ילדונת בת שנה ושבעה שלא הולכת

[אלישבע ש]

היתה לי ילדה בת שנה שלא זחלה בכלל (גם לא על הגחון)

הלכתי איתה לאבחון פיזיוטרפיה מטעם קופ”ח, ואישרו לי פיזיוטרפיה פעם בשבוע

אני חושבת שזב פיתרון זול זמין ונח

ואין סיבה שלא לנסות, הבת שלי התחילה לזחול בשבוע שהתחלנו את הפיזיוטרפיה, אני לא יודעת אם זה קשור, בגלל שעבר איזה חמישה שבועות מאז שהתחלנו את התהליך, אבל לא תפסידי מזה שום דבר, ותדעי לפחות שהיית אמא טובה ודאגת לבת שלך

[דינה יודלביץ]

אני גם חושבת שקופת חולים זה הפתרון לפחות התחלתי ,

גם לי זה עזר תוך פעם אחת לבעיה בהתפתחות דומה

אולי כדאי לבדוק גם כוון של אוטספאת או כירורפט

[א ק]

מנסיון אישי- אל תבזבזי זמן על קופת חולים, אין לילדה קושי מוטורי, היא פשוט מפחדת (קרוב לודאי)

יש בבני ברק אישה מדהימה בשם בתיה גרמן, היא גרמה לילד שלי בגיל שנה ו10 חודשים ללכת אחרי מפגשים ספורים.

זה מדהים!

[מרים נ.]

אני מצטרפת לדעת הקודמות

אכן , לא כדאי לבזבז את הזמן עם קופ”ח

אני גרה באשדוד, הייתי אצל תלמידה של בתיה גרמן עם שני ילדים

והייתי מאד מרוצה.

אם אין בעיה מוטורית משמעותית

אחרי טיפול או שניים היא תתחיל ללכת

ואם יש, זה יקח יותר זמן

ובקשר למה שאמהות הרבה פעמים חושבות

“בסוף הוא ילך…” “למה צריך לדאוג” “לא צריך לרוץ” וכו’…

זה לא בדיוק נכון

כי רוב הפעמים הקושי נובע, מחולשה של המערכת

מקושי במוטוריקה גסה

ולטפל בזה בגילאים מאוחרים יותר הרבה הרבה יותר מסובך מנסיון

עדיף לחזק את הילדים בגיל כמה שיותר קטן

ואח”כ הם לא נמנעים מפעולות קשות

וממילא המוטוריקה הגסה שלהם מפותחת יותר.

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

אכתוב לך מנסיוני האישי והמשפחתי הקרוב,

הילד השלישי שלי התפתח כמו שאת מתארת את הילדה שלך, הכל היה מצוין בכל התחומים.

שפתית, מוטורית וכו’ הוא טיפס לכל מקום שרצה והתחיל לדבר משפטים ארוכים מאוד בגיל שנה וחצי!

וללכת- לא הלך!

ראיתי שאין לו קשיים בשרירים וכדו’ ולכן המתנו בסבלנות.

היה קשה להרים אותו במדרגות ולכל מקום… הוא שמנמן לא קטן..

אבל לבסוף התחיל ללכת בגיל שנה ו-11! ללא עזרה כלל.

אני ממליצה לך לא לטרוח לאבחונים וטיפולים פיזיותרפיים לפחות עד גיל שנתיים- יש לי שני אחיינים שעברו את התהליך הזה אבל האמהות שלהן טוענות בתוקף שזה לא מה שגרם להם ללכת לבסוף..

בהצלחה רבה!

אפרת

[רחל R Y]

מצטרפת להנ”ל

אחיינית שלי לא הלכה עד גיל שנה ו11+

היא היתה בפיזותרפיה, והפיזותרפיסתית אמרה שהיא פשוט מפחדת.

חיכינו בסבלנות וגם בלי. בהתחלה היינו מנסים להמריץ אותה ללכת אבל זה הגביר את הפחד שלה.

היה צריך לעשות את זה מאוד בחכמה (היא ילדה שסובלת מחרדות באופן כללי),

בסוף יום אחד ‘עבדנו’ עליה. אחרי שהיא הסכימה ללכת כמה פסיעות עד למישהו ספציפי זרקנו את הגרב שלה ואמרנו לה להרים. בסוף היא הסתובבה בכל הבית, זורקת את הגרב כל כמה פסיעות, מרימה והולכת😄 ברוך ה’ מאז היא כבר רצה…

[נחמי ב.ש. שוּרוֹת- כתיבת תוכן מהשורה הראשונה]

מקווה שעדיין רלוונטי לך.

הבן שלי בן שנתיים והתחיל ללכת לפני חודשיים וחצי, הוא זחל מוקדם והכל.

עשיתי לו בדיקת דם שגרתית והתגלה חסר בברזל- זה לא היה ניכר בכלל בתפקוד שלו- אבל מהיום בו נתתי לו טיפות הוא הצליח לעמוד לבד דקה שלימה, ואחרי כמה ימים פשוט רץ, לא חושבת שצריך לעקוף קופת חולים- מניסיון בדיקות דם יכולות לפתור גם הרבה דברים רגשיים, לפני שרצים לטיפול נפשי או פיזיותרפיה כדאי לעשות בדיקת דם פשוטה.

[מיכל וילמן]

שלום טובית יקרה,

ממליצה ג”כ על בדיקת ברזל וגם פיזוטרפיה (אם יש תור מהיר – כדאי לעניות דעתי)

יתכן ומבחינה רגשית, יש לה באמת חשש

אולי כדאי לתת לה יותר מקום וזמן פנוי עם שקט (בלי עוד ילדים וכד’)

רק אמא והיא (אם יש אפשרות לזמן כזה), משהו לא מלחיץ, כזה זורם ועדין…

ואז בשקט, בסבלנות, ועם עידוד ודיבור רך – לעודד אותה לעוד קצת הליכה ועוד קצת

[סימה]

כדאי אולי לקנות עגלה לבובה פשוטה – מאוד קלה,

שהילדה רק תרגיש שהיא מחזיקה משהו.

בד”כ זה גורם להם לרוץ בכל הבית.

ותכלס זה כמו שהיא הולכת לבד,

ווזה הרבה פעמים גורם לילדים את הבטחון שהם יכולים ללכת לבד.

[מרים ר]

תודה לכל המגיבות!

כמו שכמה אמרו כאן, אני בטוחה שזה נובע מפחד

כי ללכת עם עגלה פשוטה וכו- היא רצה

השאלה האם הפחד לא אמור רק להתגבר עם הגיל, כי היא נהיית יותר חכמה ומבינה

או שהוא יכול לחלוף ככל שתגדל ותקבל יותר בטחון?

יש לציין שבאופן כללי היא לא ילדה עם חרדות

היא מלאת בטחון משוחררת וזורמת

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

אם היא הולכת עם עגלת בובה באופן עצמאי,

פשוט הסירי דאגה.

גם אם מדובר בפחד, יגיע היום והוא יחלוף מעצמו.

חכי עוד קצת.