זו שאלה חשובה ומעשית. וכמובן, כל מקרה לגופו.
בכל אופן דעתי האישית:
א. אין שום צורך שכל הצוות ידע שהילדה מקבלת שעות-שילוב. מי כן צריכה לדעת?
כמובן ההנהלה (מנהלת, מרכזות, סגניות וכו’), מחנכת הכיתה, ומורות המלמדות
מקצועות ששעות השילוב רלוונטי בשבילן (נניח ילדה עם קושי בהבנת הנקרא – מורות
למקצועות העברית ורבי מלל, ילדה עם קושי בחשבון – המורות לחשבון והנדסה, וכן
הלאה).
ב. לגבי ההתאמות הלימודיות – כנ”ל. כל מורה שזה רלוונטי, ליצור איתה קשר
ולבדוק. יש מורות שמעדיפות שהמקצוע הזה יהיה רק באחריות מורת השילוב (כמובן,
אם הילדה לא נכנסת לכיתה במקצוע הזה, או חסרה רוב השיעורים). ויש מורות שיש
מקום לשיתוף פעולה רחב יותר. בשביל זה יש חדר מורות 🙂
ג. אם הילדה מקבלת הקלות לימודיות מסוימות (כמו מבחנים מותאמים), הציון בתעודה
מתייחס להישגים לימודיים בהתאם לדרישות מותאמות, וממילא הם לא משקפים את הידע
שבא לידי ביטוי כמו כל חברותיה. וזה בסדר גמור, ומומלץ. (הלוואי שהיה אפשר
לעשות התאמה אישית לכל אחת ואחת, לפי הכשרונות והיכולות שהקב”ה נתן לה). יש
מקום להעלות ציון לפי ההשקעה, אבל כמובן לא בצורה חסרת-פרופורציה. (היא לא
יכולה לקבל “טוב מאד” בכל המקצועות, גם אם היא קיבלה רק מאיות. אבל כן הגיוני
להעלות ציון אחד או שניים ממה שהיה מגיע לה לפי רמת הכיתה בלבד. וכמובן יש
מקום להתייחס יותר להשקעה ולתפקוד מאשר לציון המספרי שמבטא ידע. אלא אם כן יש
הערה בתעודה לגבי מבחנים מותאמים).
ד. פוגע או נצרך – תלוי כל מקרה לגופו, איך הילדה מקבלת את זה, איך ההורים,
וגם איך החברות בכיתה (אם בכלל הן יודעות). רק שזה קשור לא רק לנספח, אלא
באופן כללי לעצם שעות השילוב והעזרה…
“גחל רותח” – הגדרה יפה, אם כי אני לא בטוחה שזה כך. מה שכן שמעתי בעבר, על
אפשרות לכתוב שתי תעודות – תעודה פנימית ותעודה לתלמידה. את התעודה הפנימית
רואים ההורים והצוות, ואותה מעבירים לגורמים הרלוונטיים (כמו הרשמה לסמינר).
ותעודה נוספת שאותה מקבלת התלמידה, עם ציונים גבוהים יותר המצ’פרים אותה על
ההשקעה.
עכשיו אמרה לי תלמידה, לקראת התעודות – “שנה שעברה השקעתי בתחביר המון המון,
בסוף קיבלתי 4 בתעודה. אם במילא אני מקבלת 4, למה בכלל להשקיע?”
רק מה… זה נכון גם לגבי בנות נוספות שמשקיעות אך אין להן קושי “אובייקטיבי”
ומאובחן.
בהצלחה!
ובעיקר – הרבה סיעתא דשמיא!