הוראה למידה ועזרים
מובילות:
- Organized by
-
-
משמעת משמעת איפה את??
-
24 תגובות
-
ערב נעים,
לכל החברות בקבוצה!
שמי אפרת מהרשל
ואני מטפלת בקשיי ויסות והתנהגות של ילדים.
בתפקידי אני מנחה הורים ואנשי חינוך מהגיל הרך והלאה.
אשמח לשתף אתכן בידע ובכלים שצברתי.
שנתחיל?
“המורה, השיעור שלך משעמם!”
גם לך יצא להיכנס לכיתה ולשמוע אמירות שלא ידעת איך להגיב להן?
או לפגוש סיטואציות שלא ברור לך איך אפשר לצאת מהן בשלום?
בעיות משמעת בכיתה- אין מורה שלא פוגשת את זה.
לפעמים, זאת כיתה המהלכת אימים בחדר המורות
לפעמים זאת תלמידה שאי אפשר להעביר שיעור יחד איתה (או אני או היא.. מכירות?)
ולעיתים, את רק מחכה שהשיעור הזה ייגמר, שהיום הזה יגיע אל סיומו.
ואי אפשר בלי הציפור הקטנה שמעודדת אותך בלב:
“אולי התפקיד הזה לא בשבילי.. אולי אני לא באמת מתאימה לכיתה ד’..”
והנה הגיעה הקורונה, שלאחריה נהיה גרוע יותר,
התלמידות לא רוצות ללמוד. נקודה.
אז מה עושים?
עושים.
כתבי לך רשימה של הכיתות בהן את מלמדת
וערכי “מיפוי” קטנטן של בעיות המשמעת שאת פוגשת.
התחילי עם ההצלחות:
באיזו כיתה את יכולה לומר שהשיעור הוא חוויה משותפת לך ולתלמידות?
מתי המפגש נעים לך ולהן?
לאחר מכן, התבונני בקשיים:
איך נראות בעיות המשמעת בכיתה שלך?
מה התלמידות עושות או לא עושות?
האם את פוגשת את אותם הקשיים בכל הכיתות? בכל שכבות הגיל?
בתחילת השיעור או בסופו?
אחרי שברור לנו מול מה אנחנו מתמודדות,
נוכל להתחיל
להוביל שינוי
ולהתקדם להצלחה, בע”ה.
אז מה קורה בכיתה שלך?
את מוזמנת להגיב ולשתף..
-
משמעת- חלק ב’
את נכנסת לשיעור ביאורי תפילה בכיתה ה’.
ומחכה.
מחכה שכל הבנות תעמודנה במקומות ושיהיה שקט.
אבל את מחכה,, ומחכה..
צחוק פה, לחשושים שם,
ואת – עדיין בפתח.
ההצגה בעיצומה.
התלמידות עוקבות בעניין ובסקרנות: בואו נראה מה המורה תעשה..
ואת-
מעבירה משקל מרגל לרגל, חסרת אונים מול מפלס המתח הגואה..
מה יהיה… !?
מה באמת יהיה?
לפעמים, החשש מהבאות והחרדה מתסריטי אימה העלולים להתרחש
משבשים את יכולת קבלת ההחלטות שלנו,
וכל מה שנעשה – ישיג תוצאות גרועות.
אז מה הכי גרוע שיכול לקרות?
שבי בבית ותני למחשבות לדהור קדימה ולדמיין את הכי נורא שעלול לקרות.
אחר כך, זה יהיה הרבה פחות מאיים.
ועכשיו- למעשה:
מה הכי חשוב לך שיקרה בכיתה?
מה את רוצה להשיג מהשיעור?
האם את צריכה להספיק מספר פסוקים מסויים? דף עבודה?
זאת המטרה שתעמוד לנגד עיניך.
ואל תתני לפתק מקומט או לחישה רועמת להזיז אותך מהמסלול.
אל תחכי יותר מידי לשקט.
תני לזה רגע או שניים והמשיכי הלאה.
אמרי בתחילת השיעור מהי המטרה שלו:
“היום נמלא 2 עמודים בספר ונכתוב חמש שאלות במחברת”- רצוי מאוד גם לרשום את זה על הלוח.
