• כתיבה ספרותית

  אשמח לביקורת מבחינה ספרותית/מקצועית לשיר הבא:

  פורסם ע"י מלי הרוש  יעוץ אימון והנחיה on 08/02/2026 ב2:32 am

  ראויה להיראות

  נוֹלַדְתִּי בְּרֶוַח,

  אִמָּא אוֹחֶזֶת בְּיַד הַבְּכוֹרָה,

  הַקְּטַנִּים נִשְׂרָכִים אַחֲרֶיהָ בַּתּוֹר.

  אַבָּא בַּצַּד הַשֵּׁנִי —

  מְרֻחָק.מְנֻדֶּה.

  וַאֲנִי, בַּתָּוֶךְ שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם

  בֵּין רֹאשׁ לְזָנָב

  תַּקָּלָה, הַפְרָעָה

  תָּמִיד אַשׁמָה

  רָמְסוּ אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ

  לִפְעָמִים דָּחֲפוּ.

  נִפְצַעְתִּי —

  וְהַדָּם אַרְצָה נִגָּר

  בָּכִיתִי —

  וְהַדְּמָעוֹת זָלְגוּ,

  הִתְפַּשְּׁטוּ.

  וְהָעוֹלָם לֹא עָצַר.

  כְּשֶׁהָפַכְתִּי לִשְׁלוּלִית

  הֵם צָחֲקוּ.

  הִשְׁפְּרִיצוּ,הִתְבּוֹסְסוּ.

  יָצְרוּ מִמֶּנִּי דְּמוּת דּוֹחָה,

  וּכְשֶׁהָפַכְתִּי לְעִסָּה דְּבִיקָה וּמְלֻחה-

  דָּחוּ אוֹתִי בְּגֹעַל.

  חִפַּשְׂתִּי הַצָּלָה.

  אֲבָל הָיִיתִי אֲוִיר,

  אָז אַף אֶחָד

  לֹא רָאָה.

  כִּוַּצְתִּי אֶת עַצְמִי

  וּבָנִיתִי לִדְמוּתִי מַעֲטֶפֶת מִפְּלָדָה

  שֶׁתָּגֵן עֲלֵי,

  וְעָמֹק לְהַדְחִיק

  אֶת הַדְּמוּת הַמִּפְלַצְתִּית.

  וְהִפְנֵיתִי אַף אֲנִי אֶת הַגַּב

  בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ

  לְעַצְמִי.

  גָּדַלְתִּי.

  וְשִׁפַּצְתִּי אֶת הָעֲטִיפָה

  אֶת חַלּוֹן הָרַאֲוָה:

  מַצְחִיקָה. צִבְעוֹנִית,כֵּיפִית

  הָעוֹלָם אָהַב,

  אֶת מָה שֶׁיָּצַרְתִּי.

  רָצוּ בְּקִרְבָתִי.

  נָתַתִּי אוֹתִי חִנָּם, זְמִינָה

  מַעֲנֶה לְכָל דּוֹרֵשׁ.

  כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַזְּכוּת

  לִהְיוֹת קַיֶּמֶת.

  תּוֹךְ שְׁמִירַת מֶרְחָק זָהִיר—

  שֶׁלֹּא ירִיחוֹ וִיזַהוּ

  אֶת הַכִּעוּר הַפְּנִימִי.

  וְאָז —

  חֶדֶר אֶחָד.

  קְלִינִיקָה.

  שִׁשִּׁים דַּקּוֹת שֶׁל מַבָּט

  שֶׁחוֹדֵר אֶת הַצִּפּוּי

  אֶל הַשְּׁקִיפוּת.

  כְּאִלּוּ אֲנִי קַיֶּמֶת.

  נִבְהַלְתִּי ,נֶחְרַדְתִּי.

  שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ הַכְּתָמִים,

  אוּלַי תִּגָּעֵל,

  שֶׁמָּא תְּלַגְלֵג.

