אוסטרונאוט
-
אוסטרונאוט
מרגישה
לפעמים
אסטרונאוט
עטופה
בחליפה
עבה
חונקת
סגורה במין
בועה
שקופה
מחוסמת
בלתי חדירה
בלתי עבירה
צועקת לעולם
הוא לא שומע אותי
נואמת
את נאום חיי
ואף אחד לא מקשיב
שרה
מסלסלת בקולי
לפעמים גם מזייפת
בדווקא
שישימו לב
שרק ישימו
יניחו
ויבינו שהכל קורס
מאבד את היציבות
בולע את עצמו….
כולם שם רחוק
בתוך עולם
עשיר
וצבעוני
תכול ונוגע
אני חנוטה בתוך חליפה לבנה
בחלל
שחור
וריק
כוכבים לא מנצנצים בו
שחור
וריק
שולחת
גלים
של קול
של מילים
שלא חוצים
לא עוברים
לא נשמעים
לא מובנים
גם
אם
אצעק את נשמתי
אבכה לי את כישלונותיי
אצווח כאבי
בקול
דממה דקה
הכל
לא ישמע
בריק
בחלל
אולי
זה התפקיד שלי
לחזור לעולם
להיוולד מחדש
להסיר
ת'חליפה
ת'קסדה המעיקה
לנסות מחדש
להזיז את הפה
עצמות הלסת
השיניים
שנמקו
שהתנוונו
משתיקה
שאחרי הסערה
מי ייתן לי חללית ואעופה
אשכונה
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.