אוטיזם – לא מה שחשבת!

[ברוריה]

תודה אילה ממש יפה

אבל אני חושבת ועובדת ככה בלי קשר לASD

זה עם כל ילד כך התפיסה שלי תמיד עם הילדים שלי

ובהדרכות הורים…

וגם לנו, המבוגרים

נעים יותר להענות להצעה, בקשה,

התעניינות שמביעה אכפתיות- כמו שכתבת אשמח לשמוע איך היה…

אני חושבת שאת יכולה לשנות את הכותרת….

תודה על התזכורת

[אילה דויטש]

הי ברוריה

תודה על התגובה החמה והמלאה!

חשוב היה לי להדגיש שאצל ילדים עם אוטיזם זה הרבה מעבר לנעים או אל נעים – זה ההבדל בין תקשורת לחוסר שלה.

ילד עם אוטיזם שמקבל תקשורת הכוללת מספר גבוה של שאלות – הופך לפחות תקשורתי.

[אילה דויטש]

אני רוצה להוסיף עוד נקודה למחשבה בענין הזה.

שאלה משאירה את העונה בעמדה פסיבית, הוא לא יוזם משהו מעצמו אלא נענה למשימה.

כשאנו רוצים לעודד אצל ילדים יוזמות תקשורתיות – נצהיר הצהרות או נעלה השערות ונפתח מרחב יזימה בו הילד יכול לבחור האם ומה להגיב.

למשל – נכנסת לכיתה ולילד יש סוודר חדש. במקום להגיד – יו, אמא קנתה לך את הסוודר? , ואז הוא לרוב יענה בכן או לא, תגידי – הסוודר שלך ממש יפה, אני מנחשת שאמא קנתה לך אותו. ואז נשארת בידי הילד היוזמה איך להגיב: לא להגיב כלל, או להגיב במשפט כמו – כן, אמא קנתה לי, או לא, אבא קנה לי, או הסוודר נעים לי, או גם לך יש סוודר ועוד ועוד…

[אסתר פת]

אהבתי מאד! אנסה עם הילדים

[חיה]

תודה רבה!

זה עזר לי בפועל עם בת בכיתה

חומר חשוב מאוד!

[אילה דויטש]

פייר- התרגשתי!!

תודה ששתפת!

[אלישבע]

תגובות כאלו דורשות הרבה אימון. אשמח באופן אישי לעוד דוגמאות על מנת להשתמש בע"ה יתברך

[אילה דויטש]

בבקשה, הנה עוד דוגמא.

זמן אוכל, במקום לשאול ילד "מה אתה רוצה לאכול?"

נציע – אפשר לאכול היום …., או אתה יכול לבחור ב…. או ב…., או יש על השולחן …. עכשיו זמן אוכל.

[אילה דויטש]

ועוד דוגמא:

כאשר פוגשים ילד

במקום לשאול "מה שלומך?"

פשוט לומר: "כיף לפגוש אותך!"

[הבת של המלך שרה]

אתם ממש חמודות ותורמות..

תודה רבה!