חרם…

[מיכל וילמן]

נושא כאוב מאד

א. זה פצע לנפש שלא תמיד נרפא, או שלוקח לו הרבה שנים להירפא (עם טיפול או תמיכה רגשית של ההורים)

וגם… לא תמיד זה נראה דוקא בצורה של חרם

יש לזה כל מיני סיטואציות

אולי המילה היא: נידוי חברתי

ב. ילד שהחברה מנדה אותו (או מתעללת בו בכל מיני צורות), הוא ילד שלדאבוננו חלש מבפנים

ועל כן החברה מעיזה לעשות את זה. ומסיבה זו, הפצע הוא הרבה יותר עמוק (כי הילד כבר חלש מאד)

לפעמים הוא כאילו ‘מזמין’ את זה, וזה עקב קושי שלו להתערות בחברה ואז זה נעשה באופן לא מוצלח ולא מבין קודים