אורך של ספר

[מירי]

באופן לא מודע, אני אגש לספרים שהעובי שלהם בינוני ומעלה

(בד”כ זה יהיה לפחות 450-500, אבל לא שאני בודקת בזמן אמת)

כשאת מציבה את זה כשאלה – לא יודעת להסביר למה

בצד השני – ספר עבה מידי, אני לא אקח סיכון לבזבז עליו זמן אם לא שהשתכנעתי מראש שהוא שווה את זה (שם הסופרת / המלצות וכד’)

[ת. עקבי]

בד”כ מספר הדפים הוא חלק משקלול המחיר… כך שלא המספר מול המחיר יגרום לי להניח.

נניח הספרים של יוסף כהן – עלילות קצרות, לרוב נמכרים ב25 שקל. אותם אני קונה בגלל המחיר הזול, מספר העמודים לא משנה לי כל עוד יהיו לי שעתיים – שלוש לשקוע מול ספר. יש בזה גם משהו מקל – כשאני קונה ספר אני יודעת שאני מייצרת לעצמי מחויבות נוספת (נעימה, אבל מחייבת. לא סתם שילמתי, נכון?), ככה שככל שמספר העמודים נמוך יותר המחויבות תצטמצם לפרק זמן קצר יותר, ובמקרה שאוהב את הספר – לא ארגיש את ההבדל בינו לבין אחד ארוך יותר.

מה שכן – בספר קצר העלילה נגמרת מהר מידי ולפעמים זה פוגם באיכות העלילה.

אגב, לא בהכרח שספר 500 עמוד יהיה ארוך מספר 400 עמוד. ייתכן אפילו שהוא יהיה קצר יותר, הכול תלוי בעימוד.

לשם הדוגמא: מהללאל, כמדומני, מכיל 200K מילים (מיה כתבה כך בסוף הספר, רק לא בטוחה אם בזה או באחר. משהו בסגנון: בסיום כתיבת של כ200K מילים, עלול הסופר להרגיש כי נגמרו לו המילים…) וכ800 עמודים. היום, רוב הספרים שמגיעים ל450-500 מכילים אפילו פחות מ100K מילים. והחשבון מובן מאליו… אז גם לצורת העימוד יש משמעות, לא רק למספר העמודים.

וכמו שמישהי כתבה פה פעם: קניתי ספר של 800 עמודים וגיליתי לאכזבתי שלכל פרק יש שער בדף נפרד (כלומר שני עמודים). ואם בספר יש 70 פרקים – נשארנו עם 730 עמודים. עדין מכובד – אבל נותן הרגשה מרומה.

[מרים סולובייציק]

אני חושבת שספר צריך להיות לא יותר מ400 עמודים, ולא פחות מ200 עמודים, ספר עבה מדי – מייגע, מייאש, ספר דק מדי – נגמר מהר מדי.

כשכתבתי את ספרי “בין הניתוקים” הוא נכתב בהתחלה כיומן שהכיל 800 עמודים, קיצצתי אותו ביותר מחצי ל380 עמודים, כדי לא להפוך אותו לספר בעובי של ספר טלפונים, שעלול להיות כזה שקונים אותו כדי לזרוק אותו על מישהו, הוא גם כתוב בצורה מונגשת – אותיות ברורות ובינוניות (לא גדולות מדי ולא קטנות מדי)

בינתיים אף אחד לא התלונן על אורך הספר לא יותר מדי ולא פחות מדי.

קיבלתי תגובות חיוביות על גודל הכתב וצורתו שכל אחד יכול לקרוא אותו.

מובן שלא היה בזבוז מקום, כל פרק התחיל בראש העמוד, ללא שערים וכיוצא באלה.

[ת. עקבי]

פה זה כבר תלוי בז’אנר. יומן אישי/ביוגרפיה/סיפור חיים וכו’ – לא הייתי מצפה לספר עב כרס אלא אם מדובר במישהו בסגנון אייל גלבוע 🙂

[מירי]

חושבת שקצת קשה לקבוע כללים כמה עמודים “צריך” להיות בספר

כי זה תלוי בהמון גורמים

ככל שהעלילה מורכבת יותר – מתבקש שזה ישליך על עובי הספר

ספר “כבד” עשוי להיות מתיש אם הוא יהיה ארוך מידי

כל מקרה לגופו

[תמי אפשטיין]

יכולה לומר שהמו”ל ביקש ממני באחד הספרים ללכת על דף עבה יותר, כי טען שספרים עבים נמכרים יותר.

כמו שתהילה ציינה – עמודים היום אינם חזות הכל, והעימוד משחק יופי עם כל הפונקציות.

פחות מ-380 עמוד בד”כ ההו”ל לא ממש תשמח להוציא את הספר

[מרים סולובייציק]

דיברתי על זה עם העורכת וככה היא אמרה לי. לא פחות מ200 ולא יותר מ400. יותר מדי או פחות מדי – לא שווה, ומי שאמרה לי את זה זאת עורכת ההוצאה לאור, שבה הוצאתי את הספר.

[רבקה צ'צ'יק]

אני גם נוטה תמיד לחפש את הספרים העבים יותר, שיתנו תמורה גדולה יותר לכסף שאני משקיעה בהם.

אלא אם כן ספר ששמעתי עליו המלצות, או שאני מכירה את הסופרת וכדו׳.

כמובן שאם האורך בעלילה הוא מיותר – אז הוא מיותר 🙂

אין שום עניין למרוח את העלילה בשביל למלא עמודים…

ותמי – ספר שהדפים שלו עבים או שהעימוד מרווח מידי יאכזב אותי ממש 🙁

[ת. עקבי]

בספר שדפים עבים – לא משפיע על כמות המילים והתוכן עצמו, רק על המקום שיתפוס לך במדף.

בספר מרווח מדי – משפיע בהחלט.

[תמי אפשטיין]

זה לא עובי מודגש ביחס לדף הדק. ועימוד לא חייב להיראות מרוח. משחק של גופן וכד’.

מסכימה איתך שספר מרוח הורס את החוויה

[shani]

אם הספר הוא מותג לא משנה מה העובי שלו. ילדה נוף-דק. מול אל חזור-עבה. שניהם ספרים מבוקשים מאד.

[שירה ישורון]

חד משמעית אצלי זה קרקטריון, פשוט אני חייבת ספר עם מלא עמודים כ אחרת ארוץ כל
יום לספריה (מניקה ובולעת ספרים). חוץ מזה שלפעמים ללא קשר לאורך הספר אני
מרגישה שגמרו לי אותו באמצע. כל הספר סיפרו על הסבל של הגיבורים, מאבקים
ולבטים ובסוף גמרו אותו בלי להראות את החיים היפים. סופרות הבו לי ספר עם
אפילוג עסיסי ומספק שנשמח קצת….