אם למדת את תחום הכתיבה היצירתית/ ספרותית- לא קופי וכו’- אשמח שתעני לי כאן>>>>

[פנינה ריימונד]

אני למדתי 🙂

וואו. זה היה אחרי שכל סיפור שכתבתי, נתקעתי כאילו בלי יכולת להמשיך, או שלא היה לי חשק, או השראה, או רעיון.

הכל היה בלגן בראש שלי…

הקורס ממש עזר לי!

קודם כל, אורית הראל אומרת תמיד “אלו לא כללים, אלא כלים“.

כל כך נכון, את לא חייבת להיצמד אליהם 100%. את יכולה להשתדל, בשביל שהיצירה שלך תהיה מעניינת ומסודרת [כמו מבנה, ואיך למשוך את לב הקורא]

לי אישית זה לא איבד מהסגנון האישי כלל, להיפך, שידרג והעמיק אותו!

בהצלחה 🙂

[נחמי אפל]

לא חושבת שלימודי כתיבה משביתים סגנון אישי, ההיפך. הם רק משביחים אותה.

הייתי מדייקת את השאלה, האם תחביב שהופך למקצוע מעשיר את נפש האומן או שמא מקבע אותה למסגרת?

מה היתרון בלימודי כתיבה?

א) מי אמר שיש יתרון. אולי באמת לא צריך ללמוד לכתוב. זה לא מצווה ולא כתוב בשום מקום בתורה 🙂

ב) לאומנות אף פעם אין חוקים וכללים, כל זמן שהיא נשארת בנישה הזאת. רק כאשר היא רוצה להפוך למטבע עובר לסוחר, היא חייבת להיות עם מסגרת. כי אחרת, איך יוכלו לתלות אותה?

במה שונה כתיבה חופשית ודינאמית מכתיבה שעברה ליטוש?

זה כמו מי שיש לה כושר רטורי והיא לא למדה הוראה, אחת שיש לה יכולת הכלה והיא לא למדה שום דבר שקשור לתחום ועל זה הדרך. פגשתי הרבה כישרונות שלא עובדו. זה טוב בשביל התחביב, בשביל להוציא חומרים ראויים צריך ללמוד ובעיקר לתרגל ולהשתפשף.

[אמונה בנישתי]

מסכימה עם כל מילה.

[רבקי וקנין]

מסכימה עם נחמי…

אני חושבת שלימודי כתיבה לא יוצרים את הכישרון, אלא לוקחים אותו לרמה אחרת.

הלימוד הוא לא חומר למבחן, הוא מקנה ידע וכלים, מעשיר מאוד, מפגיש אותך עם התחום בפן המקצועי.

עברתי הכשרות שונות בכתיבה וזה מעולם לא גנב לי את החשק 😉

כשהמילים בוערות בך – השיעורים הם לא כללים, אלא כלים. את לוקחת את הכל בערבון מוגבל,

וכשאת מתיישבת לכתוב, את כותבת ממך. את לא כותבת מהכללים.

[בתא-ל טשיטיד מדריכה זוגית לכלות ונשים]

תודה על כל מילה!

פשוט- שאלתי משהי קרובה אם לבדוק את האפשרות ללמוד

והתמקצע בתחום

והיא אמרה לי תפסיקי כל הזמן ללמוד,

תעשי מה את יודעת הכי טוב,

מה שנכון נכון 🙂

אבל באמת חשוב לי לשמוע ממי שלמדה כמה זה הועיל לה

ואם היא יכולה להצביע על שינוי ברור של לפני הלמודים לאחרי

חוץ מזה אם לא אכפת לכן לחדד לי את הנקודה

איפה היה השינוי,

ועוד משהו אם יש מי שלמדה ולא רואה כל הבדל או שאולי אפילו מרגישה שזה היה מיתר לחלוטין…

גם אותה אשמח לקרא כאן

שוב- תודה רבה לכולן!!!

[רחל R Y]

באופן כללי נראה לי שלכל לימודי האומנות יש משהו משותף.

