קבעון מחשבתי – ילד בן 7 – תירגול בבית

[מיכל וילמן]

ילד שיש לו קיבעון מחשבתי, הוא בד”כ ילד שהתרגל שלא מבינים אותו והוא צריך להגן על עצמו

הוא צריך להגן על כבודו, דיעותיו, הרגשותיו ועוד.

הדרך לעזור לו לצאת משם היא: לתת לו את התחושה שהוא חשוב. שאכפת לנו ממנו וממה שהוא מרגיש ומה שהוא חושב

וזה גם ללמוד להרגיש את הכאב שלו לעומק.

זה בגדול:)

ואת זה אני מלמדת אימהות קודם בייעוץ שעוזר ונותן התוויה וכיוון. ואח”כ למי שרוצה ממש ריפוי עמוק יותר:

אני מלווה בתהליך קצת יותר פנימי – של מודעות. שיוצר יכולת תקשורתית גבוהה מאד לאם, שמשפיעה המון על כל הבית ובמיוחד על הילד הספציפי.

[ש ח h]

הסתכלות מעניינת!!

פותח לי כיווני עשייה לפעולה איתו

אשמח לעוד עצות 🙂

תודה

[דגש חזק אסתר מגנוז ניקוד ועריכת לשון]

חשוב לאבחן מה הקושי של הילד ולהתאים לו דרכי טיפול.
זה יעזור לך כאמא קודם כל, לדעת מה בדיוק מציק לו וכך תוכלי לעזור לו יותר.
באופן כללי: קבעון מחשבתי הטיפול הוא לפתח חשיבה. ולשאול אותו שאלות מוזרותת
בתחילה כלומר “האם מסתרקים במזלג?” וכדומה.
בבית אפשר לתרגל פתרון בעיות על כל דבר קטן: נגמר הלחם במכולת?! מה עושים יש
לנו בעיה (לתת לזה שם ולחפש את הפתרון…)
אה, אולי נקנה לחמניות… ואולי יש לך עוד רעיונות כיצד לפתור את הבעיה (לאפות
בבית, לאכול דיסה, וכו’… ) לא הכל חייב להתבצע…

__________________________
בברכה
אסתר מגנוז

[ש ח h]

הדוגמאות שלך קצת פחות משקפות את ההתנהגות של הילד…<div>

איך בכל זאת אוכל להסביר את מצבו??

יש איזה שאלון רישומי למלא עמ”נ לקבל תמונת מצב?

</div>

[הבית למורה הפרטית]

יש כל מיני משחקי דמיון שמפתחים יצירתיות, ונראה לי יצירתיות היא בדיוק ההיפך
מקיבעון מחשבתי 🙂
אומנם בבית לפעמים זה קצת קשה להוביל את הילד לרעיונות משלו, אבל זה אפשרי
אחרי הרבה דוגמאות, ובפרט אם כל בני הבית משתתפים. מה שחשוב להקפיד זה שאין
כאן “נכון” או “לא נכון”, כל תשובה נכונה…
פעילות יצירתית:
1. לוקחים חפץ כלשהו, ובודקים מה אפשר לעשות בו, הכל – חוץ מהייעוד המקורי
שלו. (לדוגמא: תבנית ביצים – לאחסן בתוכה גוגואים, לדרוך עליה כמזרון קפיצים,
לחתוך אותה לחתיכות, לעשות ממנה יצירות… וכדו’)
2. יצירות מחומרים נפסדים ויצירות חופשיות (הכוונה עם מינימום הגבלה. לפעמים
כן צריך קצת הגבלה – חייבים להשתמש בחמש מקלות ארטיק, לפחות משלושה צבעים. מה
עושים איתם? מה שרוצים…)
3. להמציא סיפורים – אפשר בדואט: מישהו אחד אומר משפט, והשני ממשיך אותו בלי
קשר. תני לילד להתחיל, והוא כנראה יתחיל משהו שבלוני “פעם היה ילד בן חמש”. אז
את ממשיכה – “ופתאום הוא גילה שבעצם הוא בן שבע”. כמה שיותר לא הגיוני, יותר
טוב. ואז הילד צריך להתמודד עם המציאות הזו…
מאמינה שיש עוד רעיונות, זה מה שעלה לי עכשיו.
אמור להיות גם כרטיסים או משחקים בשביל זה, אבל לא עולה לי עכשיו רעיון מסוים.

[רחלי ש]

אפשר גם לעבוד דרך פיתוח הבעה בע”פ ובכתב, פתרון בעיות, המצאת המשך למשפט ואח”כ סיפור, אפיו דמויות וכו’..

