חברה, תתעוררו!/ אתגר כתיבה 7- שיר.

[רבקה גרוסברד]

הנה השיר שלי בשבילך 🙂

חורף

להכנס פנימה

להרגיש

להיות

להסתכל קדימה

לצמוח

לחיות

להתנתק משלכת

להתנקות

מעלים

ליפול בשלוליות

ולקום

כמו גדולים.

[מירי]

קצבי ויפה!!

[רחלי …]

עלה שנופל //רחלי

הַשָּׁמַיִם בּוֹכִים

חַלּוֹן מְנֻקָּד

מִטִּפּוֹת

חַלּוֹנוֹת סְגוּרִים

עֵינַיִם כְּבוּיוֹת

לוֹחֲשׁוֹת

עָלֶה שֶׁנּוֹפֵל

מְכַסֶּה תּוֹלַעַת

מְחַמֵּם

אֱלוֹקִים מִלְּמַעְלָה

רוֹאֶה אֶת הַכֹּל

מְרַחֵם

לוֹקַחַת סִדּוּר

נֶעֱמֶדֶת בַּצַּד

שָׁמַיִם מַקְדִּירִים לְמוּלִי

עַרְבִית שֶׁל חֹרֶף

יֵשׁ יַגִּידוּ דִּכָּאוֹן:)

וַאֲנִי פֹּה. וְקוֹנִי.

[מירי]

מהמם!!!

[רות .]

זמן להיות-

אני

רגע של שקט ואויר

עם אבא

אחרי חום לוהט

סוגר

הוא בא מאורר

נותן לי רגע

אחרי טיפות שהחליקו על מצח חם

זמן להביט-

איך טיפה לא נוגעת

מטיילת מתנפצת אל שלולית רחוב

זמן לנשום-

יופי קר

וירוק חדש של עלים

בקרים חשוכים קסומים

שמים אפורים

טהורים

זמן להודות-

על מי שאני

נכוית בחום

מביטה

זורקת זכרון

חיה עכשיו את יופי

הקור.

[שרה א]

וואו שירים מהממים כיף לקרוא אותם

[מירי]

בביתי המוגן, אני.

מתכרבלת

מתחממת…

חושבת בצער

על כל אלו שבחוץ,

שבקור.

שאין להם

איך להתחמם.

אבא, תושיע אותם

תקרב אותם, אליך.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו וואו וואו אהבתי הלוואי ונראה את הישועה של אבא!!!

בחוץ,

בתוך הרוח הקרה,

אני יושבת לבדי,

חלשה ועייפה.

חושבת על הבית החם,

על השמיכה הרכה,

ועל החום האדם שחסר לי כל כך.

מביטה לשמיים?

אולי יום אחד,

גם אני אמצא מחסה,

אולי אהיה חלק מהחום הזה.

[ורד מקמל]

חורף

עלים נושרים

הרוח נושאת למקומות חדשים

והשמיים בוכים.

ילד, אל תלך.

[מרים סולובייציק]

חורף גשום וקר,

לליבי הוא כה יקר.

מפתח הגשמים

אצל יושב מרומים

יום גדול הוא

ביום כיפור יזכירוהו

שלא תיכנס לפניו

ולא תתקבל

תפילת עוברי דרכים לפני הקל

ל”ע נשיאים ורוח

וגשם אין

בתפילה יוצאים לשוח

כי נעצרו השמים

וכשחוני המעגל

התפלל לפני הקל

נשיאים ורוח

וגשם יש

הבוץ כולו מרוח

לאחר שהשדה התאושש

ושאבתם מים בששון

ממעייני הישועה.

[מרים סולובייציק]

חורף גשום וקר,

לליבי הוא כה יקר.

מפתח הגשמים

אצל יושב מרומים

יום גדול הוא

ביום כיפור יזכירוהו

שלא תיכנס לפניו

ולא תתקבל

תפילת עוברי דרכים לפני הקל

ל”ע נשיאים ורוח

וגשם אין

[תמר .]

תובנה קטנה של חורף:)

הרגע הזה בדיוק,

הוא טוב.