אם יש מישהי שאוהבת לצייר, לשיר, לנגן, להציג,

בהתחלה קצת נבהלים, נתקעים. אח”כ קצת זורמים. בכל תהליך יש רגעי משבר, ש’מי אמר שאני טובה בזה בכלל’,

ואז מגיע הרגע שלוקחים את הכללים במידה הנכונה, לומדים איך לקחת אותם רק בשביל למנף את הכישרון ולא לתקוע אותו, ואז נותנים ליצירתיות להישפך, לכישרון מקום ביטוי, ואם נתקעים פתאום – יכול להיות איזה כלל שיחלץ אותנו משם…..

[דינוש music]

היי, שאלה מעניינת.

בתור אחת שהעבירה קורס דיגיטלי של כתיבה למתחילות לכ-120 תלמידות אני יכולה לאמר לך שההפך הוא הנכון.

דווקא כדי לתת את הטא’צ האישי שלך בצורה הנכונה והטובה ביותר את צריכה לדעת את הכללים הבסיסים, את הטיפים שישדרגו לך את הכתיבה בכמה וכמה רמות.

את צריכה להכניס את עצמך, את הרגשות והחויות שלך לתוך מבנה שנוח לקריאה.

בסופו של דבר את רוצה שהמסר שלך יעבור אל הקוראים בצורה הטובה ביותר ובכדי לעשות זאת אני ממליצה בחום על התמקצעות.

בהצלחה.

[רבקי וקנין]

בתאל, אני אכתוב לך משהו מעניין, אני בכלל לא ידעתי שאני יודעת לכתוב 🙂

מהיום שהתחלתי ללמוד כתיבה יוצרת (אחרי ש’דחפו’ אותי אנשים טובים לשם 😉

עברתי מן תהליך של הכרות עם העולם המרתק והעשיר הזה.

לא נולדתי עם עט ביד, בניגוד לכותבות אחרות…

אצלי זה היה תהליך, כתבתי וכתבתי וכתבתי ובהחלט יכולה להעיד שזה הועיל ותרם לי מאוד!

לא חושבת שהייתי כותבת היום, אם לא הקורסים שלמדתי…

אם לא המשוב והביקורת מנשים עם ניסיון בתחום על חומרים שכתבתי.

ולשאלתך השינוי אצלי היה ברמה של הכתיבה, בגיבוש חותם ייחודי, גם במבנה העלילה ובכלל

הכרות עם העולם הרחב הזה, כתיבה מול מגזינים וכו’

[שירה אלג'ם]

אני למדתי במכון מילים ומסכימה עם כל מילה הנכתבת פה.

אצלנו המשילו את זה ללעשות פטיפורים בלי תבניות סיליקון

אפשר

אבל זה נורא קשה

האם מי שעושה ללא תבניות סיליקון יש לה יותר טאצ’ אישי? יש מצב אבל האם היא יכולה להתפרנס מזה? לא בטוח.

אני דווקא כן חושבת שלמידת כתיבה יוצרת מורידה במשהו מהטאצ’ והזרימה הטבעית.

אבל למי שרוצה באמת להיכנס לזה רציני ולא רק לכתוב למגירה זה נראה לי ממש חובה

לא יודעת איך אפשר בלי הכלים (אהבתי את המשפט של אורית הראל) האלו

[תמי אפשטיין]

זה כמו ללמוד ציור. אם אין לך את זה – לא משנה כמה תלמדי.

אם קיבלת את הכישורים לזה – את בהחלט יכולה להשתבח. לדעת איך לעשות את זה נכון יותר

[נעמה שרגא]

שלום בת אל,
גם אני חששתי לפני שהתחלתי ללמוד כתיבה יוצרת.
היום, אני לא מצטערת על כך. להיפך!
הכללים והטכניקות לא כובלים. הם יוצרים מסגרת, שבתוכה את יכולה לפתח את הסגנון
האישי שלך. מלמדים אותך איך לכתוב כך שהקורא יבין וירצה לקרוא, נותנים לך עוד
כיוונים שלא חשבת עליהם, דרכים לכתוב גם כשאין השראה או שהספור נתקע.
חלק מהתרגילים מיועדים לפתוח חשיבה יצירתית, וליצירתיות אין גבול.
דווקא הכללים והטכניקות אפשרו לי לפרוץ ןלהתקדם.
אם לימודי כתיבה יוצרת מזכירים לך את שעורי ההבעה בסמינר- זה לגמרי לא הכיוון.
משהו אחר לחלוטין. (גם אני לא הסתדרתי עם שעורי ההבעה והספרות בסמינר, והם
חנקו אותי.)
בהצלחה!