מטרה מוגדרת תמקד אותך וגם את התלמידות.
סוג מסויים של תיאום ציפיות.
כל השאר הם רק מסיחי דעת,
נוכל להתייחס אליהם מאוחר יותר.
-
בנות,
אתן נהנות מהדברים של אפרת?
תסמנו, תגיבו,
איך נדע שאתן אוהבות את הדברים?
-
-
נהנית מאד !
תודה רבה !
נושא מצוין
מחכה לשמוע עוד טיפים
תודה
-
נוכחת.
הצבעתי בשקט עד שקיבלתי אישור לדבר 😉
תודה אפרת!
גם תוכן ברור וגם כתוב יפה.
ממליצה לגמרי על הטיפ שכתבת- לא לתת לפתק מקומט להרוס את השיעור… הערות לכל עבר קוטעות את הרצף של המורה והתלמידות וחבל.
להתקרב לאזור הפטפוטים גם עוזר…
תודה!
-
ברור שמותר לדבר אנחנו לא בשיעור😉
אדרבה אם יש שאלות אפרת פה בשביל כולנו
-
-
הי אני נהנית ביותר וקוראת כל מילה!!
מחכה להמשך☺
-
אני לא מורה בכיתה
אבל עדה מהצד לכיתות שבהן תלמידה אחת או ממש מעט תלמידות
לא!! מאפשרות לנהל שיעור.
דוגמא קיצונית- שיעור מלאכה 2 בנות עם בעיות התנהגות/ גבולות/קשב וריכוז, כל אחת נטלה משולחן המורה דבק חם/ מהדק קיר והתחילה להסתובב עם הכלים המסוכנים באופן מסכן ומאיים על חברות המורה רדפה אחרי 2 בנות ולא היה שיעור…. (כיתה ג)
ולא חסר עוד דוגמאות
מה אפשר לעשות?
-
מסכימה איתך ופוגשת הרבה ילדים וילדות עם קשב וריכוז או בלעדיו, חסך בגבולות או מצב רגשי לא מאוזן..
כך או כך, אנחנו עומדות מולם , ו–מה עושים??
קודם כל תספרי לעצמך את הסיפור כפי שהוא.
בת כמה התלמידה שמולך? (לפעמים ילד בן 5 מאיים על הגננת כאילו הוא בן 10 לפחות..)
כמה תלמידות יושבות בכיתה מלבדה, כמה ממושמעות?
כדי לקבל פרופורציה.
לפעמים, בזמן אמת, החרדה משתלטת על ההיגיון הבריא שלנו.
מה היא באמת מסוגלת לעולל?
מה לא יעזור לי עכשיו? (אם אני ארוץ אחריה, רוב הסיכויים שהיא תהיה מהירה ממני..)
איך אני שומרת עליה ומפניה?
יתכן שעדיף לבקש עזרה כדי להגן על התלמידות..
בכל מקרה, שווה לעצור לכמה רגעים ולהפעיל שיקול דעת.
לטיפים נוספים- תמשיכו לעקוב.
-
-
אני אומנם לא מורה אלא גננת.
אבל חייבת לציין שגם לי מאד עזרו הטיפים (מה לעשות גם בגן יש בעיות משמעת:)).
בעיקר המיפוי עזר לי לבוא מוכנה ולתת פתרונות מראש- אני משלימה, כך שאני מסתובבת בין גנים ואין לי קבוע, אז אני יכולה לעשות השוואות איפה הלך בקלות וכו’.
אבל, לא יודעת אם נוגע לכאן😫-
משמעת של סייעות….-מה עושים עם זה?
אני צעירה והם מבוגרות יותר, שמות עלי פס לפעמים בצורה כ”כ לא נעימה שפשוט גורמת לי לפעמים להעדיף לעשות תפקיד כפול ולא להתחיל להתווכח, ואז חוזרת גמורה ועצבנית הביתה…
ממידע בשטח זו בעיה שקוראת המווון.
יש לציין שאני מודעת לתפקיד הקשה של סייעת (הייתי כמה שנים) וישנם מהממות שעובדות בשיתוף ובכיף- אליכם אני לא מדברת, אתן מדהימות ותודה ענקית!!
ואני מקווה שגם גננות קשורות לקהילה, כן?