לא שמח. לא רוקד.

טוב.

כי חורף יפה,

ושמים תכולים.

וטיפות של קור מנקדות מדרכה,

ומעיל להתכרבל בו.

מה צריך יותר.

מה צריך יותר.

[מירי]

יאו זה יפה

אהבתי את הסוף..

[רות]

מהחורף שעבר

ריח של גשם ראשון
פותחת ארון,
מורידה מעיל, צעיפים,
מטריה מאובקת.
ממששת לאט
פיתולים של כובע צמר.
יוצאת לרוחות.

בשלולית הראשונה
מים מזכירים לי
את החור במגף השמאלי
מהרהרת בשנה שעברה.
מה נשאר אותו דבר,
מה השתנה.
איך חללים של אז,
היום מלאים אהבה.

נזכרת איך ישבתי
כל הקיץ,
סורגת סודר חם יותר,
מוגן מתמיד,
ללילות של עכשיו
והם חמים יותר מאי פעם.

החור במגף השמאלי
לא מפסיק להזכיר לי
הקיץ הזה
אני שוב אשב לתפור
לא רוצה לפחד יותר מקור
לוחשת הבטחה.
השנה מכינה לבי לחורף הבא.

[מירי כ.]

קררר גשם רוח

מרימה מבט אל על

השדה עומד פתוח

שואף כל טיפה של טל

מתנועעת, מנגינה בליבי

לא חשה הכיצד

נוכחת נמצאת כולי

מושיטה פה את היד

מודה ונרגשת

מתענגת על רטוב

שמחה אותי גודשת

תודה ד’ הטוב!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

שמש בחוץ,

אבל קר ברוח,

קיץ נזכרת,

חולמת על חוף.

קיץ מגיע,

חום כבד יורד,

חורף נחמד,

נזכרת בגשם.

מה זה השטויות האלה,

תגידי לי,

כל הזמן רוצה מה שאין לי,

למה?

חורף או קיץ,

זה לא משנה,

בואי נהנה ממה שיש כאן עכשיו, בעונה.

שלג או חול,

שמש או גשם,

כל עונה יפה בדרכה,

בואי נכיר.

נפסיק לחכות לשינוי,

ונעריך את הרגע הזה, כאן ועכשיו.

נעזוב את החלומות על עונות אחרות,

נתמקד בהווה, נפתח את הלב.

כל עונה מביאה איתה מתנות,

נלמד להעריך אותן,

בלי לחשוב על מחר.

נשתה קפה חם ביום קר,

נבנה איש שלג,

נצחק ונשחק.

בקיץ נטבול בים הכחול,

ננשום אוויר צח,

נרגע וננוח.

בואו נפסיק להתלונן,

ונשמח במה שיש לנו בכל עונה.

החיים קצרים מדי,

כדי לבזבז אותם על געגועים.

[t]

נסחפתי באווירה החורפית,

כתבתי הרגע

**

אם ימי חורפי הם

רק לילות

אז-

מה נשאר לי?

לגלות.

כי הגשם יוצא במחול

להרטיב את היום

את החול,

ואתא לילה

ריקבון

ולמחר-

יעלו לי פרחים

בחלון.

[מירי]

ואו

עמוק ויפה

[אסתי]

לגמרי לא מהתחום…

אבל חורף זה נקודה רגישה אצלי…

אז ישבתי – והא לכן

🙃

חורף דכאון

מושג שבגאון

נאמר בפי – ואולי לא רק

אצל כל מי שלא בא כדי לישון

חורף קפאון

כואב כבר הגרון

רק מחכה שיעבור כבר

ויתארך כבר השעון

חורף נותן לי רעיון

אחרי שחושבת כמו גאון;)

שלא רק אני קיימת כאן

ולעולם יש אדון

כי מתוך כל לימון

פוטנציאל כמו גרעין קטנטון

לצמיחה של החי, האדם והגן

כשיוצאים מאזור הנוחות – התחתון…

אז תודה לבורא העולם

שלו תבונה מעבר לשיכלנו הדל

הרווחנו גם מוסר נעלם

כי מאשפות ירים דל!

