או לא!

[ה]

לדעתי הפתרון הוא אם כל דיון שלא מתאים – ימחק מיידית.

זה לא יעזור כל ההסברים והדיונים..

[חיה אלטמן]

הפתרון שאת מציעה @hhhhh הוא בשום אופן לא פתרון כל עוד אין קריטריונים ברורים ומוחלטים מה ראוי להתפרסם ומה לא.

ואני לא חושבת שאפשר לקבוע קריטריונים כאלו, כי אם היה אפשר הם היו נקבעים מזמן.

כרגע העניין די מעורפל, וגם בקרב אילו שמבינות באמת בכתיבה אין תמימות דעים בקשר לקטעים מסוימים, וכשזב המצב אין מה לצפות שהקהל יבין את זה מעצמו.

ולא שהמצב הזה לא מתסכל אותי, אבל אני לא רואה שום סיכוי לשנות אותו, וסליחה על הפסימיות. משתדלת להנות ממה שיש וממליצה לכולן לנהוג כמוני.

[ה]

עדיין יש מספיק דיונים שיכולים להימחק ללא פקפוק,

כל מה שלא קשור בשום צורה לכתיבה רצינית,

כל מה שמכיל תוכן בעייתי

יש הרבה מאוד כאלו

[תמי אפשטיין]

שושי, כמנהלת הקהילה תרשי לי להזכיר את מטרת הפורום:

הוא אינו פורום שיתופי! הוא לא!!

המטרה היא להתמקצע בכתיבה, ללמוד לעומק את הסודות שמובילים לכתיבה איכותית.

אחת האפשרויות החזקות הוא ניתוח וביקורת של טקסט. מה טוב בו, מה פחות ומה יכול להשביח אותו. זה הופך את הלמידה לאפקטיבית.

לצערי, מדי הרבה טועות וסבורות שזה פורום שיתופי להיגוג. אז הוא לא, ואני אומרת זאת בפעם השלישית.

הדרך האפקטיבית למגר את התופעה הזו הוא לנתח ולהבחין שאין מה לנתח 😐

וזו בעיה. קשה.

[ת. עקבי]

יש כללים, כמדומני.

על כל כמה שורות שמתחרזות: שירים – אמורים להיות שירים. לא מתפרצים ויורים על ההורים, על מחנכים וגבולות. ואם לא חרוזים – אז לפחות שיהיה מקצב נורמאלי ולא

חיתוך

של

כל שורה

כדי להצדיק

פה

את המטרה

שמביעות מסר: אין בעיה במסר או באי-מסר. יש בעיה כשהמסר לא תואם לראיית קדם.

שנותנות תובנה: כנ”ל

שנכתבו לאחר מחשבה: גם החיתוך שכתבתי היה לאחר מחשבה, האמת. הידיים שלי לא מדלגות על המקלדת סתם. ועדין – הוא לא שיר…

בואו ניתן להנהלה לנהל את הקהילה ולא לכל אחת ואחת. ההנהלה רוצה בטובת קידום הפורום, מה שלא מתאפשר עקב ניסיונות שבים וחוזרים לכבוש אותו לטובת אחרים.

וזהו, סיימתי את דבריי לדיון זה ולדיונים דומים בכלל. נשבר לי.

[ת.]

שושי, אולי תעזור לך ההתמודדות שלי עם הסוגיה המטרידה הזאת:

פשוט להגיב למה שראוי בעינייך לתגובה,

ולא להגיב למה שלא.

יש מושג שנקרא “חיזוקים חיוביים”,

כשאנחנו מגיבות, גם תגובה מבקרת או שלילית, אנחנו מחזקות את הדיון, גם אם הכוונה שלנו היא להוקיע אותו.

כשאנחנו מתעלמות, אנחנו מאפשרות לדיוניים פוריים ומקצועיים יותר להתפתח.

בקצרה: מה שמשקים- צומח.

[ה]

הבעיה שלא חסר כאן לצערינו הרבה שיגיבו בוואו, מרגש, לכל מה שרק נכתב..

