אדמת החיים ***שיתוף***
-
אדמת החיים ***שיתוף***
זוכרות?
זוכרות שאמרו לנו בבית ספר שהחיים הם כמו אדמה,
(בסדר, אל תרגישו לא נעים אם אתן לא זוכרות, בהחלט יכול להיות שאמרו את המשפט הזה רק בכיתה שלי)
שמה שנשתול לתוכה ייצא ויפרח ממנה כמו שושנה צחורה, כמו חמנייה?
(משפט מוזר ותימהוני מעט במהותו, אני יודעת…)
“איזה זרעים, איזה גרעינים שנשתול לתוכנו, איך שננכש את האדמה, ככה היא תפרח ותתפתח”
ולכן, אמרו לנו כמשפט המשך או כמסר לחיים: “כדאי לכן להשקות אותה טוב טוב…”
מה זה אומר טוב טוב? (מצוין)
זאת גם השאלה שאני שאלתי אז, ועדיין עד היום, לא קיבלתי עליה תשובה,
אבל אני יכולה לומר לכן מה אני כנערה בת 14 בערך, אל תתפסו אותי על גיל, הבנתי מהמשל-משפט הזה:
שאנחנו צריכות ללמוד לסנן ולמיין מה אנחנו ‘לוקחות’ אלינו ומה לא,
מה אנחנו לוקחות ללב ומה לא,
מה פוגע בנו ומה לא,
מה אנחנו אוספות איתנו לחיים ומה לא,
מה גורם לנו לסיפוק ומה לא,
מה גורם לנו להנאה ומה לא?
מה גורם לנו להתחבר ומה לא?
להמשיך? כי אני יכולה להמשיך עד שתכאב לי היד מלהקליד, והיא כבר מתחילה לכאוב. עצרתי.
אבל, חייבת רק עוד מסר קטן, והכי חשוב (בעיניי)
איזה פירות ועלים אנחנו רוצות להצמיח בתוכנו ואיזה לא.
(אל תהיו כאלה שאומרות רק פירות צפויים ומוכרים)
אז מה אומרות? הבנתי את המסר או לא?
כי תאמת אני לא בטוחה שהבנתי את המשל-משפט הזה עד עצם היום הזה,
אבל מה? הוא הולך איתי לכל מקום, כמעט, עד עצם היום הזה,
ולמרות זאת, אני עדיין מנסה לפענח אותו,
להבין אותו לעומק עד לשורשו היבש שצורך מים, (והוא יבש, מייבש וצורך הרבה מים הרבה פעמים)
גילוי נאות אישי, כי אני חייבת, ואני לא הייתי אחת שלוקחת אליי יותר מדיי מסרים ומשפטים מהמורות.
אז מה אתן חושבות? קלעתי למשפט ולמסר שלה?
איך אתן מרגישות שאתן יישמתן ומיישמות אותו בחייכן ובאיזו מידה?
מאחלת שכל החיים יזרמו בנו מים ולא נהיה אדמה חרוכה ויבשה בלי יבולים ופירות לעולם. (גלוקוז ברמה גבוהה)
Log in to reply.