תלמידה עם אילמות סלקטיבית

[פצצת אנרגיות (כבי)]

תתני לה שווי בכיתה תאמיני בה

תנסי לראות מה טוב בה

ותחמיאי לה על זה המון

[א.ג – תוכן. עיצוב. אומנות.]

מסכימה איתי שקשה להחמיא לבת שאת לא מצליחה לראות בה המון? את רואה אצילות, את רואה עדינות, אבל היא לא תשמח לשמוע את זה. היא רוצה לפרץ החוצה, לא להיחתם לנצח בתואר העדינה של השכונה!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

ממש לא תתחילי להחמיא לה על הדברים הקטנים כמו וואו איך את מקשיבה יפה לא היה לי ילדה כמוך מאז לימדתי פה או וואו אני כל הזמן עוקבת אחרת ומתפלאת מהעדינות ואצילות שלך

תחשבי בראש גדול מה יכול להיות ולאט לאט שתתמקדי בטוב תמצאי עוד ועוד בעזרת ד’

והכי חשוב התפילות הם פועלות הכי הרבה

[פצצת אנרגיות (כבי)]

המלצות לעידוד השתתפות תלמידה שקטה בכיתה

התנהגותה של התלמידה מעוררת הבנה וחמלה. נראה שהיא ילדה רגישה ואינטליגנטית, אך מתקשה להשתלב חברתית ולקחת חלק פעיל בכיתה. למרות גילה הצעיר, חשוב לפעול ולעודד אותה לצאת מאזור הנוחות שלה ולהשתלב באופן משמעותי יותר.

הנה מספר המלצות שעשויות לעזור:

1. יצירת קשר אישי: התחילו בשיחות אישיות קצרות עם התלמידה. גלו את תחומי העניין שלה, מה היא אוהבת לעשות, מה גורם לה להרגיש בנוח ומה פחות.

2. בניית אמון: הראו לה שאתם מאמינים בה ובכישוריה. ציינו את חכמתה, יצירתיותה או כל תכונה חיובית אחרת שאתם מבחינים בה.

3. מתן במה: אפשרו לה להציג את עצמה ואת כישוריה בפני הכיתה. ניתן לעשות זאת באמצעות משימות קצרות, הצגות, או אפילו ניהול חלק מהשיעור.

4. פעילויות חברתיות קטנות: עודדו אותה להשתתף בפעילויות חברתיות קטנות במסגרת הכיתה. ניתן לחלק אותה לקבוצות קטנות יחד עם תלמידים אחרים, או לארגן פעילויות משותפות כמו משחקי חברה או יצירה.

5. שיתוף פעולה: עודדו שיתוף פעולה בין התלמידה לבין תלמידים אחרים בעבודות קבוצתיות.

6. גישור חברתי: במידת הצורך, ניתן לערב תלמידים אחרים בתהליך גישור חברתי. שתפו אותם ברצון לעזור לתלמידה להשתלב, ותנו להם הזדמנות להכיר אותה טוב יותר.

7. תקשורת עם ההורים: שמרו על קשר פתוח ושוטף עם ההורים. שתפו אותם בתהליך וביקש מהם לשתף פעולה בבית.

חשוב לזכור: שינוי התנהגותי עשוי לקחת זמן. גלו סבלנות, עקביות, וחיזוקים חיוביים לאורך כל הדרך.

טיפ נוסף: ניתן להתייעץ עם יועצת חינוכית או פסיכולוגית בית הספר לקבלת הדרכה ספציפית יותר.

בהצלחה!

[א ק]

אילמות סלקטיבית זו לא הגדרה קצת מרחיקת לכת למה שמתואר פה?

לפי מה שאני קראתי, אילמות סלקטיבית זהו מצב שבנ”א לא מצליח בכלל לדבר במסגרות מסוימות…

יש משהו קצת מפחיד בקטלוג הזה, בלי סתירה לזה שהילדה צריכה עזרה

[א.ג – תוכן. עיצוב. אומנות.]

את צודקת. לכן כתבתי שאני מקווה שאני מדייקת, ממש לא משוכנעת שדווקא זו ההגדרה, אם כי מה שאת מגדירה- ממש תואם…היא ממש לא מדברת במסגרות מסויימות, קרי: בכיתה, מול מורות, ועם החברות. וכן, מדברת בשיא במסגרות אחרות- כמו הבית והמשפחה..

