כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
אל תקראי את התסריט מהסוף: פרק 6
-
אל תקראי את התסריט מהסוף: פרק 6
בס”ד
שבוע טוב ומבורך מאוד!
הצלחתן להירגע?
כל כך מדהים לגלות שוב ושוב כמה בני אדם שונים!
איך זוית הראיה שלהם משפיעה על כל הלקסיקון
על תפיסת העולם, על הבנה, על הרגשות,
על הכל!!
מה שהמורה שלי עשתה כשדיברתי איתה היה
להסביר לי את נקודת המבט שלכן
את הפירושים שאתן נתתן למילים שכתבתי
ופתאום דברים נראו אחרת.
המילה “מסר”, “הרצאה”, “דידקטיקה”
וכל אלו שהזכרתי בפוסט הקודם
לאחר שנים של זוית ראיה תסריטאית,
(הגם שלמדתי המון ספרות, קודם)
קיבלו הסברים אחרים לגמרי!
(כלומר – את חושבת שהמילה “מסר” מתכוונת לx
וממילא הקונוטציה שלה תואמת לאותו X
ואצלי הפירוש למילה הזו הוא Y
ולכן רואה בה דברים אחרים)
ואני לא מתכוונת עכשיו להסביר לכן את זוית ראייתי
כיון שכנראה אי אפשר להסביר אותה באופן וירטואלי ועל רגל אחת
ננסה להמשיך
מודה לתהילה שהשקיעה ממש בנסיון להבין את כל הצדדים
עשית ממש עבודה מחקרית וקראת את כל המילים הקטנות
והבאת את המסקנות באופן חי, תוסס ומעניין!!
הגמישות חשובה באומנות, לא פחות מהמתמטיקה
(ועכשיו תכעסו – מה קשור מתמטיקה??)
אני אתייחס בעז”ה לתשובה לשאלה אחרי חנוכה
כיון שכרגע אני רוצה להוסיף עוד נקודה בהקשר להבדלים בין תסריט-ספר-מחזה
שחשבתי שלא קריטי לכתוב אותה במסגרת התיאוריה
אבל אני רואה שזה חשוב.
זה שיעור שנקרא “זיקוק המציאות”
כלומר – איזה סוג סיפורים תתאימי לספר, למחזה או לסרט.
כמובן שאפשר לכתוב את כל הסיפורים בכל הזאנרים
ואפשר לכלול את כל הסוגים בז’אנר אחד
אבל אם את רוצה להפיק את המירב מהעלילה,
כדאי שתגישי אותה לקהל באמצעי המדוייק לה.
(בואו ניקח רגע משל מעולם הבישול – חצילים את יכולה לבשל, לטגן ולאפות
כל השאלה היא מה יוציא מהם את הטעם הכי מתאים לסעודה שלך…)
מכירות את המעגלים של
אדם מול עצמו
אדם מול החברה
ואדם מול העולם?
הכרתי אותם הרבה לפני שלמדתי תסריטאות.
מקווה שגם אתן, זה יחסוך לכולנו.
ובכן כל מעגל מתאים לסוג ז’אנר אחר.
קונפליקט של אדם מול עצמו מתאים לספר.
בו ניתן לתאר במילים את הרובד המופשט של החיים.
גם אם את בונה סצנה סופר קונקרטית – מילים שמביעות רגשות, תחושות או מחשבות
יעזרו לך להעביר לקורא את הקונפליקט באופן המדוייק ביותר.
ספר טוב יעבוד גם אם אין בו עלילה דרמטית במישור העלילתי החיצוני
לעומת זאת, חשוב מאוד שיהיה בו קונפליקט פנימי נוגע ותהליך.
(ואל תקפצו. מותר שתהיה בו גם עלילה מאוד דרמטית….)
מחזה מעביר טוב קונפליקט של אדם מול החברה.
הרי הערוץ המרכזי במחזה הוא הערוץ השמיעתי.
וקונפליקטים של אדם במערכות היחסים שלו עם הסביבה מתרחשים בד”כ בדיבור (או בשתיקה רועמת…)
כמובן שכל רפליקה וכל תנועה מבוססת על מניע פנימי ובשיר אפשר גם להביע אותו באופן מפורש
אבל ה”כישרון” של המחזה הוא להעביר קונפליקטים של מערכות יחסים ובין אדם לחברו.
סרט דורש עלילות גדולות ודרמטיות מבחינה חיצונית
מה שנקרא “סצנות רעבות למצלמה”
עלילות שאת חייבת לראות אותן כדי להבין, כדי להרגיש
(מכירות את זה שאתן חוזרות מהפגנה נניח ולא מצליחות לתאר למי שלא היה מה היה?
פשוט כי חייבים לראות את זה כדי להבין!!
או חוות סצנה משמעותית ביותר שאי אפשר להעביר במילים
מרוב שהמילים קטנות עליהן….)
הרי אי אפשר להעביר בסרט מחשבות, תחושות ורגשות באופן מפורש
לכן הפעולות, המכשולים ובקיצור – כל הדרמה, אמורה להיות חזקה מאוד
זהו, סרט מעביר טוב קונפליקטים של אדם מול העולם.
עולם הכוונה – איתני טבע, לדוגמה או רדיפות של מימסד… וכדומה…
כמובן שמתחת לכל דרמה חזקה קיים מניע חזק, קיומי, קריטי לגיבור ברמת חיים ומוות
שיוצא לאור ומתפרץ באופן עלילתי חיצוני חזק ביותר…
אני מדמה את זה לממטרה שבתוך בריכה, מכירות אותה?
זו לא בדיוק ממטרה, אלא מה שמחליף את המים וכשאת שמה על זה את הרגל זה מדגדג…
בקיצור – ככל שאת יותר קרובה לממטרה, את מרגישה את התנועה שלה
ככל שאת יותר רחוקה והמים עמוקים, את צריכה שהממטרה תהיה יותר חזקה כדי שתרגישי
ככה ספר – מחזה – סרט.
ספר קרוב מאוד אל הלב. ואל הרובד המופשט של החיים.
לכן גם תנועה דרמטית מינורית (חיצונית, עלילתית) תורגש, תדמיע ותסעיר.
מחזה – באמצע.
סרט – הוא מאוד רחוק מהלב. רואים בו רק תנועה חיצונית.
לכן צריך דרמה חזקה מאוד מאוד כדי שתהיה ניכרת מבחינה חיצונית
שתהיה “רעבה למצלמה”
ואידך זיל גמור.
לא משאירה השבוע שאלה
אתן יכולות להגיב ככל העולה על רוחכן
כיון שבשבוע הבא – הפתעה!!!
ביקשתי מתמר בלוך,
רעיונאית ותסריטאית מקצועית ביותר!!
להתארח כאן ולהביא עוד פן מקצועי
למושג הגדול והמורכב הזה “תסריטאות”
תהנו!!
-
0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
