אנחנו דומים לארבעת המינים ***שיתוף***
-
אנחנו דומים לארבעת המינים ***שיתוף***
בכולנו יש רגעים מארבעת המינים.
יש רגעים שאנחנו אתרוג – עם המון טעם וריח,
צהוב, ססגוני ושמח
יפה, נקי שצומח ופורח.
יש רגעים שאנחנו הדס – רק עם ריח,
רוצים לעשות מעשים טובים ולארח,
(כי אם יש מקום בלב יש מקום בשולחן ובצלחת)
יפים ריחניים ובלתי נפרדים גם יחד.
(אבל ב-2 בלילה תלכו לביתכם, טוב?)
יש רגעים שאנחנו לולב – רק עם טעם,
רעבים וצמאים לשמוע מישהו חכם,
משפט או פתגם פשוט או מתוחכם,
לא הביישן למד ולא רק הגאון מצליח (כל הזכויות שמורות וכו’…)
משתדלים ללמוד ממנו וליישם אותו גם.
(כי אם לא, מה עשיתם? נו באמת… זה קורה לכולם)
יש רגעים שאנחנו ערבה – בלי טעם ובלי ריח,
פשוט אין לנו כוח כלום,
תקופה כזאת שהכל שומם מלא בריק ושעמום
(תזכורת אתם אף פעם לא לבד יש בורא ליקום)
אתם מרגישים שהולך לכם הכל עקום, או פשוט לא הולך,
אבל עדיין מחפשים ומוצאים את הדרך לקום.
וכמו שראינו, או יותר נכון קראתם,
(אבל היי, אני כתבתי את הטקסט אז גם אני נחשבת)
כולנו קצת דומים לארבעת המינים,
תלוי בתקופות, שבתות, חגים וזמנים.
בכולנו מסתתר חג הסוכות כל השנה
למרות שהוא לא תמיד מזמין אותנו אליו לחגיגה.
אז איך אתם מרגישים שאתם חיים יותר? כמו אתרוג? כמו הדס, כמו לולב או כמו ערבה? ולמה?
(ולא, אתם ממש לא חייבים להצטייר כאתרוג, גם תשובות אחרות יתקבלו בברכה)
Log in to reply.