[יעל דוד-עוצמה של הפקה]

אני יכולה להגיד שבאמת בתור כותבת מיקצועית הפסקתי להתעניין פה בקהילה, וזה ממש חבל!,
אני חושבת שלכתוב הגיגים יש מחברת,
מי שרוצה יש קבוצות של נערות יורת ששם כל אחת כותבת הגיגים, אני חושבת שצריך לחוקק פה כמה כללי ברזל לדוג’:

אני לא מחוקקת שום דבר רק מציעה כמה כללים למען הסדר הטוב!
1. בדקי פעמיים לפחות לפני שאת שולחת משהו האם את בטוחה שאת רוצה שכולן תיראנה את רגשותייך?!
2. חשבי האם כל נשות הקילה תשמחנה לקרוא את מה שאת שולחת?!
3. האם הן תתרמנה ממה ששלחת, או שהן תרגשנה שהן בזבזו דקה מחייהן על משהו שטותי(סליחה על כינוי)

[מרים סולובייציק]

לפעמים אין מה להגיב.

ואם כן, אפשר להגיב בשתיקה רועמת.

תארו לעצמכן שמישהי מעלה “שיר”,

ואף אחת לא מגיבה לה,

היא תפסיק להעלות כאלה “שירים”.

(במרכאות, כי הם לא שירים)

[נועה Noa]

הכלל השלישי לא כ”כ רלוונטי
אף אחד שכותבת לא חושבת בד”כ שהיא כותבת משהו שטותי.
אלא אם היא באה בכוונה תחילה לעורר פה דובים ולהפיח חיים בפורום הזה☺

[sarabar]

שלום חברות,

אם יורשה לי להציג את הצד השני,
אני מבינה את התסכול, אבל בכ”ז חושבת שיש משהו לא הוגן בגישה הקרבית כאן.

יש כאן בהכרח גם חברות פחות מקצועיות, מאחר וזה פורום פתוח.

מי שכאן- לכאורה מעוניינת להיתרם גם מ”חכמת ההמונים”, בנוסף על התגובות המקצועיות יותר.

(בפרט לאור העובדה, שקיים גם פורום מקצועי סגור במקביל)

כמו שצויין כאן כבר-

ההנהלה אחראית על הסינון המקצועי והרוחני,

ואם תוכן מסויים לא מוצא חן בעינייך את יכולה תמיד להתעלם ממנו,

כך שאין באמת הצדקה לכתיבת ביקורת דווקא מהסוג המקטין או המזלזל!

(קחנה בחשבון- חוסר המקצועיות/ ההבנה מגיע ב”שוגג” ולא ב”מזיד”, קבלנה אותו בהבנה בבקשה… 😉)

[שרה לרנר]

בפורום אולפן וסאונד, זה הגיוני שמישהי תעלה הקלטה שהקליטה את עצמה שרה בנגן, כדי לקבל עליו תגובות?

בפורום גרפיקה, הגיוני שמישהי תעלה עיצוב שעיצבה בוורד, עם כמה תמונות אחת ליד השניה?

אז למה בפורום כתיבה כן?

ודאי שיש מקום למתחילות. אבל למתחילות בתחום הכתיבה הספרותית המקצועית, לא סתם למי שמצאה בבית עט ודף.

[תמר זיו]