-
מורה או גננת,
אני חושבת שכל מי שנמצאת בשדה החינוך עומדת מול אותו היבול,
התלמידות ה”גדולות” לא התחילו את דרכן בגיל 8, הניצנים החלו כבר בגילאי הגן..
אולי יכול לעזור לך לקיים שיחה עם הסייעת, לעשות תיאום ציפיות מסודר:
אני מעריכה מאוד את הוותק שצברת, ובוודאי שיש לך ניסיון כמו של גננת ותיקה..
וביחד עם זה, חשוב לי ש… מאוד הייתי רוצה ש…
אני מרגישה ש…
אני רוצה להיות זאת שמעבירה את המידע להורים,
שלא נדבר בשתי קולות מול הילדות וכדו’
תתכנני את השיחה מראש , וגם תתאמי עם הסייעת זמן מסויים שבו תדברו.
עם התכנון טוב- הסיכויים גבוהים יותר שנשיג את המטרות שלנו.
-
-
בתור תלמידה
אני מסכימה מאד עם תאום הציפיות מראש
זה מסדר לנו את השכל
ועדיף שזה יהיה תחום בזמן(לכל קטע חומר)וכתוב ברור על הלוח.
-
משמעת – חלק ג’
דסי- צאי מהכיתה!
שוב זה קורה.
באותה כיתה, עם אותה תלמידה.
שייקחו אותה לאבחון ודי,
וגם: למה לא נותנים לה ריטלין?..
באמת!!
אולי זה קורה קצת שונה,
אבל בסופו של דבר,
שוב חוסר האונים הזה מול ההפרעות.
אז מה לעשות??
מעכשיו,
את מפסיקה להגיב מייד,
ולא שולפת שפנים מהכובע.
מה היית רגילה לעשות עד היום?
כתבי על דף: תמר תצאי למנהלת/רותי תביאי פתק מאמא/ בנות חבל ש….
כעת,
הוסיפי לרשימה אפשרויות תגובה נוספות.
הרחיבי את המנעד ככל שתוכלי.
מהיום,
את מתחילה להגיב אחרת.
רבקי מדברת באמצע השיעור- ואת מתבוננת בה לכמה רגעים.
סמני לה בעיניים שראית ואת לא מרוצה.
אלישבע מעבירה פתק בין החברות.
עברי לידה והניחי יד קלות על הכתף. כאומרת: ראיתי, ואני לא מסכימה.
היי המראה של התלמידות שלך:
שוב אביגיל לידך מבקשת לצאת.
שקפי לה את ההתנהגות שלה: “אביגיל, זאת הפעם השניה שאת מבקשת לצאת באותו שיעור.”
הערת פעמיים לחני והיא לא נענית? רשמי לך ביומן לטיפול מאוחר יותר, אחרי שיסתיים השיעור.
ייתכן שהיא תשמע על כך ד”ש מהמחנכת, אולי בשיעור הבא תבקשי ממנה להשלים את דף המשימה שלא סיימה.
יכול להיות שיהיה לזה מחיר בהפסקה.
זכרי-
אינך חייבת להגיב מייד.
כשהשיעור נגמר, הוא רק מתחיל.
זה הזמן לעצור.
להתבונן.
לתכנן.
מה היה בכיתה?
על מה אני חושבת שצריך להגיב?
מה יהיה יעיל וישיג את המטרות שלי?
משמעת היא לא מטרה חד פעמית
וגם לא מסתיימת כאן ועכשיו.
היא תהליך יפה
של אמון הדדי
וקשר בריא.
-
אפרת כל מילה פנינה!!
מחכה כבר להמשך
אל תשאירי אותנו הרבה במתח…
-
ואואא כל כך מחבר נותן נקודות למחשבה
-
-
משמעת חלק ד’
משחקי אם — ואז —
אם לא תוציאי את המחברת, אז …..
בנות, מי שלא תהיה בשקט תצטרך ל…
וגם:
תהילה, בפעם הבאה שאת מאחרת לשיעור אני…
וגולת הכותרת:
שיעור חוצב להבות לכל התלמידות הנוכחות בכיתה בנושא התלמידות הנעדרות…
נפלא, אה?
אז מה את מציעה?!
