אחת מול כולם (על החטופה ארבל יהוד) ***שיתוף***
-
אחת מול כולם (על החטופה ארבל יהוד) ***שיתוף***
לבד בתוך ההמון.
אחת מתוך מיליון.
אחת אבל עם שריון,
של שנה ו-4 חודשים עמוסים בניסיון.
צועדת צעד צעד,
בחשש, אימה ופחד.
רק רוצה להגיע אל היעד,
אל רגעי הנחת.
מבטה קצת מבועת,
לא מבין ומפוחד.
והאויב מושיט לה יד,
ברגש ציני, קר ומנוכר במיוחד.
רק רוצה לחזור הביתה הילדה,
לנשק או לחבק את משפחתה.
לא להיות כבר בודדה.
לראות נקודת אור אחרי 482 ימים בחשיכה.
ומסביבה כולם צועקים,
כמעט אותה מכים.
והיא צועדת באיטיות,
אל עבר החופש, אל עבר רגעי השפיות.
וזהו, עכשיו היא כבר בידיים בטוחות,
בדרך לישראל לראות פנים מוכרות.
מרגישה שנכנסה לה קצת שלווה אל הריאות,
היא יכולה להירגע, לשמוח ולעבד את החוויות.
היא אמנם עוד לא בפסגת הר הארבל.
ייקח לה עוד זמן להגיע לשם.
אבל עכשיו לפחות היא יכולה להסתכל,
לא רק על הרע, גם על הטוב שבעולם.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.