כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
אין, זה אגדה
-
אין, זה אגדה
אין, זה אגדה | ר.א.
לקח כובע שמש יפה ישן
הלך לחפש את עצמו, אולי במדבר בין כלום לשמים
תהיה חלקה בשבילו.
חיכה לו מדבר עם שמש קופחת, ואופק בלתי נגמר.
צהוב שנמתח מראשית ועד סוף, התחיל להתחרט. אולי ישוב על עקבותיו.באמצע צהוב בנגיעות חום נח מקל או ענף, זה לא באמת משנה לו,
לאחד שמחפש את עצמו, שאבד, או שבכלל לא נולד.
ניצוץ רעיון הבזיק במוחו הקודח מחום נחיתות,
אם הוא היה קומיקס- הייתם מוסיפים מנורה כזו מעל המצח, מסביבה פסים, שיבינו שהוא הבריק. שיהיה.
תפס את המקל מישש כל בליטה ושקע.
גם שקע זה יתרון, אצלו אפילו חורים אין.
כולו כלום. גורנישט. אפעס.שרטט ביד רועדת מסביבו מעגל, נשבע.
לא יזוז מפה עד שימצא עצמו.
שיכיר בערך נשמה אבודה עד ירדו גשמי הכרה עצמית. ולא יחריבו נפש מרוסקת, בעיתו יורה וגם מלקוש.
ועד אז? הוא לא יוצא.
מביט סביבו חושב בצורת, חושב מה שרגיל, מתבל בדמעות משלו.ואז ככה כשחמה מנופפת לשלום רצה באיטיות מרגיזה ליבשת אחרת הוא רואה בלכתה חריצת לשון, גורל שמחשיך.
וככה בחושך הוא מביט מסביבו וזורק יגונו בלחישה,
מי צייר סביבי כלא אפס?!!!
המום מביט ברגבי חול מסומנים מעגל וסגירה.
המדבר שקט. סכמנו בהתחלה. הד לא עונה לו. רק שקט דממה.
ואיש אפסי נושם נשימה אחרונה בהחלט,
נופל במעגל שכרה וברא לעצמו. בחר לראות אפס בעיגול ויופיו. -
2 תגובות
-
שיואו. כל כך נוגע ועצוב… תודה על השיתוף הזה!
-
תודה לך על התגובה!
מחמם לב!💚
-
Log in to reply.
