
ארבע שורות וחרוז- אוהבת לחרוז עם תוכן? הכנסי-
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ ארבע שורות וחרוז- אוהבת לחרוז עם תוכן? הכנסי-
-
ארבע שורות וחרוז- אוהבת לחרוז עם תוכן? הכנסי-
פורסם ע"י חיה אלטמן הייטק on 03/03/2025 ב1:52 pmבעקבות הדיון הזה עלה בדעתי רעיון חמוד לאתגר שירה.
הרעיון פשוט: כל שיר בשרשור יהיה בן 4 שורות, כשכולן מסתיימות באותה הברה.
זו הזדמנות נהדרת להביע מסרים פשוטים (וגם עמוקים:) בצורה יצירתית, ולאתגר את מיומנות מציאת החרוזים שלנו.
אז אני הראשונה:
אַל תַּרְאִי לִי מָה עָשִׂיתָ, וְאֵיזוֹ תּוֹצָאָה
אַל תַּרְאִי לִי אֶת שֶׁלָּךְ, וְכַמָּה הִיא נָאָה
כִּי מִשֶּׁלִּי אֲנִי שׁוֹאֶבֶת פִּי כַּמָּה הֲנָאָה
גַּם אִם מַשֶּׁהוּ קְצָת חָסֵר, וְאֵין בָּהּ הַשְׁרָאָה.
טובי ישראלי הגיבה לפני 4 חודשים 22 חברות · 53 תגובות -
53 תגובות
-
ואפשר גם קצרים יותר:
מֵעֹמֶק הַבּוֹר
אוֹ מֵרוּם הַר תָּבוֹר
תָּמִיד יֵשׁ לִזְכֹּר
כִּי גַּם זֶה יַעֲבֹר
-
המעונות מתייקרים אך לא נכנע!!
להתמיד בדרכינו זה לא ימנע!!
עם אהבה ועזרה עדדית נלך הלאה
נשמור על ילדינו זו דרכינו זו גאולה!!
-
אם אדע לאהוב את עצמי
אז אתחבר אל נשמתי
אמצא שלווה בתוכי
ואגשים את ייעודי
-
-
צודקת שצריך גם להעריך!!
אבל חושבת בכל זאת שאהבה עצמית זה הבסיס
אם אני יאהב את עצמי כולל מעלות כולל חסרונות
אז לאט לאט גם הערך העצמי שלי יעלה בלי חשבונות…
-
אהבה עצמית – הכוונה לקבלה – לקבל את עצמי כמו שאני
הערכה – זה להבין שיש לכל אדם ערך עליון – חלק אלוק-ה – שגם אם אני לא מצליחה, מתבלבלת, טועה ומזיקה וכו.. זה לא משנה את הערך שלי.
את צודקת שזה בא ביחד, ברגע שיש הבנה שהערך שלי מוחלט, אני יכולה לקבל את עצמי ולהבין שכך ד’ עשה אותי, ומשם הוא רוצה שאגדל..
-
-
-
ריבוע קטן,<div>
חום, מתוק וטעים
נמס בין פיסות אפורות.
מי השחצן
שחילק אותו לריבועים
שהעז לצייר עליו פרות
</div>
-
מעומק בור ודות*
עומדת לנו לעדות
רואים אנו בחדות
אמת היא היהדות
*בּוֹר [ובהשאלה] מְקוֹם שֵׁפֶל וְצָרָה.
“וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּת” (זמירות לשבת)
-
גל ועוד גל
את רעהו עוקף
כחול השמים
בו משתקף.
הים את גבו
מנמיך וזוקף. -
-
נראה לי האתגר היה דווקא ארבע שורות ודווקא אותו חרוז לכל השורות, לא?
מנסה את מזלי:
‘אני ערבה חבוטה
או אולי סמרטוטה’
כך מרגישה גברת מרוטה
שרוצה – פשוט (?) – מיטה! -
שמש זורחת, ציפורים נודדות
בית-עבודה, ילדים, ילדות
בתוך השגרה עליות, ירידות
מעוררות אותנו לזכור – להודות!
-
מחפשת רגעי שקט, רק אני לבדי,
טרדות ומרוץ מרעישים לידי
חורצים לשונם, לועגים לאידי
אנחנו השולטים פה, תתמודדי!
—
תרה מנוחה באופן תמידי
שלווה עמוקה, רוגע בלעדי
כשהכל כה תוסס, ודורש במיידי ,
קיים מן כזה מוצר ייחודי?