שרה לרנר, בדיוק הייתי באמצע לכתוב משהו בסגנון… תפסת לי את המילים.
מסכימה עם כל מילה.
ובאופן אישי, אני חושבת שרמת הקהילה נמדדת בתגובות לשיתופים ולא בשיתופים עצמם.
כל מי שהיא פחות מקצועית – ויש הרבה כאלה, בהחלט, ויש להן כאן מקום –
תעלי שיתופים שלך, בשמחה.
אל תגיבי לשיתופים של חברות אחרות! אם אין לך איך להעלות את הרמה המקצועית
שלהן.
יש כאן מקצועניות רבות שרוצות ומעוניינות לסייע ולתרום, אבל כשעל כל הערה
/תגובה מנתחת יש תגובות מסוג – – –
שמוכיחות שהכותבת אינה מקצועית (והיא גם מודה בזה, פעמים רבות)
זה קצת מוריד את החשק להגיב תגובה מקצועית.
ומעבר לזה, יש גם כללים טכניים באמת, של רמת כתיבה.
תגובות מסוג: שיואאאווו
או מסוג מקלדת מקולקלת
(מדהיםםםםםםםם באמתתתתתתתתתתתתתת לגמריייייייייייייייייי
יוהווווווווווווווווווווווווווווווווו
וגם )))))))))))))) כי אם המקלדת מקולקלת, למה זה יוצא תמיד על האות האחרונה?
אולי מי שהתקלקל זה היד שהקלידה?
אני רק שאלה)
מורידות מאוד את הרמה.
אז בואי, תביעי את הערכתך, בשמחה. אבל באמת. בלי ת’ נוספת.

[sarabar]

אני לא רואה כאן מענה לעצם הטענה.
יש טייטל רשמי לפורום הזה של פורום פתוח, ולכן אני חושבת שלא אמור להיות כאן אקלים מאיים או ביקורתי מידי.

[שרה לרנר]

לא קוראים לפורום “פורום פתוח”, אלא “פורום כתיבה ספרותית”.

במקרה הוא גם פתוח, כמו פורום עיצוב גרפי וסאונד ואדריכלות וחשבונאות.

כל אלו הם פורומים פתוחים, אבל זה בהחלט לא הטייטל שלהם. הטענה שלי עונה בדיוק על זה – העובדה שהפורום פתוח, לא אמורה להעיד שאין לו מטרה מקצועית.

[sarabar]

התכוונתי לעובדה שהפורום הזה הוא פתוח, בניגוד לפורום הסגור.
מותר ורצוי שהוא יהיה גם כן מקצועי, אבל זה לא נראה לי הוגן לתת יחס משפיל למי שלא בתקן.

[MIRI K.]

גם לי הפריע כמה תגובות קצת מעליבות

לדעתי כשמישהי מעלה יצירה אני מאמינה שהיא חושבת

שמבחינתה זה הכי מקצועי שיש

מה אשמתה שאחרות לא חושבות ככה

מי שמפריע לה יכולה להתעלם

או לפחות הערות שיעשו בפרטי!

(אולי תגבילו בהעלאת שיר אחד לחודש?)

[שרה לרנר]

כבר ניסו את ההגבלה הזו. לא הלך.

רשמית, זה אכן אחד מכללי הפורום…

[נועה Noa]

דווקא לי לא היה רושם שיש כאלו שמעלות שירים בקצב מוגבר מידי.
אולי לא אחזתי ראש.

בכל מקרה לא חושבת שהסיבה לרמה זה דווקא הכמות…. זה יותר האיכות.
ומסכימה עם אלו שדיברו על התגובות הקצת מזלזלות מידי שיש לפעמים.
אפשר להגיב בקרירות ובמקצועיות, אולי באסרטיביות, או לא להגיב בכלל (שזה דווקא דרך יעילה),
אבל לזלזל? ללעוג? לקחת מילים ולהפוך אותם לציניות אחת גדולה? ועוד מעל במה?

[cohenbatya]

אני רק מזכירה שכתוב למעלה:

כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת…

[שרה לרנר]

והנה הטייטל של קדם:

קהילה דיגיטלית מקצועית.

מקצועית, רבותיי. מקצועית.

[אתי אדלר]

כבר נתקלתי בגרפיקה בעיצובים בקנווה שביקשו עליהם חוות דעת. וקיבלו באהדה ובכיף והאוירה בפורום נחמדה ומקבלת.

נכון יש כאן רמה מקצועית של ציבור חובבי המילה הכתובה מצד העט/ מקלדת או מצד המודפסת.

אך עדיין השפה הבוטה שיש כאן משפיעה לא לטובה ובלשון המעטה.

יש כאן הרבה שהן בגדר עדיין לא מקצועיות. ויש הרבה שהן בגדר קהל הקוראות.

