אפשר גם לצחוק.

[מרים סולובייציק]

טיפ לא שימושי:

אם את יושבת באוטובוס ואת מרגישה איך גל צחוק עולה בקרבך כי נזכרת בבדיחה או באירוע קומי, אני ממליצה לך לקחת את הטלפון, לעשות את עצמך מחייגת ו"ולהקשיב" כאילו את שומעת משהו מצחיק בטלפון, ואז לצחוק מכל הלב.

כולם חושבים שאת שומעת קו של בדיחות. וככה לא תצאי משוגעת.

בדוק ומנוסה!

[משפחת לב]

יו!
אני כל כך אוהבת את הכתיבה הזאתתתת

כ"כ נוגע

יש סיכוי לעוד?

[מבקשת דעת]

תודה
יש סיכוי לעוד?- אלוקים נותן המילים, אני יכולה רק לנסות.

[אבישג]

כתיבה נוגעת עם דוק של עצב בי המילים…

[אורטל כביר]

מסר קצת עצוב.

תחייכי ותצחקי – העיקר שלא ירגישו כלום….

כואב.

המאמץ להציג כאילו הכל בסדר, בניגוד להרגשה הפנימית,

הכי סוחט והכי קשה…

[מבקשת דעת]

לא תמיד.
דווקא הוא מה שמשאיר אותנו מעט שפויים.
האחראיות על מה שהסובב ירגיש יחשוב וכו'..
ולפעמים גם מכניס בנו פרופורציות.
מנסיון.. ):

[משפחת לב]

מאוד נכון

מזכיר לי עצה ששמעתי בשם ר' נחמן מברסלב שאומר "אם בן אדם רוצה להיות שמח והוא לא, שיעשה את עצמו כאילו הוא שמח"

וברור שהכל זה בערבון מוגבל

ולהציג כל הזמן זה סוחט ולא עושה טוב…

[אורטל כביר]

נכון שיכולת המשחק שלנו היא כלי שחייב אותו,

אבל זה לא בריא להחזיק עצב בפנים בלי לשתף אף אחד.

לא אמרתי גם שכל העולם צריך לדעת מה עובר על בן אדם,

ואם הוא עצוב, לא ביקשתי ממנו להסתובב בפרצוף חמוץ ברחובות,

אבל קצת עצוב להגיע למסקנה כזאת: תצחקי, ובלבד שלא ירגישו כלום.

זאת מסקנה שמגיעים אליה רק מניסיון אישי, וניסיון כואב.

ולפעמים המאמץ לרצות את האנשים סביבנו, כי אף אחד לא לא אוהב שמדברים איתו בפרצוף מדוכא,

סוחט ומערים עוד קשיים בנוסף לאלו שקיימים.

לא צריך לשתף כל אחד, כי לא לכל אחד יש את הכלים להכיל ולהגיב בצורה נכונה,

אבל צריך למצוא את האנשים הנכונים לזה.

ולפעמים כמה מילות הסבר פשוטות על המצב בו את נמצאת,

גורם לאחרים להבין אותך ולקבל אותך יותר בהבנה…🙂

[חומי קרמינר]

חס וחלילה!
תעשי כאילו את שמחה, כמשנתו של ר' נחמן,
לא בשביל האנשים שבחוץ,
בשביל עצמך!
כדי שתראי אישה שמחה במראה.
כדי שתעשי מעשים של אנשים שמחים,
וכדי שהשמחה תחלחל, בקטנה, גם באמת לתוכך.

[מבקשת דעת]

חד משמעית צודקות כולכן.
זה לא באמת בשביל אחרים החיוך והצחוק,
הם בשביל הנתינה, שהיא מתנה לעצמך.
ומוציאה אותך מורווחת גם מהנתינה לאחר- שממלאה תמיד,
וגם מכך שהחיוך שבתחילה רק תפס מקום על השפתיים,
בסוף מצא לו גם סיבה מוצדקת.