קריאה

[א. א]

מנסיון רב שלי עם ילדים הלומדים בלשון הקודש

אם כפי שהבנתי הוא עדיין בשלב רכישת הקריאה בחיידר

בד”כ זה בהמשך מסתדר ואין צורך לתקן אותו

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

שלום דינה,

מאוד תלוי לאיזה חיידר את שולחת את הבן שלך.

יש חיידרים שזה ממש חשוב להם וממשיכים בלשון הקודש ואפילו מחייבים.

ויש חיידרים שקוראים בלשון הקודש רק בתפילה.

תבדקי מה הדרישות ותפעלי בהתאם.

בהצלחה!

[דינה יודלביץ]

שלום

כנראה השאלה שלי לא הייתה מספיק ברורה

בחיידר של הבן שלי קוראים בלשון הקודש בלבד, וכך הוא אכן קורא

השאלה שלי הייתה איך להתייחס לשגיאות שיש לו בשטף הקריאה כמו שהדגמתי

שנובעות פשוט מזה שעדיין לא למד את כל הכללים כי הרבה עדיין מסביר על הצירה..

או שכן חשוב שאסביר לו בדיוק מתי שווא נח ומתי נע ואיך קוראים חטף פתח

ע”מ שלא יקבל הרגל לא נכון

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

איך הוא נחשף לטקסט עם תנועות שהוא לא למד?

[דינה יודלביץ]

לימדתי אותו …

אבל לא ירדתי לכללים מדי מפורטים

[ר. טייך]

דינה אני מורה רגילה ולא לקריאה אבל כאשת רבה לקריאה אני יכולה לענות לך מנק’ מבטי :

אם ב”ה הילד שלך חזק ואין לו שום בעיה נראית לעין אין שום טעם שתרוצי איתו סתם

תדמיני מה עובר עליו בחיידר שעמום !!!! כולם לומדים והוא כבר יודע , יש לנו כהורים רצון שהילדים יצליחו

אני אישית חושבת שזה השתדלות יתר…. (בעלי אישית לא מרשה ללמד את הבנות שלי מעבר רק לפי הקצב הנלמד )

לגבי הקריאה השגויה – זה אכן בעיה כי בד”כ לומדים את כל החטפים ממש בסוף והטעויות השתרשו לו עד אז

יש כאן יותר מבינות ממני שתעזורנה לך …

היה לי חשוב להביע את הקול של הצד השני …..

הרבה נחת יהודית !!!!!

[מירי]

רבקי,

כל מילה!

מניסיון 😉

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

רבקי מסכימה איתך מאוד,

ודינה אני ממש ממליצה לך לא להמשיך ללמד אותו.

אין תחליף למקצועיות וניסיון.

[איריס כהן]

בס”ד

שימי לב שחטף פתח באמת קוראים כפתח

אולי התכוונת לחטף קמץ?

[דינה יודלביץ]

אתן צודקות בכל מילה

רק אסביר את הצד שלי:

1. לדעתי, לא משעמם לו . כנראה ראש של ילדים עובד אחרת אבל פשוט לא מפריע לו ללמוד שוב ושוב משהו שהוא כבר יודע

2. לומדים כל תנועה חודש לפחות (ילדים בני 5-4 … לא ממהרים לשום מקום)

3. הילד טען שכל החברים יודעים את כל התנועות , והאמנתי לו

רק אחרי ששמעתי ספור על החבר שאבא שלו שוטר , ועל החבר שלא מתרחץ אףף פעם -הבנתי שהספורים לא חייבים להיות אמינים

😃

תכל’ס זה המצב השאלה מה עושםי כרגע

@IRIS חטף פתח- התווכנתי נגיד הח של שמח – לא קוראים לזה חטף פתח? (דווקא חטף קמץ בשלון הקודש זה אותו דבר כמו קמץ..)

[מירי]

לגבי משעמם / לא משעמם – מאוד תלוי באופי של הילד

יש לי שני אחים, מוכשרים בחסד

אחד היה יושב בשיעורים כ”כ יפה ובפרצוף תמים, שהרב’ה היה בטוח שהוא לא כ”כ מודע למה שקורה בכיתה

והופתע לבחון אותו ולגלות שרמת הידע שלו עולה על כל החברים ביחד

והשני – אחרי ההסבר בפעם הראשונה היה קופץ החוצה מעל השולחן ויוצא מהכיתה מרוב שיעמום (ישבו שם בצורת ח’)

ככה שלא ככ נכון להגיד שילדים לא משתעממים…

[רות רוט]

זו פתח גנובה, לא חטף פתח.
חטף פתח: אֲ – קוראים כמו פתח רגיל.
חטף קמץ קטן: אֳ – קוראים כמו קמץ גדול בלשון הקודש בהגיה האשכנזית. (גם ההגיה
הספרדית היא לשון הקודש, רק ש’גנבו’ אותה לעברית ולכן בטעות אנחנו לא מכנים את
זה כך…)
פתח גנובה – כמו במילה שמחַ.
קצת על פתח גנובה: מדובר בעצם בח’ שהיתה אמורה להיות בשוא. היא גרונית, ולכן
לפניה צריך צליל A (פתח), נתווספה א’ פתוחה (עם פתח) וירטואלית, שרק שומעים
אותה. הח’ ‘גנבה’ את הפתח מבחינה ויזואלית, ולכן הפתח גנובה. כך שמציירים רק
פתח, אבל קוראים כאילו יש א’ בפתח+ח’ שוואית. (וכנ”ל ב-ע’ וב-ה’ מופקת. כל
פעם שאני מלמדת את גיזרת ל”ג אני מדגישה לבנות את ההגיה הנכונה של המילה
הגיעֲ ודומותיה. לדעתי, חשוב בשביל התפילה. וגם בשביל הידע הכללי… אם את
מורה לדקדוק, יש לי עוד מה להרחיב בנושא הקנית הגזרות הגרוניות).