אני מבולבלת ***שיתוף***
-
אני מבולבלת ***שיתוף***
מרגישה כמו שנכנסתי לחדר מלא בבלגן
בו החולצות זורקות על הרצפה,
השמלות זרוקות על המיטה,
החפצים זרוקים על השידה,
ובגדול, בלי הגזמה, הרצפה מתהפכת לתקרה.
(כן, כן, זה נשמע כאב ראש, וזה לא רק נשמע)
ובגדול, יותר רחב, אני בנאדם מסודר. מאורגן.
אפשר לקרוא לי “חולת שליטה”(אבל בקטע טוב, טוב?)
אפשר לקרוא לי פרפקציוניסטית כמובן
(מודה בחולשות שלא נחשבות בראיון העבודה ובאדם)
אפשר לקרוא לי בשלל גינויים עם עניין ומגוון.
זה לא מעליב אותי, זה רק נותן לי תמונת מראה,
מה טוב ומה רע.
אבל, למה כל פעם אני סוטה מהנושא, מהמסר?
אולי בגלל שאני מבולבלת?
הנה אני חוזרת.
אז בקיצור, (או באירוך, תלוי איך מסתכלים על זה)
יש לי קולות המון קולות רקע בראש,
של ההיא צועקת לי משפט מעצים, (בוא נודה באמת, בעיניי זה מונח שמיצה את עצמו)
מול ההיא שרוצה להוריד אותי מהעצים,
כן, כן, הגבוהים שנתליתי עליהם.
ואני כבר תקופה רוצה לשים אותם על השתק,
אבל ללא הצלחה (שיטות, עצות, דרכים פרקטיות התקבלו בברכה)
מרגישה מבולבלת.
שנסגרת לי דלת ועוד דלת ועוד אחת
ולא נפתחת אחת אחרת בכלל.
אבל איך אומר רבי נחמן מברסלב הקדוש והמקובל:
“אין ייאוש בעולם כלל!”
ואני מוסיפה, (אם אפשר):
“כי בסוף החיים הם גלגל.”
גם אתן מרגישות או הרגשתן מבולבלות? מה גרם לכן לצאת מהבלבול הזה?
Log in to reply.