אם תרצי אוכל לשלוח לך חוברת עבודה על פיתוח הבעה, היא אמנם מתאימה לכיתה ג’ אבל תוכלי לקבל השראות (תשלחי לי הודעה אישית)

השתמשתי בה לתלמידה עם הרחבות וכו’… וראיתי שמאוד עזר

אפשר גם לתמלל סרטונים בלי מילים (פינגו וכו’…)

וסתם לעשות המון עבודה עם ספרים בלי לספר את הסיפור עצמו אלא על המסביב לדבורה בנדיקט יש ספרים מעולים וגם בספרים שרחלי דוד מציירת יש המון רקע שאפשר להרחיב

יש גם קלינאיות תקשורת שמתמחות בנושא, אני עצמי מאוד נעזרתי עם אחד הילדים

[ש ח h]

אשמח לקבל חוברת

מה המייל שלך?

[הדסה ש]

שווה לבדוק מול קלינאית תקשורת על מה זה יושב, או בהתפתחות הילד.

יעזור לך להתמקד.

[ש ח h]

גם את וגם רחל כתבה – קלינאית תקשורת

אשמח להבין איך זה קשור?

[רחלי ש]

קלינאית תקשורת עוסקת לא רק בתחום השפתי הלשוני אלא בכל מיומניות התקשרות: פיתוח והרחבה של יכולות הבעה, הבנת סמלים, רמזים וכו’, יכולת להביע ולהבין הקשרים וסיפורים, מיומנויות שיח כמו אילמות סלקטיבית ועוד

אני לא ממש מבינה בעניין, זה מה שנחשפתי לאור טיפולים בילדים הפרטיים שלי

אבל חשוב מישהי טובה שמתמחה בזה…

[ory]

לגבי קלינאית תקשורת. כדאי ללכת לקלינאית שעובדת עם ילדי תקשורת ASD שהרבה פעמים מתאפיינים בקיבעון מחשבתי וקבעון באופן כללי. הרבה פעמים זה נובע מסוג ש חרדה.

אם תחשבי על עצמיך בזמן שאת רגוע הרבה יותר קל לך להתגמש ולחשוב על רעיונות חדשים אבל כשנמצאים תחת סטרס-לחץ קשה לעשות שינויים ואז נשענים על דברים מוכרים. זה יכול לנבוע גם ממקום של ויסות חושי-אם כל דבר מציף אותי חושית מידי, אז אני מעדיף להשאר עם הבגד המוכר שאני יודע כבר איך הוא מרגיש, או לאכול את אותו מאכל כי אני כבר יודע איך הוא טועים וקשה לי לגוון למשהו אחר כי אני נורא רגיש וגם אם כולם אומרים לי שזה טעים ואותו דבר לי זה לא מרגיש ככה וכדו’

לכן הייתי ממליצה ללכת או לקלנאית תקשורת או למרפאה בעיסוק (תלוי על מה זה נופל יותר הקבעון, מחשבתי או פיזי יותר, למרות שהחושי משפיע גם על המחשבתי כי אם אני לא מעיז לנסות דברים חדשים אז אני לא מתנסה וממליא אין לי רעיון ואז ממילא אני לא מתפתח ויש לי חרדה לנסות דברים חדשים…)

והמטפלת תעזור לראות ממה נובע הקבעון ותוכל לעבוד ותת כלים לעבודה בבית.

בנתיים כמו שאמרו פה אפשר לעשות תיווכים של “גם וגם” או הכנה מראש לפני שינוי, מתן בחירה ולראות האם זה עוזר.

בהצלחה רבה!!

[ory]

קלינאית או מרפאה שעובדת עם ילדי תקשורת בתפקוד גבוה!

[שרה ט]

ממליצה לבדוק טיפול אצל מומחה בASD , קיבעון מחשבתי הוא פעמים רבות נקודת אזהרה, ואז דרך הטיפול והעזרה לילד שונה, וזה הגיל הקריטי לאבחון וטיפול יעיל.

[איטה אימר]

יש לי משחק קלפים “ילדים מרגישים”, שיש שם סיטואציות שונות מחיי היומיום – מה אני מרגיש ומה עוזר לי להתמודד.

מוזמנת להתרשם http://aita.ravpage.co.il/klafim

לפרטים 0583257250 או במייל – *** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***

aita.ravpage.co.il

Just a moment...

Just a moment...

[estygreenwald]

הרבה יותר נשמע שזה קשור למרפאה בעיסוק, זה נשמע עוד לפני קושי בגמישות ברמת חשיבה כמו שקלינאית תקשורת עובדת , אלא ברמה הטכנית של חרדה לחשיפה לעולם- קושי בויסות חושי.

נכון של-asd יש את המאפיינים האלה אבל בדרך כלל מגיע עם עוד דברים, יצא לי להכיר הרבה ילדים כאלה כמו חזרתיות, תקיעות, קושי בתקשורת גם עם הקרובים ופה את אומרת שזה במפגש עם ילדים חדשים דווקא.

יש הרבה ילדים עם קיבעון וזה יכול לשבת על כל מיני דברים- רגשי, לקויות למידה, תקשורת..

ממש מומלץ לבדוק אצל מרפאה בעיסוק זה יכול לפתור את כל הבעיה.

[ריקי שפיצר]

גם התכנית שלי שלי לילדים עובדים על הקבעון המחשבתי מול חברים.

8329974 שטרודל ג’ימייל וכו’