אין מילים…
-
אין מילים…
מיום שניתנה בסיני התורה,
ירדה שנאה שלא יודעת גבולות,
היא מחריבה והורסת בכח הרע
זובחת זבחים, מקריבה עולות,
אבל ראית אבא איך הם רקדו,
מחבקים את הספר בכל הכח,
למרות שהרבה מהם כבר ידעו,
שאת היום הזה כבר לא נוכל לשכוח.
תפילת הלל מתנגנת
בפה מלא אהבה,
ויד אויב מתענגת
מלאת גאוה.
ענן אדום נראה בשמיים,
ענן של דם שנשפך כמים,
ילדים, תינוקות, אנשים, אמהות,יהודים תמימים, נשמות טהורות.
כל כך הרבה שכבר לא יחזרו,
ומי יודע כמה שעוד לא השתחררו,
עשרות, מאות משפחות שכולות,
ששומעות ורואות בעיניים כלות.
ומי יכול לספור אלפים, רבבות,
אכולי צער, קרועי לבבות,
על עם שבלי סוף סובל, מתאבל,
אבל את המכה הזאת אי אפשר לעכל.
ליום זיכרון הפך מחולנו,
בוכים אליך שתשמע את קולנו,
אל נא תקטוף עוד שושנים מהגן,
אנא קבל תפילתנו ו’קרע שטן’!
זה הרבה מעבר לסף הסבל,
הרמנו ידיים, הנפנו דגל,
ורק אליך מופנית כניעתנו
כי מה אנחנו, מה כוחנו.
כלום בלעדיך בורא העולם,
בעל הכוחות והיכולות כולם.
שגם כשנראה שאפסה התקווה,
שאין עוד סיכוי ואין אהבה
אנחנו עדיין שלך, תמיד מאמינים,
שאתה שומר עלינו, שוכן מעונים,
ואם לנו נשבר והתרסק הלב,
אז לך בוודאי הרבה יותר כואב.
הרי שלך וממך אהבה ורחמים,
ובחרת אותנו מכל העמים,
ואנחנו רוקדים ושמחים באותה הבחירה,
עם השנאה, עם הקושי, עם הטוב והרע.
אתה אלוקינו יחיד מיוחד,
אבינו לנצח, ד’ אחד.
בבקשה תקבל את התפילות הדמעות,
ותאמר כבר די לכל הצרות,
תשלח נחמה, אמונה וכח,
תיתן לעמך לנוח, לשמוח,
תביא בלב האויב את חרבות הברזל,
תשבר קשתותם ותשלח כבר גואל!
Log in to reply.