כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
אומנם קשור לפסח. עדיין משתפת. אשמח לתגובות…
אומנם קשור לפסח. עדיין משתפת. אשמח לתגובות…
ולילה אחד
נטול כוכבים
שכבתי פוחדת
הכל היה חשוך
וירח קטן.
התהפכתי במיטה
השארתי קמטים על כרית
למזכרת.
מישהו מנסה להרוג לי אותה!
קמתי.
ככה יוצאת
בפיג'מה דקה לעורי הצנום
ללילה קפוא ושחור.
מחפשת.
צועקת.
אולי מישהו ראה?
מסתובבת הלוך ושוב.
ומוזר לאנשים לראות ככה
מסתובבת בלילה
בפיג'מה.
מנסים להבין
מה קרה?
מה אני צריכה?
מצביעים לכאן ולכאן
מבלבלים אותי.
ואני רצה
וקר לי
ומפחיד.
ואני בכלל לא מצליחה לראות
כי השארתי ת'משקפיים על השולחן בחדר.
וגם חושך גמור.
ודי.
נעצרת.
מביטה ימין ושמאל
בניינים גבוהים
יאור ביניהם
נחלים של כאב
שוטפים את ערי מצריים שבלב שלי.
נזכרת בכל ההצלחות שמתו
בגללי.
רוצה לקרוא לו שיצאו כולם.
עכשיו.
בלילה.
ילכו כבר.
אבל יודעת
שעכשיו אני אחזור לישון
ורק מחר
ככה.
לאור יום.
הם יצאו.
כולם.
יצר בראשם
60 ריבוא של
אכזבות
וכעסים
כל התאוות הרצונות
והשקרים
כולם.
יצאו יחד.
ואולי
ואת זה לא ידעתי,
יום אחד
אני עוד ארדוף אחריהם
בחזרה
אולי.
ובינתיים חוזרת לישון
כועסת.
שרק ילכו ממני כבר
הלקו אותי בכל המכות שיכול להיות
טעמתי דם
קפצו עלי, קרקרו, חפרו,
התנחלו לי באיברים, גירדו
נבחו, הפחידו
הרגו לי את הטוב
פצעו
הורידו עלי ת'שמיים, באש ובמים, מוטטו
אכלו וכרסמו את התבואה הדשנה שצמחה בי
הוליכו אותי בחושך
והלילה הזה
המפחיד
הם רוצים להרוג את הילדה שבי
הקטנה, החבויה
אז
שרק ילכו
יצאו כבר.
טימאו לי את כל המ"ט שערים
ועכשיו
שישאירו אותי לבד
במצריים של טהורים.
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
