אני חושבת שכדאי להתמקד יותר ב’עשה טוב’ ופחות ב’סור מרע’.
כשאני הייתי בכיתה ו’ המדריכה עשתה לנו מבצע, שכל שבוע היה משהו אחר שקשור
לבין אדם לחברו – הקדמת שלום לחברה, מחמאה אמיתית, ועוד כל מיני דברים שהיו
קשורים לדיבור טוב ויפה לחברה.
השיח נהיה הרבה יותר טוב! בלי לדבר בכלל על מה לא…
אגב, אפשר גם להסביר להן בשיעור – את הענין של ‘איש טוב מבשר טוב’ – אדם שמדבר
בצורה טובה, שדואג להשרות אווירה טובה בסביבה, מחפש תמיד לומר טוב – הוא עצמו
אדם טוב! וממילא מרוויח שם טוב וכו’…
מקור: שמואל ב’, יח, כז וַיֹּאמֶר הַצֹּפֶה אֲנִי רֹאֶה אֶת מְרוּצַת
הָרִאשׁוֹן כִּמְרֻצַת אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִישׁ טוֹב
זֶה וְאֶל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה יָבוֹא:* מצודת דוד * *את מרוצת הראשון.* רצה
לומר : הנהגת מרוצתו, שהוא כמנהג מרוצת אחימעץ ובודאי הוא הוא : *איש, טוב זה
וגו’.* כי איש טוב, נוטה טבעו לחשוק לבשר טוב : (מצודת דוד)