ט.ל.ח \ מיכל

[פצצת אנרגיות (כבי)]

שוב אותן התשובות,

מילים ריקות,

חזרה על עצמי.

שוב אני שואלת,

שוב אין לי מענה,

רק הד חלש

השורות הריקניות הן הזמנה להתבוננות פנימה, לחיפוש אחר התשובות העמוקות.

[מיכל דהרי]

מקסים כבי!!

את מהדהדת הלאה…

[מרים סולובייציק]

אין לשיר שלך בשר, הוא מינימליסטי מדי.

[מיכל דהרי]

אני מודה לך מרים על השיתוף האותנטי:)

מסכימה.

השיר מינימליסטי.

נחשפתי באחד הדיונים כאן בקדם למושג “שיר הייקו”, מכירה?

(כי זה מה שבגדול שניסיתי לעשות 😆)

מוזמנת בחום לפתח את השיר לטעמך,

ולא לשכוח לשתף אותנו!!

אם תרצי, הנה הגדרה שמצאתי לשיר הייקו:
הייקו הוא שיר קצר בן 17 הברות שמטרתו להעביר תחושה מיידית של רגע נתון, מיוחד במינו. אין ההייקו משתמש במילים גבוהות, במטאפורות מורכבות או בתאורי רגשות. בכמה מילים פשוטות הוא מייצר הבזק של חוויה שעוצמתה תלויה בעומק התפיסה של הקורא עצמו. התמונה הלקונית משמשת לנקודת מוצא לזרם של מחשבות ורגשות; אלמנטים של רימוז עוזרים לקורא להשלים את החסר. קצר ככל שיהיה, מצליח שיר הייקו לעורר את דמיוננו גם במרחק של אלפי קילומטרים מזירתו של השיר.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

עולמות חדשים,

נפתחים עם כל שורה,

תודה על ההשראה.

מילים מלאות אור,

מחזירות אליי את עצמי,

תודה על הקריאה.

[מיכל דהרי]

😍

[אסתר ניקוד והגהה]

אגב, ראשי התיבות מוכרים לכולן?
*ט*עות *ל*עולם *ח*וזרת.
המון הצלחות בכל המבחנים, ובעיקר באלו של החיים האמיתיים…

[מיכל דהרי]

תודה על החידוד אסתר!

[מרים סולובייציק]

לא כל גרפס של הגויים ראוי להיכנס אלינו. הסגנון הזה הוא תת רמה.

[מיכל דהרי]

מבינה שפחות התחברת, וזה בסדר גמור בעיניי

[פצצת אנרגיות (כבי)]

למה תת רמה הנה כמה דוגמאות על רמה!

1. אור הנר מאיר,
תפילה עולה לשמים,
נשמה דבוקה בקל.

2. עם ישראל חי,

מסורת עתיקה נשמרת,

שורשים עמוקים באדמה.

3. ירושלים עיר הקודש,

חלום הגאולה קרב,

שבת שלום תבוא

4. תפילין על הראש,

ברית בין אדם למקום,

קשר בלתי נראה.

[מרים סולובייציק]

זה רמה, אבל לא שיר.

[מיכל דהרי]

מעניין לשמוע מרים, איך בעינייך מוגדר שיר?

תחכימי אותי

[פצצת אנרגיות (כבי)]

מרים אולי זה שיר שאת לא אוהבת

אבל אי אפשר לומר שזה לא שיר

הנה כמה סוגי שירים לדוג’

ויש עוד המון סוגים בעולם הכתיבה

שיר לירי

שיר תיאורי

שיר נרטיבי

שיר דרמטי

שיר סאטירי

שיר פילוסופי

סונטה

הייקו

בלדה

פואמה

שיר חופשי

[מרים סולובייציק]

מאוחר יותר התמקדו הניסיונות בהדגשת הגורמים הסגנוניים בשירה, כגון חריזה ומשקל כהבדלים בינה לבין פרוזה,

”השירה היא מיטב המילים במיטב סדרן”…

מול האמור לעיל, שירה נתפסת כיום כיצירה קצרה, בשורות קצוצות, שעושה שימוש הן בתכונותיה הצליליות של הלשון (על ידי מצלול, משקל וחריזה, למשל) והן בתכונותיה הפיגורטיביות (על ידי דימויים ומטאפורות וכן הלאה). הגדרה זו, כאמור, אינה ממצה, והיא מוציאה אל מחוץ לתחום השירה יצירות רבות הנחשבות “שיריות”…

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המילים מכונה בשם חֶרֶז.

בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. ראו להלן לפירוט על כללי החריזה הנהוגים בשפות שונות.

חריזה שימשה במשך מאות בשנים בשירה, בדרך כלל בשילוב עם משקל קבוע. הדוגמאות הראשונות לחריזה נמצאות בשירה הסינית הקדומה, והטכניקה הופיעה במקביל בשפות הקלאסיות האירופיות (יוונית ולטינית). אחד מתפקידיה המקוריים של החריזה היה להקל על זכירה בעל-פה של טקסטים שיריים, שנועדו לצורכי פולחן ולמטרות אחרות, אך כבר מראשיתה היה לחריזה גם תפקיד אסתטי. תפקיד נוסף של החריזה הוא הסחת דעת הקורא מתוכן השיר. בשירה המודרנית, שהתנערה מחובת הכתיבה בחרוז ובמשקל, משמשת לעיתים חריזה בלתי-סדורה או יוצאת דופן למטרות שונות (על מנת למשוך תשומת לב לשורה מסוימת, לחידוד אלמנטים מוזיקליים בשיר, וכן הלאה).

hamichlol.org.il

חריזה" – המכלול

חריזה" – המכלול

[מרים סולובייציק]

ההודעה האחרונה מכוונת לשאלה של מיכל “מהי שירה”.

[תמי אפשטיין]

מרים, אני דווקא חולקת עלייך.

רואה ממש אומנות לבטא כל כך יפה את התחושה בשלוש שורות. הרבה יותר קל לבטא הרגשה בפירוט. ממש הרגשתי את התסכול נושב מהשיר, דווקא בשל היותו קצר. לא הכרתי את המושג הייקו, וגם עכשיו לא רואה אותו כאישו. עצם האפשרות לחדד הרגשה בכמה מילים – היא עוצמתית וחזקה.

אהבתי מאד.

[שרי הפקות אולפן]

מיוחד!!

ממש התחברתי לסגנון, אוהבת את השירים שלך!!!!

מחכה לשיר הבא:)

שבת שלום!