איך מתחילים לכתוב??

[רות רוט]

קודם כל – כן, כתיבה היא דבר נרכש.
תנסי אולי לכתוב על דף (ולא במחשב).
אופציה נוספת היא פשוט להתחיל לכתוב, ואח”כ זה זורם. אני מתכוונת: להתחיל
טיוטה של טיוטה שברור לך שהיא תימחק! העיקר לכתוב משהו. ועוד משהו. ועוד משהו.
ופתאם את נזכרת ברעיונות שכבר עלו לך… עד שיוצא משהו.
מחכות לקרוא את היצירות שלך!

[רבקה]

היי לך N M .

אז קודם כל שתדעי שמדובר בבעיה מוכרת…

ולא, את לא סתם מדמיינת שאת טובה בתחום!!!

קושי להתחיל לא מעיד שאין כשרון !!!

תשאלי כל סופרת,כן,גם זו שהכי מוערכת בעיניך ,היא תוכל לספר על חוויה דומה שעברה עליה בתחילת הדרך…[כמובן רק אם יהיה לה מספיק אומץ … ; )]

ובתכל’ס, מה עושים?

עצמי עיניים ( האמת שלא חייב 😉 העיקר חדר שקט,אפשר גם מוזיקה מרגשת,או כל דבר שנותן לך איזשהו תחושה של השראה.

מה עולה בך ? רגש מסוים? מחשבה או …זיכרון מהעבר, ואולי דווקא ציפיה למשהו?

תקחי דף ועט ופשוט תרשמי . כן,הכל.

ואת כותבת לעצמך. חשוב שתדעי שאף אחת לא תתוודע ליצירה הזו שלך…

ולמה?

כי אין דבר הרסני יותר לכתיבה כמו ביקורת עצמית או ביקורת [מ ד ו מ י נ ת !] מקוראים…

ברגע שאנחנו כותבים , לקוראים מכל זן אנושי שהוא, יש איזשהו מעצור פנימי ומאוד טבעי,

כמו ציפור צייצנית כזו שאומרת; רגע, ואיך זה יתקבל אצל הקוראים…?

ולפעמים המנגנון הזה שדואג נורא לתדמית שלנו ,עובד כ”כ טוב,שגם כשאנחנו כותבות לעצמנו הוא לא משחרר.

וקשה לנו לכתוב.

ואין לנו מושג איך להתחיל.

ואולי בכלל אין לנו את זה ,ודי …

אז בואי, הפעם,לשם שינוי , כל מה שאכתוב,זה בסדר גמור. גם אם הוא לא ספרותי בעליל,תכף יושלח הכל אחר כבוד לפח\לחילופין למגירה נעולה…

ואחרי שהתחלתי אני פשוט ממשיכה.בד”כ אגלה שיצא יותר יפה ממה שחשבתי ,ו; הופ, יש לי את זהההה!

עכשיו אני עוברת לדף אחר,מעתיקה את מה שכתבתי,כמובן מלטשת את הצריך ליטוש.

אם כתבתי משהו אישי מדי בטיוטה הראשונה,אני כמובן מטשטשת פרטים .בגדול העבודה זורמת יותר אחרי שהבסיס הראשוני בנוי , עם כל התחושות האותנטיות [שאותם אגב, מומלץ להשאיר על כנו במידת האפשר כי אין דבר שקוראים מתמגנטים אליו יותר מקטע כנה,קטע שנובע מהפנים של הפנים,ככה בחשיפותו…]

וזהו בעצם.

אם החומר עדיין לא נראה לך מספיק מעובד,תעברי על זה שוב ,תוך כדי קריאה החומר ‘ישופץ לך’ כא’ באוטומט…את תראי…

ומפעם לפעם החומרים שלך ילכו וישתדרגו בע”ה עד שכמעט ולא ידרש עיבוד נוסף.

מקווה שהועלתי

אשמח לשמוע איך מתקדם….

ו..תצליחי !

[נעמה שרגא]

אולי משעמם לכתוב שוב את אותו דבר, אבל זה נכון לגמרי: גם לכותבת מנוסה מאד
קשה להתחיל! לפעמים יש השראה מיוחדת והמילים נשפכות על הדף. אבל בדרך כלל,
להתחיל כתיבה- זה כמו לחצוב בסלע. כותבים, מוחקים, כותבים, מפסיקים, מחפשים
מילים… והעיקר לא להתייאש כלל. להמשיך, לנסות ולכתוב.
אני בדרך כלל מתכננת בקוים מאד כלליים את העלילה, הדמויות והרעיון שאני רוצה
להעביר, ואז מתחילה לשפוך מילים ומשפטים. מוצלח, לא מוצלח, קשור או לא כל כך-
לא משנה. העקר להתחיל. הרעיונות, הדיאלוגים, הדיוקים- מגיעים תוך כדי כתיבה.
בהצלחה!

[פנינה ריימונד]

מצטרפת לנעמה.

פעם הייתי ממש מתוסכלת, כמוך.

אבל,

כשהעלילה מתוכננת היטב [ואת זה כמובן לומדים]

הדמויות משורטטות לך באופיין ובחיצוניותן

והרקע בהיר ונהיר

את מפתחת כל “סצינה” לפסקה קצרה או ארוכה, ומיד עוברת ל”סצינה” הבאה.

רק שחייב במקרה הזה ראשי פרקים, כדי לדעת לקראת מה הולכים…

בהצלחה ענקית!!!

[N M]

האמ.. תודה לכולן.

העלתי עכשיו המשך לאתגר “סיפור בהמשכים”

אשמח לביקורת..

(זה לא טיוטה, המלל הראשוני שנשלף לי פשוט העלתי מהר כדי שלא אספיק להתחרט..אז קבלו בהבנה)

[נעמה שרגא]

מעולה!
תמשיכי ככה!