[אודיה יהודה יהודה]

נראה לי כדאי שתשני את ההפרדה בשם – בתאל

כי לא בטוחה שמותר, יוצא שם השם..

[בתא-ל טשיטיד מדריכה זוגית לכלות ונשים]

תודה אודיה,

שלחתי שאלה לרב מוצפי לגבי ההארה שלך

התשובה שקבלתי- לכתוב בתא-ל

אז הנה שינתי גם בפרופיל

שוב תודה רבה!

[אודיה יהודה יהודה]

אה התכוונתי לתגובה של נעמה @SNAAMA

אבל ב”ה שיצא מזה עוד דבר טוב ושאלת,

וגם באמת טוב לדעת! אולי גם אני צריכה להפריד לאודי-ה (ואולי אפילו י-הודה)..

הולכת לבדוק בזכותך 😉

אז תודה רבה גם לך!

[פנינה ליכט]

עוד משהו שהייתי רוצה להוסיף.

במיוחד למוכשרות שבינינו, אלו שהכתיבה זורמת להם מהיד והמקלדת.

סיפור טוב הוא לא: מה היה לי בראש ויצא למקלדת, בצורה כמה שיותר מעניינת. סיפור טוב הוא תהליך חוויתי שהקורא עובר, לא תשובה לשאלה ולא מסר. תהליך.

בספרות החרדית לא קשה להעביר את הגיבורים תהליך, כי יש לנו כל כך הרבה ערכים שאפשר לדבר עליהם, שלא באנת נדרשת לך התבוננות מעמיקה כדי למלא את ה1500 מילה של הסיפור. אבל אם את לא יודעת לכתוב נכון, הקורא לא יחוה את התהליך הזה. ובהרבה קטעים, טורים, ולפעמים ספרים עם מאות עמודים – את יוצאת בסוף עם הרגשה ש-טוב, המסר יפה, העלילה יכלה להיות מרתקת, אבל – לא התחברתי.

וזה מה שאת לומדת. מי שאין לה כישרון והבנה מעמיקה, לדעתי האישית אין לה מה ללכת ללמוד כתיבה, כי הבסיס הוא הכשרון. (זו עניות דעתי). אבל מעבר לרמת הכשרון כאן מגיעים מקומם של הכללים, שהם אלו שאמורים למקד אותך בכתיבה, לגלות לך את הדברים שכולם ממילא עושים, אבל כשאת מגיעה אליהם מתוך מודעות, את יוצאת עם יצירה אמיתית, טובה, משובחת.

ועוד משהו לגבי הטאצ’ – ההיפך, ההיפך, ההיפך….

הדבר שבעיני הכי מאפיין את אלו שלא למדו עדיין, זה הכתיבה בסגנונות של אנשים אחרים, הצמדות לסגנון של סופר/ת/ות/ים מוצלחים, חזרה על הברקות שראית במקומות אחרים, ויותר גרוע – על מסרים וסיפורים (לא בצורה מודעת, כמובן)

כשיש לך את הכלים את לא צריכה ללכת לחפש את ההצלחה אצל מישהו אחר, כי יש לך דרך להגיע אליה בעצמך. אם מדובר בכתיבה לעצמי, למגירה, אז באמת לא הייתי אומרת שההשקעה מחויבת, למרות שגם בזה תרגישי שינוי.

אבל אם את מברת על כתיבה ציבורית, מוכרחים ללמוד טוב טוב את השטח. כשרון הוא מתנת שמים בשביל הכותבות, אבל את הקוראים הוא לא מספק. מה כן מספק אותם? זה מה שלומדים…

[פנינה ריימונד]

מסכימה איתך פנינה,

רק שגם אני, כאחת ולמדה וכתבה והשתפשפה,

מוצאת את עצמי לפעמים כותבת בסגנון של סופרת מסוימת שבדיוק קראתי אותה…

כמובן “קנאת סופרים”

וזה משבח את הכתיבה לפעמים.

