כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
אני מפיקה, אבאלהההה
-
אני מפיקה, אבאלהההה
😲
קורה לי משהו מעניין לאחרונה
ואני חייבת לשתף אותכן
(אני כותבת את זה בכוונה בדיון חדש
ולא בפוסטים של התסריטאות, כי זה קשור ולא קשור)
אני מפיקה עכשיו כנס חיזוק לאימהות
ושוב חוזרת – אני מפיקה עכשיו.
מפיקה
אמאלה, זו משבצת שאני כל כך לאאאא
אני כותבת. מה פתאום מפיקה?
אלו שני ראשים שונים לגמריייי
נובעים מאופי שונה לחלוטין
ובאמת מופקדים על שטח אחר
זה באמת לא מתאים לי, אבל אני מפיקה.
כי אני רוצה ורואה בחוש שה׳ רוצה
(רוצה להתגייס? תכתבי לי באישי
אבל לא לזה התכוונתי…😝)
פתאום
אני רואה כמה מורכבת המשבצת וכמה תובענית.
לא שחשבתי אחרת, אבל עכשיו נתקלתי חזיתית…
פעם אמרתי למורה שלי –
איך זה שכשאני מדברת איתך הכל ברור ומופלא
וכשאני מגיעה למפיקה – היא פשוט בוהה?
היא אמרה לי – אתן לא מדברות באותה שפה.
את בשפה הרעיונית, התהליכית, הרגשית, העמוקה
והיא בשפת התכלס, התקתוק, ההגשמה.
זה שתי שפות שונות, זויות הסתכלות שונות, ראשים שונים
ואני נאלצת עכשיו להשתמש בשפה שאינה שפת האם שלי…
זה קשה, אבל מוליד תובנות.
א. לכל אחת השטח שלה ובה תעשה את המקסימום
ב. חשוב ללמוד גם השפה של השניה כי – קריטי להידבר
ג. גם אם את לא מבינה את הצד השני, תביני שזה עניין של שפה
וייתכן שאתן מדברות על אותו דבר בכלל.
ד. לא כדאי להתערבב. דברי איתה בשפתה אבל תחיי בשפה שלך…
מעניין איך זה איתכן?
מכירות את הצד החזק שלכן?
הייתן פעם גם בצד השני?
איך היה לכן?
שתפו!
-
1 תגובה
-
תודה על השיתוף.
אני חושבת שהחיים והאנשים מייצרים כל הזמן מפגשים עם סגנונות אחרים,
ואין ברירה אלא להבין את כל השפות.
יש אנשים ש’נעולים’ על השפה שלהם, וזה מייצר הרבה קשיים ואי הבנות.
מובן שבעבודה משותפת זה יותר מאתגר…
Log in to reply.
