אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מחפשת נחמה 🖤 כותבת מדם ליבי 💔
-
אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מחפשת נחמה 🖤 כותבת מדם ליבי 💔
-הבהרה “השיר” מיועד לקהילה ספרותית ועלה גם לתחנת דלק-
(כאן קצת שונה בהתאם לקהילה הספרותית)
אעריך אם תקראנה הכל למרות האורך…💕זה פעם ראשונה שאני מפרסמת משו מהסוג הזה.. תאחלו לי בהצלחה
וזה ממש אישי ומדם בליבי .אשמח בלי הערות בכלל אפילו לא רק: “אפשר הערה קטנה?”😉אלא רק חיזוקים.🙂
חשבתי הרבה מה לכתוב ואיך..
בחרוזים..?
בפואמה..?
באנלוגיה?
אולי אקרוסטיכון?בציטוטים מחז”ל?
בסוף החלטתי ככה בסקיצה מהלב ליד, הכי טיוטה גולמית שיש.
(אתן תגידו איך הסגנון הזה נקרא)אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב
כותבת ואומרת ביד וקול רועד לאלו מבני משפחתי שהקפיצו אותם.
בחיוך הכי מאולץ בעולם
מנסה להחדיר בהם אמונה, ביטחון, חיזוקים,
כותבת ואומרת להם שה’ ישמור אותם ושיחזרו לשלום,“…ושהכל יהיה בסדר.”
מחכה על קפיצים שיענו וכל דקה שלא מגיבים הלב דופק. והמחשבות רצות וצורחות
מחפשת נחמה.
שואלת בני משפחה תגידי X ענה לך?? הוא לא עונה לי, דיברת איתו היום?
ושמדברת איתם בטלפון שומעת קול בצד השני שמנסה רק “לרצות” אותי, אותנו, את האמא ולהרגיע
ובחיוך הכי מאולץ בעולם
“…אני בסדר”
ושומעת נשמה שמסתירה עייפות, שבר, וזעזוע וצלקות שכנראה לא יגלידו.
לב ללב מרגיש.תחזרו הביתה שלמים, אנחנו מחכים לכם.
ולא אדבר על האמהות- מה אני יכולה להגיד בכלל.
וחוששת בליבי שהחיילים, שבויים נעדרים וחטופים כבר לא יחזרו להיות מה שהיו.
ביום אחד. נהרסו חיים שלמים של עם שלם ועתיד שלם. נפשות שהתהפכו
ילדים ותינוקות נשמות טהורות שרק התחילו את החיים וחייהם נגדעו
תרתי משמע.
וייקח לכולנו זמן להחזיר את הנפש לצורתה המקורית אם בכלל.
מצב בלתי נתפס, מזעזע מפחיד, חיילים, כוחות הביטחון, ילדים ,תינוקות, מבוגרים
ונשים שכולנו מבינות מה עושים להן שם.
בצורה הכי משפילה ומבזה שיש
מחפשת נחמה
רואה את התמיכה של העולם.
וזה לא מנחם אותי.
“מגדל אייפל יכובה ליום שלם כאות הזדהות עם ישראל”
באמת תודה, נשלח להם קרואסון שוקולד על המחווה.
לא סליחה על הציניות.
אז איפה הנחמה?
מוצאת את עצמי נקרעת:
לצחוק..? מותר לי?
מותר לי לשמוע שירים?
להתאבל? כדאי?
להמשיך כרגיל? לא להמשיך כרגיל…
דבוקה לחדשות כמו תחת כישוף
ומתרצת ומסבירה:“זה נותן לי תחושת שליטה”
-איזה שליטה למה מי אני בכלל??
רואה אנשים “”ממשיכים רגיל”””
מוצאת את עצמי מותחת בליבי ביקורת..
ואומרת “איך אפשר?
ומבינה שכולם מודעים מצוין לקושי.ואף אחד לא מתעלם
זה שואה מודרנית.ולפעמים חייב לדעת להתנתק ולא לתת לנפש לשקוע ולצלול.
מה אני הקטנה יכולה לעשות?
להתפלל להתחזק ולחזק זהו.
ואוי לי שאני חושבת שזה רק זהו.מדברת לעצמי ומשום מה עולה לי המשפט
אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב
למה הקב”ה מכנה אותנו תולעת?מכיוון שתועלת אין להם עצמות, אלא כוחה בפיה.
ומכאן אפשר להבין את הפשט.
רואה את ההתגייסות של עמ”י ומתרגשת
“מי כעמך ישראל”
את ההתחזקות, את התרומות, את התפילות, את הספרי תהילים,
גדודי חיילים ששרים בכל הכוח עם כיפות ססגוניות וסדורי תפילה
“מי שמאמין לא מפחד”כל העם בהתחזקות וזה ימות משיח,
כי.. אין ברירה.מתנדבים חרדים וחילונים מסתובבים כעם אחד בלב אחד
כן, אנחנו עם אחד שכחנו.
תראה את הילדים שלך אבא
יודעים שאין לנו על מי להישען.
עמ”י הוא עם הנצח.
אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם
תנחם אותי אותנו בגאולה.
אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב
Log in to reply.