[shulshul]

החורף כבר כמעט כאן

כל העלים נושרים בחוץ, בגן

ואני… מרגישה כמותם.

עפה לאן שתביא אותי הרוח

תלושה, מנוענעת, לא שייכת

מנסה למצוא את מקומי הבטוח

ממש כמו עלה שלכת.

החורף כבר כאן

ערפל קודר ממלא את העולם

שנראה כאילו כולו נדם

לחפש את דרכי מנסה

בעוד החושך עדיין כיסה

כל רחוב וסמטה

וכל מקום שאת מבטי אליו מסיטה.

למרות שהחורף עדיין כאן

ומרגיש זאת כל אדם

אני בטוחה וחשה זאת בדם

שהוא לא ישאר פה לעולם!

[אסתי כץ]

האמת שלא היה לי זמן, אז ביקשתי מהבינה המלאכותית שתעשה לי שיר על המסר שרציתי להעביר:

” רוצה שיר קצר של 3 בתים, בית אחד יהיה על צמא אמיתי שיש לאנשים ולעצים ואז מגיע הגשם ומרווה. והבית הנוסף יהיה על צמא רגשי, חסרים של אנשים, חוסר באהבה, חסר בשמחה, ואז מגיע הגשם שמרטיב, שמרווה, שממלא את החסרים, ובית נוסף על זה שמפתח הגשמים נמצא אצל בורא העולמים, ורק ממנו בעצם אפשר לקבל רוויה. ולכן תמיד נישא עיניים לשמיים.”

וזה מה שהבינה כתבה, הערות/הארות- שילחו לה ישירות.

בית ראשון:
צמא עומד בשדות, עצים מחכים,
לבבות יבשים, שאינם מצליחים,
ואז פתאום מגיע, הגשם המיוחל,
מרווה את האדמה, נותן חיים לכל.

בית שני:
ובאדם יש חסר, באהבה ובשמחה,
לבבות פצועים, רוצים ריגוש חדש,
אך ברגע של גשם, נרטב כל כאב,
מרווה את הרגשות, כמו מחייה מחדש.

בית שלישי:
מפתח הגשמים, רק בידיך, אדון,
בורא עולמים, אליך נישא עיניים,
בכל טיפה שהבאת, יש תקווה וברכה,
נחכה למים, שימלאו את החסרים.

[רבקה צ'צ'יק]

הצטרפתי לקהילה רק בשביל לשים אותו פה –

שיר שקראתי בבחרותי (משהו כמו 15 שנה) בעיתון של הסמינר (הסניף) שכתבה מישהי בשם ר. חשין

זוכרת אותו עד עכשיו מילה במילה (וגם את הציור של עלה שלכת שהיה מצורף אליו, שגם היא ציירה)

חיזק אותי מאוד בשעות קשות

אשמח מאוד אם מישהי מכירה אותה ותקשר בינינו —

—

של עליך

מעליך

בשביל ללכת

עת תשיר

גם תשיר

שיר לכת

כי סוד הפריחה

ויסוד הצמיחה

טמונים

בצניחה

הצחיחה —

[שושי R]

השיר של חשין מטורף!!!!
מנסה לברר לך מקור….
התאכזבתי קשות מהשיר של בינה המלאכותית ☹️😒😒
החרוז: מיוחל- לכל זה חרוז רק באותיות ולא בניקוד
החרוז: חדש- מחדש זה אותה מילה עם תחילית
החרוז: עיניים- חסרים הוא שוב רק באותיות ולא בניקוד
הכתיבה הזולה הורידה מעומק השיר בכמה רמות וכבר יותר נחמד לקרוא את טקסט
ההוראות לבינה מאשר את השיר…:(
אולי תכתבי לנו כפיצוי, שיר איכותי ממחשבתך הלא מלאכותית…:)😉🙏

[חיה]