אם תרצו רק ניתוח ספרותי של מקצועניות בתחום- ובלי להתחשב בקהל היעד שלכם מקום השיתוף הוא בקהילה הסגורה. הפורום כאן הוא גם לקהל היעד לפי המשתמע מתת הכותרת- אם כבר נמצאים בקהילה שכותבת צריך לדעת גם לקרוא. וכן למתחילות שמעונינות לקבל פידבק של קבוצת ביקורת לא ביקורתית- כלומר עדיין לא שמה אותה בפינה של זה ראוי או לא ראוי להכתב עפ”י כללי הסיפורת/ שירה/ פרוזה וכד’/. בעז”ה הן תשתפשפנה והערות בונות של המקצועיות בקהילה רק תתרומנה להן. בתנאי שיכתבו בשפה נעימה כמו שהן יודעות לבטא בכתב ולא רק משתלחת ותוקפנית.

אני מרשה לעצמי בעקבות השרשור הזה וכמה שרשורים קודמים שנראה שהנושא צף ועולה כל הזמן:

האם יש כאן אולי צרות עין של העוסקות בתחום ומשקיעות הרבה בשביל להתפרנס מכך? הן פתאום רואות שקהל יכול לאהוב עוד סגנונות שעם קצת שיוף ולמידה יוציאו קולגות חדשות לתחום?

סליחה שהתערבתי… אני חובבת כתיבה למגירה, לא התמקצעתי ואני כאן כדי לעשות זאת ולא להתמקצע עד הסוף. כי יש לי מטרות אחרות קודמות בחיים. אני פשוט רוצה את זה לנפש שלי.

כמוני יש עוד אל תמנעו מחברות לכתוב בלשונכן המושחזת

[חיה אלטמן]

רוצה רק להתיחס להשערה האחרונה שהעלית,

אני לא יודעת אם לצחוק אן לבכות

את באמת חושבת שמישהי שכבר הוציאה כמה ספרים ועוסקת בכתיבה כמקצוע תרגיש מאוימת מאיזו נערה בת 17 ששפכה את ליבה וקיבלה כאן כמה מחמאות?

אם כבר הייתי אומרת שבגלל שהן עוסקות בתחום, אכפת להן כל כך על הרמה הירודה של שוק הכתיבה היום, וזה מה שגורם להן לצאת בכזו צורה על מי שמעלה קטעים רדודים.

אני לא עוסקת בתחום הכתיבה באופן רשמי אבל יכולה להבין בהחלט כאלו שזה המקצוע שלהן ורואות איך הקהל פשוט לא מעריך מקצועיות.

אני מתנצלת אם התגובה שלי יצאה מושחזת או ביקורתית, זו לא הכוונה שלי וזה ממש לא אישי נגדך

[מרים ג]

מסכימה עם הרבה ממה שכתבת. אבל צרות עין… אהם, פחות נראה לי הכיוון.

יש בנות שבאמת מתוסכלות מהרמה של חלק מהחומרים כאן, טקסטים ש איך נגיד? פחות מעוררי חשש ממתחרות.

[cohenbatya]

אכן

כיום השוק קשוח יתכן וזאת התוצאה…

[cohenbatya]

קודם כל אנחנו יהודים אחר כך אנחנו כותבים

[שושי ו.]

יש מצב שיש כאן כאלה שחושבות שהתכוונתי אליהן בעוד שלמעשה לא זו היתה כוונתי.

אני מתכוונת לבנות שכותבות שיר לא ברור, בלי רעיון, בלי מסר

גיבובי מילים

ומעלות לפורום כיצירת ביכורים.

תכבדנה את עצמכן ואם לא אז לפחות את הקהל!

כיבסתי,

ניקיתי,

אמרתי די!

נמאס לי,

רציתי,

לישון ודי!

פשוט מאלף!!! מושלם!!! מהמם!!

עושה לי תחושה שהמגיבות כאן הן בערך בנות 14 +-

[שושי ו.]

