אני חושבת שיש היום עודף הכלה,
ושיחות על גבי שיחות והרבה דיבורים ומעט מעשים,
ילדים היום במרכז העולם ועל כל דבר יש פחד לפגוע/ ללחוץ מידי/ להרוס וכו’
לקחו את המשמעת ועשו ממנה קציצות,
צריך לעשות שיחות- אבל לא שיחות הכלה אלא שיחות הבהרה חד משמעיות,
עם תוצאות ישירות למעשים שאינם ראויים.
ה”פוצי מוצי” הזה וכל משפטי “האני מאמינה בך…”
“את מהממת ומיוחדת ולא מתאים לך”… וכו’
אלו משפטים יפים וטובים רק לאחר שהגבול והקוים האדומים ברורים!
אלו לא שיחות לתחילת שנה!!!! שאז צריך לבנות משמעת וסמכות .
שיחה ברורה מה הקווים ואיפה הם עוברים ומה התוצאות וההפסדים ממעשים לא טובים
היי… יש שכר ועונש, גן עדן גיהנום- בעולם של היום יש רק גן עדן חס ושלום שילד ידע שיש עונש
רק מבצע, ופרס ועוד טוב ורק רודפים אחריו לתת לו עוד “טוב“
וגם שהוא כהר מקיא מכל ה”טוב” וכבר לא יודע מהל עשות איתו – עדיין אולי לא עשית מספיק ועוד שיחה
ועוד מבצע שווה,
השחתה של המידות- תסלחו לי על החריפות .
מילים טובות, מבצעים, פרסים, שיחות מוטיבציה, העלאת דימוי עצמי וכו’ הכל טוב וברור כאשר ילד יודע טוב מאוד
מה הגבול, ושאת זו שמנהלת את העיניינים בידע ומקצועיות ואחריות.
רק ככה את יכולה לתת לו ביטחון שלווה ורוגע בלי שהוא יצטרך כל הזמן לנסות ולבדוק
ולערער ולהרעיד את כל אמות הסיפים שלידו ושלא לידו.
מקווה שהועלתי