[איטה אימר]

מתן במה –

במקרה הזה, צריך לדעתי להתמקד בדברים שפחות דורשים דיבור, בהתחלה.

אולי לארגן עיתון כיתתי, אולי להביא כיבוד מיוחד לערב כיתה וכו’..

[אושרת ישראלי]

יש אבחון מיוחד לאילמות סלקטיבית (כי זה יושב על טראומה,לא נולדים עם זה אלא אם כן זה טראומה מתקופת העוברות)

מומלץ לשלוח אותה לאבחון הזה

כי אז הטיפול הוא שונ לחלוטין

(חדר סנוזלן,תרפיה במוזיקה בכלי נשיפה וכו)

מומחית לאבחון וטיפול בתחום זו רויטל מדר מביתר עילית

[עמליה]

מכירה אישית כזו אשה, שהתיאור הזה מתאים לה בדיוק,וכן היתה לה אלמו ת סלקטיבית בגילאי הגן, אבל היא לא טופלה בתור ילדה, וגדלה עם זה, וזה באמת יצר לה בעיות בהתמודדות בתקשורת עם אנשים,

אבל!! ב”ה היא עשתה טיפולים רגשיים, וגם נעזרה בקלינאית, אמנם זה לקח קצת זמן ,אבל עם סבלנות זה השתנה מקצה לקצה, היום היא מדברת ומעבירה הרצאות… לא להאמין

[פצצת אנרגיות (כבי)]

תקשיבי לפי מה שאת כותבת היא כן מתקשרת אבל חלש

אז בעיקרון זה לא אילמות סלקטיבית כי בה לא מתקשרים בכלל

לפי מה שאני מבינה זה אחת שחסר לה קצת את המקום שלה

וצריך לתת לה המון יחס לעשות תוכנית ולתת לה תפקיד

ולפעמים לא תרצה לתקיד אז כל דבר קטן שתעשה להגיד וואו וכמה שבדיוק אנחנו צריכות את זה

ולנסות לחפש את הדברים הטובים שלה ולהחמיא לה המון עליהם לשים עליהם את הדגש

בעיקרון אילמות סלקטיבית זה זה

אילמות סלקטיבית: הבנה מעמיקה

אילמות סלקטיבית (Selective Mutism) היא הפרעת חרדה המאופיינת בכישלון עקבי לדבר במצבים חברתיים מסוימים, למרות יכולת תקשורת תקינה בסביבות אחרות.

ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית עשויים להימנע מדיבור בבית הספר, בגן הילדים, או במקומות ציבוריים אחרים, אך ידברו באופן חופשי בבית או עם בני משפחה קרובים.

הנה כמה מהמאפיינים העיקריים של אילמות סלקטיבית:

[הבית למורה הפרטית]

לדעתי, יתכן שכן מדובר באילמות סלקטיבית. המורה תיארה: גם עם החברות שקט
מוחלט, כשאני קוראת לה בשיעור לענות תשובה אני חייבת להתקרב כדי לשמוע.
כלומר, עם המורה היא מדברת מאוד בשקט, עם החברות – בכלל לא.
אם אכן כך, יתכן שמדובר באילמות סלקטיבית. הסלקטיביות יכולה בהחלט להיות גם
מול דמויות ולא רק מול סביבה.
אמנם, אם היא אכן מדברת גם עם החברות מאוד בשקט – מדובר במשהו אחר.
כפי שנאמר, אילמות סלקטיבית היא תוצאה של טראומה ואולי גם הפרעת חרדה, ויש
לטפל בה בהתאם. במסגרת כיתתית אין אפשרות לטפל, אבל אפשר בהחלט ליצור סביבה
תומכת מבחינה רגשית.
סביבה תומכת כוללת: אהבה, אמון, כבוד.
אהבה – הרצון שיהיה לילד טוב. טוב אמיתי, לא כיף!
אמון – בו עצמו (ולא ביכולותיו!) בתור אדם שהגיע לעולם הזה כדי לעבור מסלול
חיים מסוים, והוא קיבל את כל מה שהוא צריך כדי לעבור אותו,
כבוד – כלפיו בעצם היותו יציר כפיו של הבורא (ללא קשר ליכולותיו ולמצבו הרגשי,
מנטלי, קוגנטיבי) –
כשיש את כל אלה מצד הסביבה,
יש את התמיכה הרגשית.
ושדרים כאלה עוברים גם בלי מילים.
ליתר דיוק, בעיקר בלי מילים.