וואו

אז כמובן קיבלתי הרבה שטיפות וגם באישי

תרשו לי להציע מתווה הפוך?

אולי נקבע שכל אחת שרוצה

מעלה פעם בשבוע או יותר

קטע כתוב (ומוטב שלא שיר)

לניתוח של כולן

זה יכול להיות קטע קצר שהיא כתבה

ואפילו קטע מספר.

מה אומרות???

אולי נבחר יום קבוע שבו מישהי תעלה.

[מירי]

אני מציעה שאם מישהי כותבת משהו לא לעניין, ההנהלה תפנה אליה באישי, תסביר לה למה זה לא טוב, ואם היא מחליטה לנעול את הדיון- תסביר לה גם באישי. זה יכול להיות בתוספת מחמאה אפילו, אבל כך וכך..

כשפונים למישהי באישי, זה לא מעליב ויוצר הבנה.

[תמי אפשטיין]

שלום לשרי, אתי, מירי וכולן.

אני ההנהלה 🙂

המיואשת, המתוסכלת, המבולבלת, ה—

מרשות לי להעביר את הכדור אליכן? איך לדעתכן ניתן לאכוף את הכללים? הם כתובים באופן בולט וברור. משום מה לא מועיל. לכו תספרו שעל כל כלל שנכתב – נמחקו שניים. הכל מתוך כבוד ורצון להיטיב.

עם כל הכבוד, אני לא עובדת בניקיון הפורום ואין לי את כל היום לפנות באישי לכל אחת ואחת. יש כאן קבוצה (ולא, לא של קנאיות וצרות עין, למרות שיש המתיימרות לחשוב כך) שמתוסכלת מהשיח ומנסה להחזיר אותו לפסים מקצועיים. לא בהצלחה.

יתכן ויש מקום לתגובות יותר סבלניות, אבל הקצב בו נפתחים שרשורים שדורשים סבלנות – הופך את האתגר למורכב.

ולמי שהדגימה מהשרשור בפורום גרפיקה שעובדת בקנבה:

א. מדובר על ביצועים מעבר לסטנדרט

ב. מדובר על מישהי שעוסקת בפועל בעיצוב מודעות

אז מה המקום להשוואה?

ונדלג על תגובות מאד לא יפות שאני מקבלת באישי מכל מי שלא בא לה בעין התגובה שלי או שנעלתי את השרשור שפתחה.

באמת, כבדנה את עצמכן, או לפחות את מקמוכן…

[מירי]

דבר ראשון- כללי הפורום לא הוצגו לכולם, בצורה שתחייב לקרוא אותם.

אני יכולה לומר באופן אישי, שאני התחלתי להעלות את הסיפור שלי אפילו לא ידעתי שצריך אישור קודם מההנהלה..

אז אולי צריך דף עם ניסוח ברור, ולהביא לכולן לחתום, או משהו כזה. גם אם זה מפורסם- לא כולן קוראות את כל מה שמפרסמים פה.

חוץ מזה- אני חושבת שכמות החומרים הלא טובים או לא עונים לכללים, ירד פה מאד מאד בזמן האחרון. פעם ב מעלים לפה שיר לא בסדר, וזה בד”כ על ידי מצטרפות חדשות,

לכן- למה לא במקום להגיב לכל שיר כזה- לשלוח הודעה אישית מכבדת, ותקיפה? לא נראה לי שזה לוקח יותר זמן.

[תמר זיו]