להיגמל מאיומים זאת משימת חיים.
פשוט מפסיקים.
הם ממילא לא עוזרים..
זה לא משנה אם את מורה לחשבון או גיאוגרפיה,
מורה משלימה או גננת עוברת.
את לא מורה, את מחנכת.
למעשים צריכות להיות תוצאות ולא איומים.
הנה כמה דוגמאות:
* בסופו של שיעור את קוראת לחני ואומרת לה: “שמתי לב שגם הפעם שכחת את המחברת בבית” וזהו.
בלי אם.. בלי בפעם הבאה… בלי עונש מרתיע.
* בשיעור הבא, את מסמנת להדס לבוא אליך : בשיעור הקודם ראיתי שדיברת הרבה במהלך השיעור וזה הפריע לנו מאוד. אני בטוחה שהפעם תצליחי יותר לשמור על השקט.
* המחנכת תקרא לשולי ותאמר לה: “המורה לפרשת שבוע סיפרה לי שאת מטיילת באמצע השיעור?? אני לא מכירה אותך ככה. לא מתאים לך.”
התלמידות צריכות לשמוע את ההתנהגות שלהן. לחוות תוצאות של בחירות לא מוצלחות.
אנחנו רוצים להנחיל להן דרך נעימה לתפקוד בבית הספר. לחוויה מיטיבה של השתתפות בשיעור. של הצלחה.
גם התלמידות שנהנות להפריע ומצליחות להשיג את תשומת הלב השלילית נשארות עם החמצה וערך עצמי נמוך.
אנחנו כאן
כדי ללמד אותן
שכדאי אחרת.
-
מה עושים?
מקרה ספציפי של תלמידה ש:מאחרת, אין לה שכפולים, היא לא יודעת מתי המבחן, בבוקר לומדת למבחן שנודע לה עליו, מחלקת ממתקים לחברות בשיעור ועוד….
מנגד (או ביחד) יש לה יותר מקלמר אחד מושקע מאוד עם כפולות….
-
אולי כדאי לעשות שיעורי בית על התלמידה הזאת:
באיזו כיתה היא לומדת?
ממתי היא מתנהגת בצורה הזאת, מאז ומתמיד או משהו שנהיה לאחרונה?
ככה זה נראה בכל השיעורים, או רק בשיעור מסויים?
כל תלמידה מגיעה ליום הראשון בכיתה א’ עם התרגשות גדולה ורצון להיות הכי טובה בכיתה.
לפעמים, איפשהו זה הולך לאיבוד.
יכול להיות שמדובר בתלמידה שלא למדה להתאמץ, אולי היא זוכה ל”חסות יתר” או פינוק בבית אולי למשהו אחר..
בכל מקרה, מה היא יכולה לעשות בצורה טובה בשיעור?
האם היא מגיעה תמיד עם קלמר מצוייד? מקסים וראוי לחיזוק.
האם אפשר למנות אותה להיות אחראית על חלוקת השכפולים בכיתה? – “חני, את אחראית על השכפולים. את שומרת אותם בשולחן שלך עד שאני מסמנת לך לחלק אותם.”
בחרי חלק מסויים בשיעור לעבוד עליו עם התלמידה הזאת. התחילי בתחילת השיעור/ בכתיבה במחברת או בכל מטרה אחרת קלה לביצוע.
התלמידה הזאת צריכה לחוות שהיא מצליחה לתפקד.
והצלחה אחת תגרור אחריה עוד,
עד שיהפך להרגל.
בשיעור שלך- שווה להיות תלמידה טובה!
-
-
משמעת חלק ה’- ואחרון
בעיות המשמעת מנהלות לך את השיעור?
בואי תעשי להן בית ספר.
את מתקרבת לח’3 וכבר מרחוק רואה את המתולתלת- זאת שעושה צרות.
ממחר, את עוצמת עיניים.
וסופרת את כל התלמידות שכן נעמדו במקום.
אמצע השיעור ושוב תעלול? הגיע הזמן להעניש, למען ישמעו וייראו..