העץ בשלכת

כל עליו עזבהו לאנחה

הוא עומד כך מעורטל

לבדו

העץ בשלכת

קר, אין שמיכה

ומי יחממו

ברעדו

העץ בשלכת

כה רבים מצאו תחתיו מנוחה

ועתה –

מי יסעדו

העץ בשלכת

ואין לו תמיכה

רק הרוח מצווחה

מייחל לפריחה

בכל מאודו

[אסתי כץ]

למאוכזבת קשות מהבינה המלאכותית,

מה ציפית ממנה? ברור שאין לה עומק וחשיבה, זה מה שמייחד אותנו כבני אדם,

אך בגלל שביקשת שאשתמש בבינתי, מצרפת שיר ששיתפתי כבר בעבר, רק לא בפורום זה, אבל זה מתאים גם לגשם.

שגרה ברוכה:

ימים שגרתיים

וכעסים ישנים מודחקים

מחשבות אוטומטיות במקצב אחיד

מצב רוח משמים,

מזג אויר רגיל.

מחכה לגשם שיבוא,

שישטוף מחשבות

ויבואו במקומם חדשות

שיסיר אבק

ויצמיח עלעל

שיביא איתו משב רוח מרענן,

שמשהוא חדש כבר ייולד,

מתפללת לממטיר הגשמים

שייתן ברכה בליבי ועל פני כל האדם

ושבתוך השיגרה

נתעורר לפריחה חדשה.

[שרית מדמוני]

חורף

חֵרף שינויי טמפרטורות

והתחלפות העונות

נשארנו עומדים באותו מקום

החרף מגיע הסתו חולף

ועדיין עובר על הלב.

חֵרף הפסקת אש

וההתקדמות בעזה

נשארנו באותו מקום

מחליפים בגדים מקיץ לחורף

כאילו לא היינו לטרף.

חֵרף הנצחון לטראמפ

והתחלת המלחמה בסוריה

נשארנו בארץ מדממת

פצועים הרוגים וחטופים

ומלחמות של אחים לא שותפים.

חֵרף הפסימיות יש תקוה

האמונה מאד חזקה

נשאר כאן להיות לעד

להתמודד עם עוד חורף

לחמם ולרפא את הלב השורף

אני לא ממש אוהבת את החורף, אבל זה מה שיצא לי פני המחשבה על עצמי ועל החורף

אז השיר הבא יתייחס לי ולחורף 😌

[שרית מדמוני]

חורף

גוון אפור

לפעמים שחור

ולעיתים מפציע אור

חשוך וקר

מרעיד מיותר

להתכרבל מותר

להתגבר ולחמם

להפסיק להיות דומם

מהבריאה להשתומם

חורף

סוג של עצירה

לבדוק את המטרה

לאן החתירה

כי לא הכל נוח וקל

החיים הם לא ישיבה בערסל

לשם מה רצים קמים

עם סופות ורעמים

ומשתדלים לילות כימים

גם כשהחורף אפור

ולעיתים מפציע אור

אז זהו הזמן לחשוב

שבקיץ נעשה רק טוב

עכשיו זו הפסקה

למחשבה ובדיקה

לאגור כוחות

לדאוג לבית עם ניחוחות

לחזק כתפיים שחוחות

לשבת עם קפה לשיחות

ולזכור את המטרה

לאן החתירה

וכשייתייבש

נשאר עם הרבה יש

אז כעת לא להתייאש

חורף חם אש

[מירי]

זקן הוא העץ

נשרו כבר עליו

וכפוף גבו משנים.

פעם, אי אז

עוד היו, כן, עליו

יושבים או מעט נשענים.

ועכשיו הוא דומם

עבר תחלופות

של עונות שנה- עד אין ספור

ויכול הוא לומר

שהיה עד לכל

לכבשן, ואף לכפור.

ורק זאת הוא לוחש,

צרוד משנים

רועד אך איתן קולו

כי כל עונה ועונה

יש בה נועם וחן

כל זמן- והיופי שלו.

[מירי]

רחלי (@RRRRR) יקרה!

השיר שלך יפיפה ונבחר ברוב קולות..

מוזמנת להעלות את האתגר הבא.