  אֲבָל לְאַט

  אֲנִי מְעִזָּה.

  מְגַלּה גְּוָנִים

  פְּנִימִיִּים, עַתִּיקִים.

  לֹא פוֹטוֹגֵנִים וּמַרְשִׁימִים.

  וְהָעוֹר הַפְּנִימִי מְקַבֵּל פִּתְאוֹם צֶבַע

  לֹא בָּרוּר —

  וָרֹד?

  אֱנוֹשִׁי?

  אֲנִי בּוֹדֶקֶת בַּמַּרְאָה

  אִם זֶה אֲמִתִּי

  אוֹ אַשְׁלָיָה

  שֶׁל תְּאוּרָה.

  הַשָּׁעָה נִגְמֶרֶת,

  הַפְּצָעִים נוֹתְרוּ פְּתוּחִים.

  אֲנִי יוֹצֵאת כְּאוּבָה

  הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת מֵאֲחוֹרַי.

  מוֹתִירָה עֲקֵבוֹת שֶׁל דֶּמַע וָדָם.

  בַּבַּיִת —

  מַיִם לְצָמא.

  אֹכֶל לְרָעב.

  חִבּוּק לַנִּצְרָךְ.

  וְאָז הַקְּרִיסָה.

  הַמִּטָּה סוֹפֶגֶת אוֹתִי

  שׁוּב שְׁלוּלִית מְדַמֶּמֶת.

  וְאֵין לִי כּוֹחַ

  לַחְבֹּשׁ אֶת עַצְמִי.

  הָאַחְרָיוּת שְׁבִי מִתְעוֹרֶרֶת

  דּוֹאֶגֶת לַשַּׁיָּרָה הַמֻּרְעֶבֶת,

  שׁוֹלַחַת הוֹדָעוֹת.

  מְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה.

  מְחַפֶּשֶׂת חַמְצָן

  וּמְקַבֶּלֶת בִּתְמוּרָה:

  שְׁתִיקָה,

  מִשְׁפָּט קָצָר,

  נִתּוּק. וְחֹסֶר עִנְיָן.

  הַצֶּבַע הֶחָדָשׁ נוֹשֵׁר מִמֶּנִּי בְּאַחַת,

  וְהַהֲבָנָה חֲשׂוּפָה מוּלִי

  אַכְזָרִית:

  הַשְּׁקִיפוּת

  לֹא הָיְתָה תַּקָּלָה —

  הִיא הַקְּבוּעָה.

  וַעֲלי לְהַפְסִיק לְחַפֵּשׂ

  נִרְאוּת וּמָקוֹם.

  אָז קָבַרְתִּי אֶת הַצֹּרֶךְ,

  לֹא כְּדֵי לְהֵעָלֵם —

  כְּדֵי לֹא לָמוּת

  מֵהַצִּפִּיָּה.

  מַבִּיטָה בִּבְדִידוּת הַזּוֹ

  מֵחָדָשׁ,

  מְנַסֶּה לְהִתְיַדֵּד, בִּמְקוֹם לְהִתְפַּטֵּר.

  כִּי הִיא

  אֲנִי.

  וּמִלְּבַדֵּנוּ,

  אֵין עוֹד אַף אֶחָד אַחֵר.

  הִרְפֵּיתִי.

  נִכְנַסְתִּי פְּנִימָה

  הִתְכַּסֵּיתִי.

  לֹא נִלְחֶמֶת.

  וְגַם אִם הָעוֹלָם

  לֹא רוֹאֶה —

  אֶצְלִי,

  אֲנִי נִרְאֵית.

  וּמְאַפְשֶׁרֶת לְעַצְמִי

  לחזור לִהְיוֹת אֲנִי.

  עזר לך? 👍

  מלי הרוש  הגיבה לפני 6 שעות, 32 דקות 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב

• ציבורי
• כל המשתמשות
• רק אני

• ציבורי
• כל המשתמשות
• רק אני