אָז מָה?

[שרה ברנט]

יפהההההה

עכשיו הבנתי למה התכוונת:)

תודה! מזכיר לי שפעם ערכתי דו-קרב של חמשירים…

[רחל]

מעניין מה הבנת שהתכוונתי

אני הרגשתי שהשיר שלך הוא סוג של התגרות

וזו דרך נכונה להלחם בפחד מהנפילות שמלוות אותנו

אפשר להיות לא משהו, ליפול עד אין סוף ולהשאר בחיים

ולא קרה שום דבר

אין פה אף אחד עם שוט וסטופר

וגם אם כולם רצים ואת הולכת כמו צב

וגם אם כולם מספיקים, ביצועיסטיים, מתקתקים, אנרגטיים, נמרצים, יפים ומושלמים

ואת במיטה, רתוקה, מכניסה מכונה אחת ומרגישה אחרי מסלול מפרך

וגם אם לכולם מטרות רחוקות, נעלות ונשגבות

והם כובשים יעד אחרי צעד, מצליחים בענקקקק

ואת מדשדשת בשלולית של לפני שנה ושנתיים…

ככה זה וזהו זה

חבל שחוץ מהנפילות והכשלונות, יהיה פה אפקט דומינו – אני עצובה בגלל שאני עצובה בגלל ש…

מפלה תגרור מפלה, קושי יגרום עוגמה שתשריש ותטביע אותנו עוד יותר למטה

ובקשר לדו קרב – אין לי התנגדות

אחד הדברים השווים!

[שרה ברנט]

דבר ראשון, הבנת את כוונתי לגבי השיר.

דבר שני, אני התכוונתי כשכתבתי על כוונתך למה שכתבת לי בפרטי על פרסום השיר (לזה התכוונת?…)

דבר שלישי, בכוונתי לפתוח כאן דו קרב של חמשירים/סתם שירים קצרים. בא לך להיות המכוונת הראשונה?

[רחל]

רמז לגבי הדבר השני: לא התכוונתי לנושא הזה בכלל..

[שרה ברנט]

אהההה

😳