקה ומגדילות
את המשכורת.

[שירה ישורון]

רבקי, את צודקת מאוד ולכן עד עכשיו ניסיתי ללמוד את השיעור שד’ שלח לי (אני
כבר מסיימת שם שנה רביעית, ומהתחלה היו בעיות) אפילו השקעתי באימון אישי לשם
כך. (התכתבתי איתך על כך) שמאוד מאוד עזר לי. אבל צבר אירועים לאחרונה גרם לי
להבין שכמה שלא אשקיע בעבודה עצמית, ואני משקיעה עדיין משהו שם רקוב. ולכן גם
הוספתי שאני היחידה מהצוות החינוכי (והיא….) ששרד שם יותר משנה וחצי
ברציפות…. מבינה? זה מה שאני שואלת את עצמי האם מגיעה לי לעבוד עם אנשים שהם
לא בעייתיים כל כך ביחסי עבודה או שאני עדיין צריכה ללמוד שיעור כלשהו במקום
עבודה הזה?

[מירי]

לא חושבת שרבקי התכוונה שאת צריכה להמשיך לסבול

אלא שלא בטוח שהסבת מקצוע היא הפתרון, ויכול להיות שהפתרון הוא חיפוש עבודה באותו תחום אבל במקום אחר

[רבקי גרינוולד]

אני לא זוכרת שהתכתבנו, אבל שמחה שלקחת לעצמך עזרה.

קורה שנסיבות החיים מביאות אותנו לעבודה פחות רצויה, שבה אנחנו לא מרוצות ואפילו סובלות. ולפעמים אין ברירה אלא להמשיך לסבול.

אבל ברגע שנסיבות החיים נרגעות או שנוצרת הזדמנות חדשה, צריך לחפש שינוי, כי גם אין מצווה להמשיך לסבול…

אם יחסי העבודה הרעילים משפיעים לרעה על מצב הרוח או על התיפקוד שלך מחוץ לעבודה, נחוץ שתחפשי שינוי.

האם נגזר עלייך לגור בדירתך הנוכחית עד 120? אולי זה הזמן לשקול מעבר דירה?

האם יש מקום לעבוד באירגון חילוני שייתכן שיכבד אותך יותר? אולי זה הזמן לברר ולעשות שאלת רב?

האם יש מקום לעבור לתפקיד אחר בתוך האירגון, בסביבה עם יחסי עבודה בריאים? אולי זה הזמן לנסות?

תמיד יש משהו שאפשר לעשות. חבל להשלים עם כל האילוצים מכל הכיוונים ולהיוותר נפסדת.

[שושי ו.]

אני עובדת בבי”ס עם עוד 3 שעובדות בהוראה מתקנת.

האווירה שם ממש נחמדה, אבל העבודה הזאת שוחקת. כל אחת מהן הוסיפה משהו, וכך הן עושות עוד משהו מגוון (ומכניס…)

אחת התחילה ללמד בסמינר (איזשהו נושא של חנ”מ), אחת המשיכה ללמוד והיום היא גם מאמנת קשב, אחת מרכזת מסלול חנ”מ בסמינר,

אני חושבת שכל דבר כזה מוסיף המון

[zvialev]

תודות על התגובות, רעיונות כמו הוראה בסמינר חנ”מ וכו’ פחות מדברות אליי

מבחינתי לעשות ממש הסבת מקצוע, כמו מי שכתבה שהלכה ללמוד בנית אתרים או אפילו מזכירות, וכו…

מנסיונכן על הסבת מקצוע מהוראה למשרד – קשה? מספק?

[עדן יאמין]

אני עבדתי מספר שנים בחינוך מיוחד…בכללי זה עבודה מאוד מאתגרת ומספקת אבל אם ההנהלה והצוות שאיתך( ויש הרבה צוות בחנ”מ) לא מעריכים ונותנים כח זה גומר…

לצערי זה פגש גם אותי…עברתי לחינוך רגיל…פחות קושי פיזי, נפשי…ופחות עימותים לא נעימים עם צוות כל כך גדול…

היה לי קשה לשנות לגמרי כיוון למשרד והייטק כי אני אוהבת ילדים זה כיף לי ומספק אותי…

את צריכה רגע לחשוב עם עצמך אם את רואה את עצמך למה את מתחברת…

מה כרגע הכי חשוב לך…משכורת, נוחות, סיפוק, חופשים…יש המון שיקולים…

ורק עומרת בדרך אגב אין עבודה מושלמת…אם לא יהיה בעיה עם המשכורת אז יהיה בעיה עם הבוסית…ולהיפך…

פשוט אנחנו תמיד מסתכלים על המשהו המעצבן שתופס אותנו באותו רגע…

אבל מבינה אותך בלי ספק…התיסכול לפעמים מהעבודה הוא חלק בלתי נפרד מכולנו…

פול הצלחה בהחלטות שלך ושהקב”ה יכוון אותך למקום הכי טוב.