מגיע השלב שאין לי שליטה על הדמויות:) עזרה רגע—

[שרה ברנט]

אולי שגם מידות טובות לא נחשבות ברגע שלא מקשיבים לדרך התורה… וכפי שידוע גויים עם “מידות טובות” ו”מוסר” הם אלו שהכתימו את תולדות עמנו בדם. בעצם, אפשר דוגמה: לב טוב ורגיש זה טוב אבל יש מקרים שבהם צריך להתאכזר, כמו על עמלק, וללכת לפי התורה ולא לפי הלב. וכששאול הקשיב לליבו ולא הרג את אגג העמלקי- ממנו הרי יצא המן צורר היהודים… (תבדקי את הזמנים אם זה בכלל יכול להיות שתדבר על המן)

[שרה]

התשובה היא כן,

גם לצדוקים ובריונים יש לב והם יכולים להיות טובים.

רק התורה היא זאת שמלמדת אותנו היכן לשים את הלב ללא התורה אנחנו נפעיל את הלב במקומות הלא נכונים, התורה מלמדת אותנו על מי לחמול מתי ואיך (כגון חמור שנפל בדרך)

הם יכולים להיות טובים אבל לפי ההגדרות שלהם למה הוא טוב ולא בהכרח שזה נכון.

לכל מי שהוא לא יר”ש יכול להיות לב, הוא יכול להיות טוב הוא אפילו יכול לשמור על לשה”ר או דברים אחרים אבל זה לא אומר שהוא פועל נכון, ודווקא שלפעמים רואים שיש להם לב או שהם טובים – גומלי חסד למשל – אז קשה מאד להפריד ולא להתבלבל

[שפרה]

ניסוח כמו “יהודי תמיד נשאר יהודי. ויתכן שאכן יש להם לב ורגש. כלשהו. משהו.

לפי דעתם האישית. לא לפי דעת ה’ הצופה מראש כל הרים ורואה….”.

[נופר .]

שמעתי שהגרמנים היו אומרים בוקר טוב לקורבנות שלהם לפני שהיו מכניסים אותם לתאי הגזים.

אז לפעמים מה שנראה לנו מבחוץ מדות טובות זה לא תמיד כך.

[מרים כהן]

זה תשובה לעצמנו

היא לא יכולה להסביר את זה למישהי מתקופת החורבן

[sarabar]

כשאת מדברת על בריונים- כוונתך ללוחמים שהטילו אימה על העם?

אם כן הנערה לא אמורה לחשוב שיש להם לב טוב, הם לא ניסו להעמיד פנים כאלו.

לשתי הקבוצות הייתה בעיה שלא שמעו לחכמי התורה, ולכן מה ששרה כתבה נראה מאוד מתאים ונכון

[תמי אפשטיין]

לכל אדם יש את זכות הבחירה, בלי קשר לאישיותו או למידותיו

[ה]

התשובה היא לא

כי מי שיש לו מידות “טובות” אך לא ע”פ דרך התורה אין לו באמת מידות טובות

וסופו להתאכזר לרחמנים ולרחם על אכזריים

כי רק התורה יכולה באמת לתת גדרים מה נקרא באמת מידה טובה ומה לא

דוגמאות לא חסר:

המתות חסד – זה חסד או לא?

שמלאנים רחמניים – מרחמים על המחבלים – מסכנים עושקים אותם, צריך להבין אותם…

הגרמנים – היו נאצלים ומכובדים – והתנהגו כתת האנושות.

דאגה ליושר ושוויון – רדיפת כל מי שמאז לחשוב ולחיות אחרת מהנעורים המתקדים (עיין ערך, גיוס , חטיפת התימנים…)

[רחלי]

לא חושבת שכתוב באיזה שהוא מקום שאם המידות הטובות לא לפי התורה אז זה לא מידות טובות.

(אולי התכוונת לומר מוסר במקום מידות טובות…)

כתוב שהתורה יכולה להיות סם המוות או סם החיים (לא זוכרת איך הניסוח המדוייק)

ויש עוד פסוק שאומר- “אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני”, מה שאומר, לא משנה כמה מוסרי אתה חושב שאתה, כמה אתה סומך על המידות הטובות שלך ועושה מצוות- אם אין יראת אלוקים- והרגוני…

וזה אמנם נכון שלכל יהודי יש ניצוץ אלוקי ויש דבר שנקרא לב יהודי, אבל אף אחד לא יכול לקרוא לעצמו מוסרי כי הוא נולד יהודי.