מישהי הגיבה על כך שבקהילה שכותבת צריך לדעת גם לקרוא.
מסכימה מאוד עם המשפט הזה, לשני הכיוונים.
כשאני רואה טקסטים עם בסיס טוב, ואני מנסה להציע הצעות לשפר ולהחמיא, זה בא
באמת ממקום של – בואי ניתן מקום לכוחות טובים להשתפר ולהפוך למצוינים.
אבל לפעמים לפי התגובות מרגיש לי שפגעתי. כי לא היללתי ושיבחתי ואמרתי “יש לך
את זה”.
בתחילת דרכי אמרו לי פעם שביקורת היא מחמאה עצומה. כי היא אומרת: יש כאן משהו
טוב, ואפשר להפוך אותו ליותר טוב.
יש קטעים שאני מרפרפת ואומרת לעצמי: אין כאן אפילו מה להגיב. כי כל המכלול
תקוע ולא לענין. זה פשוט… ס’פאסט נישט (מקווה שאכן כך כותבים את זה).
מישהי מקצועית נותנת ביקורת. היא משתדלת לעשות את זה עם מלוא האמון והעדינות.
במנגינה שמשתמעת ממנה גם מחמאה.
אבל אנחנו מאחורי מקלדת ומחשב. ובצד השני יושבת מישהי עדינה ורגישה, שחוששת
מאוד ומפרשת את התגובה באופן שלילי.
מה אפשר לעשות עם הנתון הזה???
יש הרבה מאוד תגובות שהן “פרווה”, ופתאום יש עליהן כזה עליהום… כאילו הן
פגעו או שחטו מישהי.
היי, תקראי טוב את התגובה! תראי את הניטרליות שלה! היא לא פוגעת, לא פוסלת.
היא רק שאלה, לפעמים.
אז תעני תשובה במקום להיפגע, אולי?
לא מצדיקה ציניות. לא מצדיקה חוסר סבלנות. (אם כי, מסכימה מאוד עם תמי על
הסיבות לחוסר הסובלנות).
ועדיין, עוד יותר לא מצדיקה היעלבות של מתחילות (שנעלבות בשביל האחרות!!!)
שמזכיר את גיל העשרה.
עברנו אותו.
ולגבי צרות העין – מבינה את המבט. וזה נכון שיש תחרות גבוהה בתחום. וגם “כל
אומן שונא את בני אומנותו”.
אבל…
אומן שונא עוד יותר את מי שמציג את עצמו כבן-אומנותו, ובאמת הוא שום דבר.
בתוך העולם המקצועי של הכתיבה יש המון פרגון והדדיות. אני יכולה להגדיר את
עצמי כ”מתחרה” של חלק מהחברות כאן, אבל יש גם שיתופי פעולה פוריים וסיוע זו
לזו.
בגלל צרות עין, כמובן. (זה היה בלשון סגי נהור, אם מישהי לא הבינה).
כל אחת שרוצה באמת להתמקצע, מוזמנת!
ואגב, כעורכת, אחד הסימנים לכותבת מתחילה הוא חוסר נכונות לקבל ביקורת. כשאני
מעירה על משהו שהוא לא נכון, היא “מסבירה” לי.
את ההסברים האלה אני יודעת לבד. הייתי פעם כותבת מתחילה ונעלבתי מעורכות.
את לא צריכה להסביר, את צריכה לשנות. כי לקוראים לא תוכלי להסביר, והם גם לא
ישאלו.
וזו הדרך היחידה לגדול ולהתקדם.

[אלישבע]

נראה לי שמה שבאמת מפריע לי אישית וגם לכול מי שכתבה כאן זה הנושה של ההצפה! למה כול פעם שפותחים את הקהילה צריך ליגלול למתה כדי למצוא חומר שעונה להגדרה של כתיבה טובה. אבל מצד שני באמת יש מקום בקהילה לכותבות שמשפרות את הכתיבה שלהם (לא שאני לא) אז עלה לי איזה רעיון לראש תגידו מה דעתכן. כי לדעתי לא כול שיר ראו לפתוח שרשור נפרד אולי במקום זה יפתחו כמה דיונים שכל אחד מהם יעשוק בשרים של נושא אחר לדוגמה שירים על המלחמה/שרים על גאולה/שרים על קירבת ה’….. וכך לא כל פעם שנפתח את הקהילה נראה את כל שיר שמשהי כתבה בשרשור נפרד והשרים יקבלו את המקום הראי להם. ועוד משהו שלכן הצורה זו ניראת לי רעיון טוב זה שברגע שהשירים מקוטלגים לנושים אי אפשר לעלות כול דבר שעולה בראש.