[Chani Miller]

בהצלחה, נחמי.

וטיפ נוסף מנסיון:

תתחילי סיפורים מהאמצע,

או סתם תתחילי לכתוב קטע, בלי לעת מה היה קודם או אח”כ.

את יכולה גם לכתוב סתם תחושות או רגשות שלך…

כמובן שזה רק לתרגול, כיון שסיפור טוב דורש תכנון מקדים של הדמויות והעלילה.

הרבה הרבה הצלחה!!!

נ.ב דוגמא לקטע שכתבתי פעם, ללא אמצע, התחלה או סוף. אפיון או עלילה:

—

השמיים נפרשים מולי שחורים. מנצנצים באין ספור הבזקי פרידה. מזדהים עם הייאוש העמוק

שאחזני הבוקר. המדרכה שתחתי נרעדת באלפי תזוזות עדינות, האופק נעשה מעורפל משהו,

הצבעים נהפכים לעיסה אחת דביקה, לא מזוהה והעצים בשדרה מטשטשים במהירות. אני מוצא את

עצמי במאבק לייצב את עמידתי. לא רוצה ליפול. לא רוצה להתמוטט. לא רוצה להישבר. בטח שלא

כאן. אני עוצם את עיני בחולשה “אתה חזק” אני לוחש לעצמי בכח פעם ועוד פעם, וצורח. הדממה

שסביבי בועטת במאמצי הנואשים להתאזן. וכשגופי נשמע לי וכבר איני חש צורך להישען על גדרות

אני מבחין בדמעה אחת, שקופה, תלויה בין ריסי. ואז אני נשבר.

[שולי סרף | סטודיו SARAF]

😢😢

[N M]

חני זה מדהים

כשקראתי זה לא הרגיש לי אמצע קטע,

אלא ממש הסיפור בעצמו

וואו!

[רות רוט]

חני, ההמלצה שלך מקסימה ונכונה.
אני לוקחת קטעים כאלה שכתבתי ומנסה לשלב אותם אח”כ בסיפור… או לפתח מהם
עלילה…
זו בעצם דרך נוספת ל”השראה”. במיוחד כשיש דדליין.

[בתי]

ההמלצה שאני הכי התחברתי אליה

וזה נכון אגב לכל נושא שדורש יצירתיות ומעוף

זה לא לחשוב!!

לכתוב מהלב

המחשבה הראשונה שקופצת בראש אותה לכתוב

ותדעו שהרעיונות הכי גדולים מגיעים בדיוק מהבלחות שכאלה..

תצליחו

אגב

גם התגובה הזאת שכתבתי

קפצה לי בראש

ומיד עניתי

אתם תשפטו את התוצאה

[צפורה סולוביציק | מוטעם – תוכן מותאם בטעם משובח]

וואו!

כתבתן המון.

רק רוצה להוסיף שלכל כותבת, בכל שלב בחייה המקצועיים, זה יכול לקרות – וזה קורה.

אין אחת שלא קרה לה וקורה לה שהיא יושבת מל הדף והעט או מול המקלדת והמסך ויושבת. ויושבת. ויושבת… עד שהיא קמה.

זה דבר ראשון. – תדעי שאת בחברה מצוינת! הכי טובה שיכול להיות.

דבר שני, מה באמת עוזר:

1. סיעתא דשמיא – ופשוט תפילה. זה נשמע שחוק אבל ככה זה.

2. אל תצחקי… אני נותנת לפעמים צדקה ומכוונת ש… שהאותיות תתחלנה הלהצטרף למילים ו—

3. השראה – ולכל אחת משהו אחר גורם להשראה הזו. זה יכול להיות נוף יפה, תמונה מענינת, עט מיוחד או אפילו קול של מים זורמים, מוזיקה מסוג מסוים, שקט, מקלחת טובה, שטיפת כלים או רצפה וכל דבר שאת שמה לב שהוא עוזר לך להגיע להשראה.

יכול להיות גם שבכל פעם תתאים לך השראה אחרת.

4. סיעור מוחות – זה אם את רוצה לכתוב על נושא מסוים, מוזמן, ו’לא עולה לך’. כמה דרכים שאי אוהבת לסיעור מוחות – ושוב, יכול להיות שרק אחד מהם יעזור לך:

*כתיבה ברצף – פשוט להתחיל לכתוב בשורה אחת על הדף ברצף מילים שעולות לך בהקשר לנושא, ביטויים, משחקי מילים, משפטים יפים – כל מה שעולה לך. בשלב של סיעור מוחות לא מסננים כלום! זה יכול להיות גם בלי שום קשר אם זה עלה לך, העיקר לא לעצור את הזרם התודעתי.

*שמש אסוסיאציות – כותבים את הנושא באמצע, עדיף בתוך עיגול, ומותחים ממנו מלא מלא קווים. מכל קו יוצאים לביטוי או מילה שעולה לך. אגב לשמש אסוסיאציות יכולות להיות מלא פריסות וזה תלוי בטעם אישי ובמבנה המוח שלך, לכן אני ממליצה פשוט לנסות.

*שיטת מילים אקראיות – יכול להיות שזה שייך יותר להשראה – פשוט מסתכלים מסביב ורואים 2 מילים, או פותחים ספר ולוקחים מילה אקראית עם אצבע, ומקשרים ביניהם.

זהו להפעם:)

תצליחי!

[פנינה ריימונד]

אני מנסה להתחיל סיפור ומרגישה יובששששש

נכנסתי לכאן ולקחתי את העצה שלך, צפורה, לגבי ההשראה וסיעור המוחות.

מקווה שיעזור (: