צריך זהירות גדולה

[מרים סולובייציק]

3 דברים הפריעו לי בטקסט:

1. המילים “לאלף עזאזל” – זה נשמע כמו קללה.

2. אזכור החודשים הנוצריים (אפריל, מאי).

3. לא הבנתי את המסר של הקטע. (הוא לא שיר.)

[RINA A]

את כל האמת כתבתי בהתחלה שהוא מלא עומק
וצריך זהירות גדולה כדי לקרוא אותו.

דווקא בגלל המילים. דווקא בגלל התאריכים. דווקא בגלל הבעיטות
ש.

אם תרצי הסבר בפרטי – אסביר. אבל מציעה לך לקרוא שוב
בלי שאף דבר , ובטח לא 3 יפריעו לך.

[מרים סולובייציק]

קראתי שוב, ונשארתי בצ”ע.

[RINA A]

אני אסביר.
קצת מתקשה להסביר מילים שלי ,
אבל אנסה .

אבל לפני כן הקדמה-

פסח שני – זה זמן שמקריבים קרבן כל אלה שהיו טמאי נפש.
שבועות- זמן מתן תורה. [מוזכר במילים הר סיני]

ועכשיו לטקסט [ואת צודקת שזה לא שיר, גם בטקסט עצמו קראתי לו טקסט]

הטקסט הזה רדוד מידי
וכל כך הרבה עומק יש במילים האלה
שצריך זהירות גדולה כל כך שלא
לטבוע בו
וקר כל כך קר שמאיפה
לאלף עזאזל הגיע הקור הזה בכמעט
תחילת אייר

כל זה הקדמה
וקור
רוחני שמאיפה הגיע הקור הרוחני הזה באמצי החג הזה
בכמעט תחילת אייר
שבעצם כל כך חם בחוץ.

עכשיו תוכלי להמשיך לקרוא.
השימוש בחודשים הלועזיים הוא בכוונה,
הערבוב הזה בין הכל
וצריך לחזור בתשובה לפני פסח שני
ויש שאלה אחת שחוזרת על עצמה
על מה אני לא מוותרת
על מה אני כן
ותכף שבועות
ומתן תורה
ו.

אם הבנת תעדכני
ואם לא ארשום בית בית עם פירוש.

[מרים סולובייציק]

בגדול הבנתי סוף סוף את הקטע (יכול להיות שאני יותר מפגרת משאר הקוראות אבל לא עד כדי כך שצריך להסביר לי בית בית)

תודה רבה.

[RINA A]

חח את לא .
עצם זה שהגבת, ובכלל שאת אוהבת כתיבה.

יכול להיות שספיציפת המילים האלה היו קצת יותר עמוקות [ןכתבתי בהתחלה , אפילו שזה היה חלק מהתהליך, של הרדידות והעומק, התכוונתי באמת לעומק שצריך במילים האלו.]

[תהילה ב]

קראתי פעם. לא הבנתי. קראתי את תגובת ההסבר שלך וחזרתי להתחלה. עדין לא הבנתי.

מרגישה כמו תם – שאינו יודע לשאול. אין לי מושג מאיפה להתחיל לשאול מה הכוונה.

[RINA A]

וואי סליחה

אז למחוק את הקטע?

העליתי בפלטרומה אחרת וכולן הבינו
והגיבו תגובות שאפילו אני לא התכוונתי לכל העומק הזה.

[שרה לרנר]

לא, לא, לא למחוק!

זה קטע שצריך לקרוא כמה פעמים. ולדעתי – שווה את זה.

[שרה לרנר]

רינה – וואו.

קראתי כמה פעמים. העברת טוב כל כך את הבלבול.

העומק של מה שאת כותבת, ביחד עם האומנות הנדירה להעביר את הקורא את התחושות – מדהימים.

[RINA A]

תודה רבה.
תודה.

מעריכה כל תגובה.

[‫איידי וייס‬‎]

קטע מיוחד ממש!

אני חושבת שכן דרוש איזה רימוז ששבועות (חג מתן תורה) מתקרב, וכדי לקבל את התורה בשלמות היה עם ישראל זקוק לשלושת ימי הגבלה, פרישות והיטהרות.

כקטע התחלתי, הוא מצוין. מעביר את הבלבלת בצורה מדוייקת. אבל אני עדיין מרגישה מדשדשת, בלי להבין שהבלבול הזה עלול להשפיע על מתן תורה.

לא יודעת אם רלוונטי לך – אולי תנסי להכניס איזכור לל”ג בעומר, על האור והאש ששורפים, או שמבדלים או שגורמים להבהרת רעיונות מסויימים, או אחדות או לא יודעת מה, והם שורפים את ‘מאי’ לכל הרוחות.

זרקתי לך רעיונות.

[RINA A]

תודה אהובה.
כיף שאהבת שהבנת. שהגבת.

השאלה לא עלתה בגלל מתן תורה,
ולא בגלל שבועות,

היא עולה לכולנו
גם החשוון
גם בטבת
וגם באמצע אב.

בגלל שמתן תןרה זה החג שקרוב אלינו הזכרתי אותו, לא בגלל המשמעות שלו.
רק לפסח שני כן יש משמעות.

הטקסט מדבר על הבלבול שנכנס לי [ואולי לעוד]
פתאום
קור
באמצע ניסן
ופתאום קבלה טובה מגיעה
כאילו אלול
וצריך להזדרז לא להגיע לפסח שני אותו דבר ,
כי בפסח שני…

לגעת בחטאים לפני שאני מקבלת על עצמי שכבר לא.

[שולמית אורלנציק]

רינה רינה, אהבתי מאוד!

בטרוף! בגדול!

זה היום עשה ה’..

בקיצור בין קודש לחול

כולנו חיות

ביידיש זה בין מלאך(במלעיל) ל”גאלאח”(ניקדתי שתקראו את זה נכון)=כומר

יתן ה’ לנו כוח

להגביר החומר על הרוח

תמשיכי רינה לכתוב

כי לכך נוצרת!

[נועה Noa]

וואו איך התגעגעתי לכאלו טקסטים!
האמת שהייתי צריכה לקרוא פעמיים בשביל להבין קצת, ובשביל להתעמק עוד, עוד כמה פעמים.
וכל פעם התענגתי עוד יותר.
זוכרת אותך מהשירים על הקפה….
השימוש במוטיבים המנוגדים לכאורה אבל מצד שני לא לגמרי מנוגדים רשמית, ככה שאת צריכה להתעמק כדי להבין,
של חודשים לועזיים ועבריים וגם “השאלה שחוזרת על עצמה בכ”כ הרבה וריאציות וכולם בעברית“. אהבתי!
את כל הביטויים העקיפים פה. זה מבטא יותר מאשר ביטויים ישירים לדעתי.
אפשר להתעמק פה הרבה מאד.

[RINA A]

תודה נועה.
איזה כיף שאת זוכרת אותי. ועוד מהקפה… מחמאה שווה …

ויפה שהבנת את העברית מול החודשים הלועזיים.
כיף שמישהי קלטה ,
תודה רבה רבה , חייכת אותי עכשיו…