תמיד טוב ללמוד מאחרים…

[בתא-ל טשיטיד מדריכה זוגית לכלות ונשים]

מקסימות שאתן!!!

הייתי שולחת לכל אחת באישי כמה למדתי מהתשובה שלה,

כל כך פרטתן ונימקתן

אתן באמת מיוחדות! בעלות חסד כפשוטו

מאוד עזרה לי כל תגובה – תודה אישית לכל אחת!!!🎀

שכנעתן לגמרי, הולכת על זה בעז”ה

רק עוד משהו

אם אפשר לקבל מכן המלצות אצל מי ללמוד,

בעבר הרחוק למדתי אצל סופרת מוכרת – יתכן שזה היה יותר חובבני מאשר מקצועי

1. אם את יכולה לכתוב המלצה על מורה

2. מה קבלת ממנה באופן אישי

חלקכן כתבתן את זה בתשובות המפורטות שלכן

אבל אשמח לשמוע עוד

תודה לכולכן- אין מילים…

[חוי בש]

ראיתי שכבר המליצו פה על אורית הראל,

מצטרפת בכל פה.

מעבר למקצועיות השיעורים אצלה הם חוויה בפני עצמה.

אני אישית חושבת שמה שמיוחד אצלה, זה הלימוד האמיתי לפי כל כללי הלימוד הספרותיים האוניברסלים.

ולא רק כתיבה עכשוית, לא רק איך למשוך את הקורא היום…

זה הכתיבה עצמה, איך לכתוב כמו שצריך,

בתור אחת שכתבה גם קודם, אי אפשר להשוות את הצורה שבה את ניגשת לכתיבת סיפור, (לפני הכתיבה בעצמה…)

לומדות אצלה גם נשים שמוכרות מאד בתחום הכתיבה, ומגיעות מכל הארץ,

עורכות עיתונים וכדו’

(כמובן בקבוצות נפרדות, מתחילות ומתקדמות)

בקיצור,

ממליצה מאד

בהצלחה!!!

[גלי יצחקוב יצחקוב]

מצטרפת לחוי בהמלצה על אורית הראל
היא נותנת משובים אישיים לכל אחת וגם זמינה מאוד לשאלות והדרכה אישית אם צריך
אני מאוד קיבלתי ממנה והכתיבה שלי ממש השתכללה.

[אילה]

בהחלט שירשור מעניין..

עברתי על ספרי לימוד ההבעה שהבנות נבחנות היום במבחני חוץ

ואת זה אף פעם לא לימדו אונו בשיעורי הבעה בתיכון, הכל היה ללא ספרים

רק השראה ומחברת..

השתכנעתי גם ללמוד, יש פרטים של אורית הראל? המלצות נוספות? תודה לכולן.✍🏽

[תמי אפשטיין]

ההמלצה שלי: לברר על השתלמויות לספרות בסמינרים.

בד”כ יש מגוון של מורות, וסיליבוס מסודר. את יכולה להשתתף בקורסים שנראים לך, וממילא לשלם פחות. את גם יוצאת עם ידיעות וסגנונות שונים. לוקחת מכל סופרת את הטוב שבה, ולא מתקבעת בסגנון מסוים

[ג .]

באיזה סמינרים בירושלים מומלץ?

ואיפה אורית מלמדת?

תודה

[תמי אפשטיין]

זה משתנה. היו שנים שהיה במעלות. לא יודעת אם עדיין יש.

בחדש יש מקצועות העברית, אבל לא כל שנה זה סיפורת. צריך לעקוב אחר הפרסומות.

ככל הידוע לי, אורית בב”ב

[נעמה שרגא]

אורית הראל בבני ברק, היו שנים שלמדה בסמינרים, לא יודעת מה קורה היום.
מס’ טלפון שלה: 03-5740476