התורה קובעת לנו את אמות המוסר למרות שלפעמים פעולות מסויימות נראות כמו חוסר מוסריות (כמו קורבנות למשל..)

לכן אני חושבת שהיה לחלקם לב טוב והם היו טובים, אבל הם קבעו את אמות המוסר שלהם לבד, ולא הקשיבו לתורה וגדו”י וככה זה היה נראה..

[פ. ג.]

יש אנשים שנולדו עם מידות טובות, כמו שישנם כאלה שניחונו בריאה חדה או ברגליים קלות לרוץ,

אך טבע המידות שהן מתנוונות, ואם יצר לב האדם רע , אין בכך תועלת.

הבחירה נשארת ביד האדם, אם להשתמש בטבע שלו לטוב או למוטב.

[י. דוד]

תודה לכולכן!!!

אני עדין בשאלה מה אמא מגיבה לכזה דבר,

שהיא לא רוצה להוציא אף אחד רע,

מנסה להרחיק את הבת שלה מהצדוקית,

אבל לא יכולה להוציא אותם רעים לגמרי כי היא תראה שלא מקבלים את הגרסה החדשה שהיא רוצה להיות שתתקפל

[רחלי]

יכול להיות שצדוקי מסוים הוא בן אדם טוב. אבל זה לא משנה את זה שהוא בחר בדרך לא נכונה.

הבעיה היא לא רק באופי של האדם – אלא בדרך שהוא הולך בה.הצדוקים לא שומעים לחכמים, לא מקיימים את התורה כמו שהיא נמסרה מדור לדור. במקום זה, הם מחליטים לבד מה נראה להם נכון, ומה לא.

וכשכל אחד קובע לעצמו מה טוב ומה רע – זה יכול להוביל לטעויות קשות. הם עושים דברים בשם ה’מוסר’, אבל בסוף מגיעים למעשים לא נכונים. לפעמים הם אפילו חושבים שמותר לעשות דברים רעים – אם זה בשביל מטרה ‘טובה’.

אבל אנחנו מאמינים שהטוב האמיתי – הוא טוב שבא מהתורה.טוב שמבוסס על מה שה’ אמר, על מה שהחכמים מלמדים. לא על מה שכל אחד מחליט בעצמו לפי איך שהוא מרגיש.

כי בלי תורה ובלי הנהגה – גם מידות וכוונות טובות עלולות להוביל לנזק גדול.

[י. דוד]

וזאת תשובה לעצמינו,

זה חלק מהמסר שאני רוצה להכניס,

שיש אנשים טובים, עם לב טוב,

אבל הם לא טובים באמת!

[שושי ו.]

אולי שהאמא תדגיש את זה שהם לא שומעים בקול הרבנים?

הרי זה מה שמבדיל אותם בסוף מאחרים.

היא תסביר לה שכל הטוב שלהם הוא לפי מה שהם חושבים שטוב. וברגע שהם ירצו לנצח לא יעמוד להם דבר מול העינים והם ישרפו את כל התבואה שהיתה אמורה להאכיל את כל תושבי ירושלים ל21 שנה, אם אני לא טועה!

אז את זה האמא לא תגיד, אבל היא תסביר לה איך אנחנו מודדים מה טוב? לפי אמות המידה המוסריות שלנו. אבל אנחנו רק בני אדם, ואם לא נתנהג לפי התורה ולא נשמע לרבנים אז המוסריות עלולה להתעוות

[יעל קורן]

התשובה היא כן, חד משמעית יכול להיות אדם טוב, עם מידות טובות,
אבל כל עוד הוא לא עושה את רצון ה’ בסיטואציה זה לא מספיק שהוא טוב,
אנחנו צריכים לדעת איך ומתי להשתמש במידות הטובות ובשביל זה צריך ישות שהיא מעל בני האדם – הקב”ה.
רק הוא יכול “להדריך” אותנו על ידי הדוברים שלו – הרבנים איך ומתי להשתמש במידות הטובות.
ולכן זה ממש לא מספיק מידות טובות כלא יודעים איך להשתמש בהם

[י. דוד]

תודה לכולכן!!!

עזרתן לי מאוד!!