-
וְאוּלַי כְּשֶׁתִּזְכִּי וְתִתְגַּשֵּׁם מִשְׁאַלְתֵּךְ
פִּתְאוֹם לֹא תָּבִינִי מָה, מִי וְאֵיךְ
אוּלַי זֶה יַרְגִּישׁ לָךְ מְעַט מְדַכְדֵּךְ
מֵעֹמֶס -לִהְיוֹת פִּתְאוֹם לְבַדֵּךְ
-
בְּקִצּוּר, בְּקִצּוּר, הַסּוֹד הוּא אִזּוּן
לֹא שָׁקֵט מִדַּי, כֵּן עֹמֶס מָתוּן
לֹא תֹּהוּ וָבֹהוּ, וְלֹא סוּפֶּר אִרְגּוּן
הַכֹּל תָּלוּי בָּעִנְיָן, תּוֹאֵם מַצָּב וְתִזְמוּן
-
-
-
אולי מישהי תוכל להסביר
למה את קדם אני פותחת תדיר
את העניין צריך מהר להסדיר
כי נוצר במשרד עומס כביר
-
אֲנִי יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר בְּשִׂמְחָה
כִּי זוֹהִי בְּעָיָה נְפוֹצָה וּסְבוּכָה,
דַּוְקָא כְּשֶׁרַבָּה וּגְדֵלָה הַמְּלָאכָה-
אֲנַחְנוּ נוֹקְטִים בְּאַקְט שֶׁל בְּרִיחָה
-
בֵּין שְׁלַל עֲרֵמוֹת מִגְדָּנוֹת
לִיצִירָה שֶׁל מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת
כְּשֶׁלְּצִדִּי מֻנָּחוֹת מַעֲדַנּוֹת
חוֹלֶמֶת עַל מַתָּנוֹת…
-
יוֹשֶׁבֶת מוּל הַמָּסָךְ
רַעֲיוֹנוֹת עוֹבְרִים לִי בַּסַּךְ
מַרְגִּישָׁה כָּל כָּךְ חָסָךְ
מַקְשִׁיבָה, מָה אַתָּה סָח?
-
הֲגִיגִים אַתְּ הוֹגָה? כָּל הַכָּבוֹד
אֶת הָרַעֲיוֹן הַבָּא מַהֲרִי נָא לִלְכֹּד
הַעֲלִי לָנוּ פֹּה וְנַחְכִּים עוֹד וָעוֹד
מֵחָכְמַת חַיַּיִךְ נוּכַל גַּם לִלְמֹד
-
-
תחפושות מושקעות בקפידה
ומשלוחי מנות מעוצבות לראווה
ולהיכן נעלמה לה השמחה??
אולי שכחנו את מהות המצווה.
-
מִי יְרַפֵּא הַכְּאֵב?
מִי יָבִין רַחֲשֵׁי הַלֵּב?
אֶת שִׂפְתּוּתַי יְדוֹבֵב
רַק אַבָּא אוֹהֵב!
-
תודה חיה על האתגר!
היה בהחלט מאתגר מקווה שתאהבו את התוצר🙂
עַד שֶׁהֵבַנְתִּי אֶת עָצְמַת הַמֶּסֶר
עַד שֶׁהֵבַנְתִּי אֶת תְּחוּשַׁת הַחֶסֶר
זֶהוּ רוֹצָה כְּבָר לְסַיֵּים עִם הַקֶּצֶר
הִגָּלֵה נָא וְשׁוּב נִהְיֶה בְּקֶשֶׁר
-
חצות ליל. בחוץ- דמדומים
רק אני ערה, רגשותי הומים
כהרף מוציאה לי מחברת- קסמים
הופכת רגשות- לשירים מקסימים
-
בין ים של חובות, מטלות,
השורות את זמני מכלות,
אך אחרי וככלות,
אתן משוררות מעולות.
-
התחפושות- מוכנות והמשלוחים- בצד עומדים
אפילו הכספים למשולחים- מדודים
אני טיפוס שאוהב תמיד להקדים
רק חבל שאי אפשר כבר- לחפש את הילדים..😼
-
פתח לנו שער
כי פנה יום
לילה עוטף בשחור
שרידים של חלום.
***
מזבח מזיל דמעות
אנחנו בולעים בשקט.
-
מחור שחור
רוצה רק לזכור
בידיי לברור
בין החושך לאור
—
כי יש בי הכוח
מהבור לפרוח
להשיג, להצליח
את הטוב להנציח!-
מול רגעים גדולים
סלנגים, ביטויים
ממעיטים, מחלישים
את העוצמה שבמילים
—מקווה שהבנתי למה התכוון המשורר:)
-
-
פרי העצלות- כישלון.
פרי ההססנות- חידלון.
פרי ההתכחשות- עיוורון.
פרי הנחישות- ניצחון!
-
אם לא מנסים- לא נכשלים.
אם לא מקווים – לא מתייאשים.
אם לא מבקשים- לא מתאכזבים.
אבל אם לא מעיזים- לא מצליחים.
-
אתן אומניות!
השיר שלי:
נטרפת בין גלים
הרגשות סוערים עולים
מי יתן מצע של עלים
לצמוח ולזנוח הרעלים
-
חבורה של מוכשרות 😍😍😍
נהנית ממש לקרוא את השירים
ונענית ג”כ לאתגר
תודה חיה על היוזמה!
לְכִי זְקוּפָה, בִּזְמַנִּים שֶׁל הֶסְתֵּר
קַלְּפִי עֲטִיפָה, הַגְבִּיהִי יוֹתֵר
מוּל רוּחוֹת הַתְּקוּפָה, רַק לֹא לְוַתֵּר
זוֹ שְׁאִיפָה שֶׁבּוֹעֶרֶת – מִמֵּךְ עַד אֶסְתֵּר
-
וואו מיכל, עמוק ויפה! אהבתי שהשורות מתחרזות גם באמצע שלהן, לא רק בסוף, כלומר זקופה, עטיפה, תקופה, בקיצור הבנת למה אני מתכוונת…
תודה שנענית לאתגר! 😊
-
תודה רבה חיה:)
יפה ששמת לב!
אכן, החלטתי לאתגר את עצמי בחריזה כפולה…
-
-
Log in to reply.