במקום זה, תבחרי תלמידה מצטיינת ותצ’פרי אותה בבונוס מיוחד:
“איילת, את מקשיבה יפה ולכן תקבלי 5 נקודות נוספות למבחן”
הכיני תוכניות חיזוק יזומות:
– הכיני פתקי מחמאות וחלקי אותן בהזדמנויות שונות
-חלקי אסימונים לתלמידות קשובות (בכל ר”ח סופרים ומקבלים הפתעות)
תחזקי את התלמידות שעונות על הציפיות,
תתעלמי מכל מה שלא הכרחי להיות.
כי את כוח !
ועוצמה
ואחרייך כל השיירה.
להוביל את הרכבת, להישאר על הפסים,
לא כל אבן או קוץ בדרך
יסיטו את הגלגלים.
“ראיתי שהשתדלת” ו- “מחר תצליחי יותר”
על התלמידות שלנו,
אף פעם לא נוותר.
.
קצרה היריעה והנושא עוד רחב,
השתדלתי לגעת ולתת לכן את המיטב,
בהצלחה לכל המורות,
שתהיה שנה של הצלחות!
ואם תהיה עוד שאלות-
אני כאן בשמחה.
-
וואו זה מדהים!!
יש לי שאלה,
אני מורה לכיתת חנ”מ ברמה מאוד גבוהה. וקורה לי בבעיות משמעת, שהתגובה הראשונית שלי היא לא התגובה שמתאימה להתנהגות עם התלמידה, כמו לדוג’ – תלמידה מתגלגלת בצחוק באמצע שאני מדברת ומוציאה את כל הכיתה מהריכוז וסוחפת אחריה עוד כמה בנות…
אז התגובה הראשונית שלי תהיה להעיר לה שזה לא מתאים וכדו’ אבל בפועל התגובה שהתלמידה הזו צריכה היא תגובה שונה לגמרי. ואז אני מוצאת את עצמי במבוי סתום כי לפני רגע כעסתי עליה ופתאום אני נהיית נחמדה ומציעה פרס? זה לא אמין בעיני התלמידה והיא קולטת את זה ואני יוצאת דפוקה מכל העסק😟
זה קורה לי המון…
וגם איך אני יוצאת ממצב שכמה בנות שסוחפות בנות אחרות מתפרצות בצחוק באמצע שיעור ואני פשוט לא מצליחה להרגיע אותן. כל תגובה כמובן גוררת לעוד פרצי צחוק שלא נרגע..
סליחה על הגאווה אבל איך אני יוצאת בכבוד מהמעמד המביך?
תודה רבה.
-
לא כתבת לנו באיזו כיתה מדובר,
אז אומר לך באופן כללי:
תלמידה אחת צוחקת, כל התלמידות צוחקות בעקבותיה.. הריכוז ברח מהחלון..
לא נורא.
הסמכות שלך לא נעלמת ככ מהר, רק התגובה שלך תקבע כמה סמכותית תישארי בעיני התלמידות.
אם תמהרי להגיב- הבנות יחושו בחולשה ובחוסר אונים ויחגגו בהתאם..
המתיני כמה רגעים. התמקדי בבנות הקשובות, או אלה שעל פי רוב קשובות.
עברי איתן למשהו מעשי : למשל: כתיבה במחברת או חלוקת דפים/כרטיסים/הגישי בת ללוח וכו’..
הבת שהתחילה לצחוק תצטרך להיות אחרונה/ לא לקבל את הדף שחילקת עד שהיא חוזרת לשיעור וכו’.
תני לכל התנהגות מחיר.
בכיתה שלך- שווה להקשיב.
מי שמפריעה- זוכה להתעלמות זמנית
וכ”כ קשה להכיל את זה,
הרי כל מה שהן רוצות – זאת תשומת הלב שלך…
-
-
תודה רבה אפרת!!
-
תודה רבה רבה.
עזרת לי…
-
תודה רבה
מחכים מאוד
דבר חשוב שיכול וודאי לעזור נסי לחפש בבנות שמפריעות/מציקות/יוצאות וכו’……….. שבד”כ מחפשות תשומת לב
דבר אחד ואפילו קטן שהוא בסדר ותחמיאי בגדול (בחינוך הרגיל ובחנ”מ )
אין לכן מושג כמה זה עוזר ואיזה רגיעה ומשמעת יש בכיתה
בהצלחה לכולן!
Log in to reply.