[נועה Noa]

אהבתי את הרעיון של נושאים.
באמת מרגיש מגוחך לפעמים לפתוח דיון שלם על כמה מילים.
מה שכן, לכמה דיונים של כתיבה איכותית (ולא שירים) מצפים להגיע בשבוע לדוגמא?
כי אז ירדו פה השיתופים דרסטית.
אלא אם כן, תחזורנה לפה כל הכותבות שאמרו פה פעם שברחו. דווקא זה יהיה נחמד.
אני בד”כ לא מגיבה הרבה וגם לא יוצא לי לשתף כמעט. אבל כיף לי מאד לקרוא ניתוחים מעניינים.
אגב, תמר זיו, אני מאד נהנית להיתקל בביקורות שלך ולהתעמק בהן והן בהחלט גם מחמיאות בעיני.
יש כאלו שאמרו לך שלא?

[ליבי .]

אני מציעה לפתוח תת קבוצה שמיועדת למתחילות ולשיתוף שירים עם אופציה לבקשה ללא קבלת ביקורת.

כל מי שרואה את עצמה כמתחילה שמעוניינת לקבל רק פרגון,

כל מי שמעוניינת לקבל הרגשת השתתפות ויחס נעים,

כל מי שרואה את הפורום הפתוח הזה כמקום להעלות בו את הגיגיה ולפרוש את ליבה בפני ההמון (מכבדת את זה. אולי תחת שם אנונימי יש הרגשה חסויה כלשהי)

כל אלו תקבלנה פלטפורמה נפרדת וכל מי שזה מעניין אותה תוכל להיכנס לשם.

כך, תוכל להתנהל קהילה מקצועית שמדרבנת כתיבה ושיח מקצועי על שלל גווניו (ולאו רק שירה)

ועדיין תהיה פתוחה בפני חובבות הכתיבה ולא סגורה רק לכותבות בפועל.

[דבורי הרשלר]

בדיוק אני רוצה להגיב

אבל אני חושבת שהרעיון של ליבי-פתרון!

אני רציתי לכתוב עלי לדוגמא שהיו פעמים שבאמת יצא לי מהשרוול שירים יפים

בעיקר כמו שהחטופים השתחררו

קבלתי תגובות

ונהניתי מעצם הכתיבה

יתכן והדגשתי שזה לא התחום שלי

(למרות שיש לי נטיה, שלא פתחתי- באמת)

😉

בכל מקרה מי שזה לא בטבע שלה -מסתבר תפסיק לשתף

לפחות בכמות

ואילו אני לדוגמא מעלה הרבה תמונות עם כתיבה מחורזת ושם מוציאה את הכשרון הקטן הנוסף:)

בכל מקרה ראו לשים לב

כמו שאחת כתבה שביקורת רצינית -כדאי באישי

זה יכול להיות סוג של הלבנת פנים

למרות שמעלים להערות והארות

ורוצים שהקהילה תתמקצע עוד ועוד…

ומי שאכן מונחת בזה

כמו כל מתחילה היא תשתפר בעז”ה

אבל לפעמים הביקורת מוצאיה את כל החשק

[Sara K]

יש בעיה קטנה לדעתי

ה’גדולות’ פחות שמות פה שיתופי קטעים. זה יותר המתחילות.

מה שגורם באופן ישיר להורדת הרמה

מה אתן חושבות?

כמות השירים האיכותיים שאני רואה פה הוא יחסית נמוך לכל השירים ה’מתחילים’.

אני חושבת שכדי ליצור פורום מקצועי באמת – חובה שיהיה אחוז גבוה של אנשים מקצועיים שמרגישים שגם הם מקבלים ותורמים בפורום .

חשבתי אולי אם היו כאן יותר אתגרי כתיבה (ועדיף כאלו שניתן לדרג) – זה היה מעלה את הרמה

זה היה גורם למקצועיות יותר לחדד את העיפרון ולהראות לנו תוצרים שלהן

יהיה לנו יותר אינדיקציה לשיר טוב

ויהיה לנו כר פורה יותר לדון.

מה דעתכן?