כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
אנחנו כאן, אבל לא נגלה לכם איפה אנחנו…
-
אנחנו כאן, אבל לא נגלה לכם איפה אנחנו…
היא נכנסה פנימה מעדנות, מביטה בחשש לכל כיוון, בידיה ההזמנה ממוללת בקצוות, כאילו התלבטה רבות האם אכן להענות לה. “ברוכה הבאה” קידמנו אותה בברכה, מנסות כולנו להקל עליה את חבלי הקליטה הראשונים. הבטתי בה – שחורה עם נקודות סגולות. שייכת, כניראה לבחור ישיבה.
“אז מאיפה את באה?”, שאלה שחורה חלקה, שהיא עפ”י השמועות הקימה את המעון הזה עוד מיד כשהומצאה מכונת הכביסה החשמלית הראשונה (תחילת המאה ה20(!)) “אההמ.. אני במקור מארופה”, “אבל כמו כולנו עברת בטח הרבה גלגולים עד שהגעת לכאן” הנהנה השחורה חלקה בהזדהות. כולנו הבטנו בה בהערצה, לא קל לעשות את הצעד הזה להיפרד מכל המוכר ולעזוב לאן בעקבות ההזמנה.
לאחר שאכלה ושתתה, הובלנו אותה לקיר הסיפורים שלנו – בו מתועדים איחודים מרגשים שארעו כאן בשנים האחרונות, יש גם כאלה (והן הרוב) שהן עדיין בודדות אבל כל אחת יודעת כי כבר בשלב יצירתה חתמה כי לא משנה באיזה שלב שבו תקבל את ההזמנה למעון היא צריכה להגיע לשם במהירות האפשרית.
סוד סיבת ההגעה נסתר הוא וידוע למתי מעט ואין אחד שמבין את פשרו למה-
כן ידוע שבהמצאת מכונת הכביסה נחתם הסכם סודי בו מידי פעם מסייעת המכונה להעביר אותנו דרך פתח סודי אל המעון הזה,
וזו הסיבה שלא תמיד אתם מוצאים את הזוג לגרב שלכם… 🧐
-
13 תגובות
-
חה חה חה!
איזה תיאור יפה לגרביים האבודות.
צריך לקרוא פעמיים כדי להבין מה הולך פה.
ד”ש לכל הבודדות אי שם…
-
אהבתי את הפאנצ’
כדי להבין את הדו משמעי
באמת צריך לקרוא פעמיים : )
-
איזה עסיסי תיארת!
אהבתי ממש. מוצלח מאד. גם האורך (הקצר), גם התיאור היפה שאני מנסה לפענח עד הפאנצ’ ליין, ועד החיוך שהעלית על פני. מקסים!
-
חמודדד
אני מתחילה להאמין😆
-
איזה קטע,
עד היום חשבתי שהגרביים האבודות הופכות למכסים של קופסאות
(לכי תבדקי כמה מכסים בלי קופסא יש לך במגירת הקופסאות…)
עכשיו אני מבינה שהן פתחו מועדון
טוב שכתבת!
-
מדהים!
מעניין רק למה הגרביים של בעלי באמת נעלמות ושלי ממשיכות לשכון לבטח? אין מקום במועדון ל70 דנייר?
-
כנראה את משתמשת בגרביונים …🤣
-
ממש לא. ברכונים לרוב. לעיתים רחוקות ירכונים, הן גם ככה בסוף מתגלגלות לאותו אורך 😥
-
-
-
תודה למגיבות!!!
כל תגובה ותגובה מעצימה אותי מאוד!
-
ואוו אהבתי
איזה יצירתית
איזו כתיבה יפה
והמסר מרגש ומרגיע
-
ב”ה
איזה קטע חמוד 😊
אשמח להזמנה עבור היד שלי, יש לי כמה סודות ללחוש למקום הזה, כמו איפה הזוג של
הגרבים שקבוע נעלמים.
ממש אהבתי את הרעיון והכתיבה.
רק מקווה שאת לא הולכת להמשיך עם מעטה הסודיות לאורך זמן ונקווה שתגלי בקרוב
לאן כולן הולכות שם לאיבוד. -
פעם לפני הרבה שנים כתבתי סיפור על מקום מיוחד שאליו מגיעים כל המוצצים במיוחד בשעת לילה מאוחרת…
זה הזכיר לי את הסיפור.
מה שנקרא: ללכת ל”איבוד” – מקום שקוראים לו “אי- בוד”… שם נמצאים כל הדברים שנעלמים…
זה היה על תינוק קטן שתמיד כשהיו צריכים לתת לו את המוצץ – לא היה ולא נברא… אז הוחלט שהוא כנראה נמצא ב”אי- בוד” מקום אליו מגיעים כל האובדים והנעלמים…
-
😂🤣😂
לכן קונים הרבה גרביים בדיוק באותה מידה וצבע, וכך רק בזוג האחרון מגלים שהזוגות התאחדו איפשהו באי – בוד…….. (לפחות שלא ישארו שם בודדים, לא נעים, קצת הכרת הטוב על התקופה (הקצרה…) ששימשו אותנו בנאמנות…….)
Log in to reply.
